זה התחיל במעשה גבורה בגביע. העונה של מילאן נראתה אבודה לחלוטין לפני חודשיים, לקראת הדרבי מול אינטר ברבע הגמר. רצף תוצאות אומללות בליגה, כולל תבוסה 3:0 במגרשה של ורונה החלשה, העמידו את המאמן ג'נארו גאxxו, שמונה זה עתה בהחלטה ביזארית, בפני פיטורים. התסבוכת הכלכלית והמשפטית של הבעלים העלתה סימן שאלה גדול מעל עתידו של המועדון, אוסף שחקני הרכש היקרים לא סיפק את הסחורה על המגרש, וסבלנות האוהדים תמה גם אל מול הנסיונות של השוער ג'אנלואיג'י דונארומה לברוח – שוב – מהמועדון. ואז נכנס לתמונה הפרזיט על תקן המושיע.
כן, הפרזיט. כך, לפחות, הגדירו את אנטוניו דונארומה ביציעים. כאשר מחו נגד הכוכב הצעיר, האשימו אותו האולטראס בהבאה מיותרת של האח הגדול בקיץ. "אלימות פסיכולוגית, 6 מיליון יורו בשנה והחתמת אחיך הפרזיט? זה הזמן ללכת, נמאס לנו ממך", נכתב בכרזה בסן סירו, וג'יג'יו דונארומה פרץ בבכי חסר מעצורים כשראה אותה. הקפטן לאונרדו בונוצ'י נאלץ לנחם אותו במשך דקות ארוכות, אבל לא היתה סימפטיה גדולה מדי כלפיו מצד הקהל. אפילו ראש הממשלה לשעבר אנריקו לטה צייץ: "לו הייתי בסן סירו הערב, הייתי שורק נגד דונארומה".
החשדות לפיהן אנטוניו הוחזר למילאנו רק כדי לפייס את ג'אנלואיג'י היו הגיוניים. אחרי הכל, מדובר בשוער בן 27 שלא עשה כמעט דבר במהלך הקריירה. כמו אחיו הצעיר, אנטוניו אהד את מילאן מילדותו, וגדל באקדמיה שלה, אך שוחרר ב-2012 מבלי לקבל הזדמנויות בקבוצה הבוגרת, בתום השאלות לקבוצות מהליגות הנמוכות, ומאז לא מצא את עצמו בשום מקום אחר. גם גנואה, ששילמה תמורתו כשני מיליון יורו, לא עשתה בו כל שימוש. ברזומה שלו עונה אחת בבארי בליגה השניה, ואשתקד הוא לבש את מדי אסטראס טריפוליס הצנועה מתחתית הליגה היוונית.
אז מה בעצם יש לו לעשות בסן סירו? "אני מאושר לחלוק חדר הלבשה עם אחי", הצהיר אנטוניו כאשר "שב הביתה" כהגדרתו. החוזה נחתם בדיוק כאשר ג'אנלואיג'י הסכים לחתום על חוזה חדש משלו, בתום קיץ רווי שערוריות שיצר סוכנו מינו ראיולה בנסיון להנדס את המעבר לריאל מדריד. טבעי שהאוהדים הניחו כי מדובר בסוג של שוחד עבור הכוכב. עובדה היא כי גם כי האח הבכור הוצג מלכתחילה כשוער שלישי, מאחורי מרקו סטורארי שחגג בינואר יום הולדת 41. בקיצור, זו היתה שחיתות לשמה. הוא קיבל כסף שלא הגיע לו. הוא היה הפרזיט. לכאורה. כי במשחק מול אינטר הוכח שהמציאות שונה ב-180 מעלות.
בונוצ'י מחבק את האח הגדול. גם שמו של דונארומה יהיה רשום באותיות זהב (Getty)
לקראת הדרבי, אחריו היה צפוי גאטוסו לסיים את תפקידו, הוא נתקל בבעיה גדולה. ג'יג'י דונארומה סחב פציעה, ואז התברר שגם סטורארי אינו כשיר. אחרי התייעצות בהולה, הוחלט כי אין ברירה אלא לתת לאנטוניו דונארומה את האפודה. מבחינת המאמן, זה דווקא יכול היה להיות תירוץ נחמד – הרי הוא לא היה מעורב בשום אופן בהבאתו. לא היה לו חלק בבניית הסגל הלקויה לכאורה. אם דונארומה הבכור יספוג שערים מגוכחים מול מאורו איקארדי, האוהדים יכולים לבוא בטענות אך ורק להנהלה, והכרזה שלהם היתה עשויה להיות רלוונטית מתמיד.
אלא שלאנטוניו דונארומה היו תוכניות אחרות לגמרי, וכדאי להסתכל על העלילה גם מהצד שלו. כי הרי אפשר לצייר את הכל בצורה שונה. הנה לכם בוגר מועדון נאמן, שנזרק על לא עוול בכפו אחרי שהוזנח בהשאלות בליגות הנמוכות. על אף כשרונו, הוא לא קיבל הזדמנויות גם בגנואה, נאלץ לנדוד על מנת להתפרנס, ולא היסס אפילו להגיע לקבוצה זניחה ביוון. ואז, לפתע, היתה לו הזדמנות לחזור לסן סירו. אז נכון שהאח הצעיר סידר לו אותה, אבל למה שלא יקח אותה? בתוך תוכו, הוא האמין תמיד שאינו פחות מוכשר מג'אנלואיג'י. אולי יזדמן לו לזהור בכל זאת על הבמה הגדולה? הוא בוודאי לא אשם בכך שיש כאן ריח חזק של נפוטיזם, כי על צ'אנס כזה אסור לוותר בשום אופן.
והגורל זימן לו את אור הזרקורים במשחק הגורלי. דרבי מול אינטר בגביע, הקבוצה במשבר קיומי, המאמן על סף הדחה, האח הכוכב פצוע. זה היום הגדול ביותר בחיים. צא והוכח את עצמך. תגרום למנוולים שהגדירו אותך כפרזיט לאכול את הכובע. וזה בדיוק מה שאנטוניו עשה. את המופע שלו לא ישכחו במילאנו עוד זמן רב. היתה זו תצוגת שוערות עילאית, עם הצלות מרהיבות, אשר שיאה במניעת כיבוש ודאי של ז'ואאו מריו. אינטר לא השכילה להכניע אותו, המשחק הלך להארכה, והיהלום הצעיר פטריק קוטרונה הבקיע את שער הנצחון בדקה ה-104.
גאטוסו. רצף של 12 משחקים בלי הפסד בכל המסגרות (Getty)
החגיגה היתה גדולה, גאטוסו צהל עם שחקניו, וביציעים רצו כולם לבקש סליחה מאנטוניו. הם התחרטו על כך שהשפילו אותו אחרי שהתברר להם שהוא שוער ראוי. וגם אלה היו 120 הדקות הבודדות שלו על הדשא במסגרת איטלקית, היו אלה 120 הדקות החשובות ביותר של העונה. כי מאז, מילאן פשוט לא עוצרת. העול הגדול הוסר מכתפיו של ג'אנלואיג'י דונארומה, כי האח שלו כבר ממש לא פרזיט, ומילאן יצאה לריצה מרהיבה. בדרבי מול מילאן החל רצף 12 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות, ובליגה האירופית שמר אנטוניו על רשת נקיה כאשר שיחק בגומלין מול לודוגורץ. הקבוצה טיפסה למקום השביעי בליגה, ואפילו הפער מאינטר הרביעית צומצם לשבע נקודות בלבד. באופן מדהים, אפשר אפילו לחלום בזהירות על העפלה לליגת האלופות.
טוב, זה אולי מוגזם, אבל חלום הזכיה בגביע בהחלט ריאלי. הערב, אחרי תיקו מאופס בסן סירו, מגיעים האדומים-שחורים לגומלין מול לאציו באולימפיקו כדי להמשיך בתנופה. ואם יצליחו להניף את התואר בסופו של דבר, הם ישמחו להקדיש אותו לאנטוניו דונארומה. ייתכן שהוא לא ישחק עוד במשחקים החשובים, כי אחיו יועדף תמיד על פניו, אך שמו יהיה רשום בכל זאת באותיות זהב בהיסטוריה של המועדון.
מה דעתך על הכתבה?