בקיץ 2000 הצליחה מילאן לממש שאיפה ארוכת שנים והחתימה את פרננדו רדונדו מריאל מדריד. הקשר הארגנטיני האלגנטי נחת באיטליה בגיל 31, והיה אמור לעשות סדר במרכז המגרש של האדומים-שחורים, אך הגורל רצה אחרת. הכוכב נפצע בברכו באימון עוד לפני תחילת העונה, נעדר במשך יותר מחודשיים, ובסופו של דבר נאלץ לסיים את הקריירה בטרם עת אחרי ששותף במשחקים בודדים בלבד בסן סירו. התברר כי סילביו ברלוסקוני זרק 11 מיליון יורו לפח.
13 שנה חלפו מאז תלה רדונדו את הנעליים בצער, ומילאן מקבלת סוף כל סוף את יורשו. לוקאס ביגליה, שהוחתם מלאציו, ראה תמיד את המאסטרו כמודל לחיקוי. שניהם החלו את הקריירה בארחנטינוס ג'וניורס, ויש גם לכך השפעה לא מבוטלת. "שאפתי להיות כמו רדונדו. לא אוכל להגיע לרמתו כי הוא רחוק ממני שנות אור, אבל תמיד רציתי לחקות אותו", אמר הארגנטיני לפני 4 שנים, אחרי שהגשים את החלום וזכה לשחק בליגה האיטלקית, במדינה ממנו היגרו בזמנו אבות אבותיו. הדרך לשם היתה ארוכה, וגם היא החלה בהשוואה לרדונדו.
הרמן ואן הולסבק, המנהל הספורטיבי של אנדרלכט, שם לב לכך באופן מיידי. הוא הגיע לארגנטינה בנובמבר 2005 על מנת לעקוב אחרי ניקולאס פרוטוס במדי אינדפנדיינטה, אבל החלוץ נפצע, וכל התפנה איש המקצוע לעקוב אחרי הקשר הרב גוני. "הסתכלתי על לוקאס, וידעתי שלא נוכל להשיג אותו. הוא פשוט היה טוב מדי בשביל הליגה הבלגית. הוא הזכיר את רדונדו בכל תנועה, והיה ברור שהוא צריך לשחק בקבוצה בכירה בספרד או באיטליה". אלא שהגורל רצה אחרת. פרוטוס אכן הוחתם באנדרלכט, והוא שיכנע את חברו הקרוב לבוא בעקבותיו. ביגליה נחת בבריסל – ונשאר שם 7 שנים, לעיתים בניגוד לרצונו.
ביגליה, יונייטד, אתלטיקו וארסנל רצו, לאציו זכתה (AFP)
הסירוב של אנדרלכט למכור אותו היה לעתים אכזרי, כאשר קבוצות רבות מהליגות הבכירות הגישו הצעות מפתות ונדחו. הראשונה מכולן היתה מילאן. בסתיו 2006 הפסידו הבלגים פעמיים לרוסונרי במסגרת שלב הבתים בליגת האלופות, 1:0 בבית ו-4:1 בסן סירו, אבל הקשר הארגנטיני הותיר רושם נפלא על האיטלקים. גם הם ראו בו סוג של רדונדו חדש, וגיששו לגבי האפשרות להחתימו בקיץ. מאז, הם חזרו כמעט מדי קיץ כדי לבחון את המצב מחדש, והתאכזבו פעם אחר פעם. הם לא היו לבד. ארסן ונגר היה קרוב לאובססיה לגבי ביגליה ושאף להביאו לארסנל, וגם אתלטיקו מדריד ומנצ'סטר יונייטד נותרו בידיים ריקות.
ביגליה ידע משברים לא מעטים. מותו של אביו ב-2008 גרם לקריסה מנטלית וירידה בכושרו במשך שנתיים. בינואר 2013 הוא היה על סף דכאון קליני וקיבל טיפול תרופתי. זה היה הרגע בו הבינה הנהלת אנדרלכט שהיא לא יכולה לעמוד עוד בדרכו, ויש גבול לכל דבר. "ידעתי שאני חייב לשנות אווירה על מנת לשרוד", סיפר הקשר. ההצעה של לאציו היתה טובה מדי, ואסור היה לפספס אותה. באיחור רב מבחינתו, עמד ביגליה באור הזרקורים בגיל 27.
זה בהחלט עזר לו. ארבע שנים באולימפיקו הועילו לו מקצועית, וההתמודדות מול יריבות ראויות על בסיס שבועי תרמה לשדרוג מעמדו בנבחרת. ביגליה נכלל בסגל למונדיאל בברזיל, והצטיין במשחקים מול בלגיה, הולנד וגרמניה בשלבים המכריעים. הוא ניווט את המשחק מאחור בשקט ובאלגנטיות, כפי שרדונדו עשה בזמנו. הוא הקרין מנהיגות שקטה – לא בולט, אבל תמיד נוכח ומשפיע. הנסיון הרב שצבר בליגה האיטלקית הכשיר אותו לאתגרים גדולים יותר. כעת, אחרי עיכוב של עשור שלם, הוא יכול לממש את הפוטנציאל שלו במילאן.
ההחתמה עברה בשקט יחסי, כי כל כלי התקשורת עסקו במעבר הסנסציוני של לאונרדו בונוצ'י מיובנטוס. הגעתו של הבלם הטוב בעולם אכן דרמטית הרבה יותר, אך הצטרפותו של ביגליה תמורת 17 מיליון יורו עשויה להיות משמעותית מאוד אף היא. הוא נוסף לרשימה מפוארת של שחקני רכש, שכוללת את החלוץ הפורטוגלי אנדרה סילבה מפורטו, הבלם הארגנטיני מתיאו מוסאקיו מוויאריאל, הקשר הטורקי-גרמני חסן צ'להאנולו מלברקוזן, המגן השוויצרי ריקרדו רודריגס מוולפסבורג, ושני הצעירים הנהדרים של אטאלנטה – המגן הימני אנדראה קונטי והקשר המרכזי פרנק קסייה.
מדובר במסע החתמות חסר תקדים של הבעלים הסיני החדש, והמטרה ברורה – חזרה למאבק על תואר האליפות. בהרכב חדש לחלוטין, לנסיון בליגה האיטלקית יהיה משקל עצום, וכאן יוכל ביגליה ליטול יוזמה כהרגלו. לצד בונוצ'י, הוא עשוי להיות המנהיג החדש בסן סירו. צריך רק לקוות שיישאר בריא – בניגוד לרדונדו לפני 17 שנה, ואז ההקבלה לאליל הגדול עשויה להיות נכונה אפילו יותר.
מה דעתך על הכתבה?