סלאבן ביליץ' הוא מאמן של עיתונאים. כולם אוהבים אותו, והוא אף פעם לא מאכזב. רבים יודעים לספר עד כמה הוא פתוח וידידותי, לא מהסס לנהל שיחות מעמיקות בפאב על כוס בירה וסיגריה. הוא גם אף פעם לא משעמם, ויודע לספק את הסחורה. הוא מבין היטב מה מעניין את התקשורת, ויודע עד כמה הקשר איתה מועיל לקבוצה. לכן הוא לא מנהל מלחמות פסיכולוגיות עם פרשנים, ולא כועס על פרסום דיווחים ושמועות. בקיצור, מנג'ר חלומי מבחינת העיתונאים, ולכן הם קצת מאוכזבים שהוא לא תמיד מתברר כמנג'ר חלומי עבור קבוצתו ושחקניו.
עתידו של סלאבו בווסטהאם לא ברור, והמועדון הודיע שיבחן את המצב אחרי משחקי הבית הקרובים מול טוטנהאם וליברפול. הפטישים נראים אמנם יציבים במקום ה-15, אלא שמתמטית מקומם בליגה טרם הובטח. יש להם 39 נקודות, 7 יותר מסוונסי מתחת לקו האדום, כאשר נותרו 3 מחזורים לסיום. לברבורים, וגם להאל סיטי, לוח משחקים נוח יותר, ואם יפסיד הקרואטי בשני המשחקים הביתיים זה עלול להיות מסוכן. הוא הצהיר על כך ללא היסוס בעצמו: "לאורך השנים הוכח שקבוצות זקוקות ל-40 נקודות כדי להישאר בליגה, ואנחנו עוד לא שם". לכן יש לדרבי מול התרנגולים הערב (שישי) משמעות לא מבוטלת.
ואולם, הבעיות עמוקות יותר. הישארות הרי ממש לא הוגדרה כמטרת הקבוצה שסיימה – בין היתר בזכות ביליץ' – במקום השביעי אשתקד. השאיפה היתה להמשיך במומנטום, ואולי אפילו לנסות להתברג בצמרת הגבוהה אם המזל יאיר לפטישים פנים. המציאות שונה בתכלית וכעת מתמודד הקרואטי עם התסכול. הוא לא עמד בציפיות שיצר בעצמו, ובווסטהאם שוקלים להפסיק את העסקתו שנה לפני תום חוזהו. ביליץ' כבר החל לתכנן את העונה הבאה, מעוניין להחתים את דניאל סטארידג' מליברפול, לא פוסל את הגעתו של ג'ון טרי שעוזב את צ'לסי, אבל האם הוא בכלל רשאי לעסוק בתוכניות?
סלאבו במסיבת עיתונאים. חביבה של התקשורת (gettyimages)
למען האמת, קשה להפיל את התיק על המאמן. הוא לא אשם במעבר השנוי במחלוקת מאפטון פארק הישן והאהוב לאצטדיון האולימפי המנוכר. ווסטהאם ממש לא מרגישה בבית במתקן הבעייתי, והתוצאות מדברות בעד עצמן. בעונה שעברה היו לפטישים 3 הפסדי בית בלבד, והעונה הם סופרים כבר שבעה, עוד לפני שני המשחקים המאתגרים האחרונים. המאמן גם לא אשם בכך שהכוכב הצרפתי דימיטרי פאייה מאס בחיים בלונדון אחרי עונה מזהירה אחת, ועשה שמיניות באוויר כדי לחזור למארסיי בינואר. בלעדיו, איבדה הקבוצה את הברק עוד בחלק הראשון של העונה, ולא לגמרי הצליחה למלא את החלל שנוצר.
מאידך, ביליץ' לא חף מטעויות. האוהדים לא תמיד מבינים, למשל, מדוע מיקאיל אנטוניו, הסקורר המוכשר ביותר של הקבוצה, מתופקד לעתים בעמדת המגן הימני. הוא לא הצליח למצוא את הנוסחה הנכונה בקישור, לא הקנה לקבוצה סגנון יציב, ונוטה להתלונן על מחסור בחלוצים, על אף שהפטישים שילמו בהוראתו לסוונסי 21 מיליון ליש"ט תמורת אנדרה איו. המוטיבציה של השחקנים לא תמיד היתה ברמה הראויה, והרי ביליץ' ידוע כמוטיבטור – זהו אחד הנכסים החשובים שלו כמאמן.
מאז תחילת פברואר יש לווסטהאם ניצחון אחד ב-11 משחקים, והשינוי לא נראה באופק. הפציעה של אנדי קארול בעיתוי אומלל לא עזרה, והנה לכם הסטטיסטיקה העצובה מכל – ווסטהאם היא הקבוצה היחידה מולה הצליחה סנדרלנד למצוא את הרשת ב-10 המשחקים האחרונים. זה אפילו קרה פעמיים בתיקו 2:2. החתולים השחורים ירדו כמעט ללא קרב, אבל את ווסטהאם הם ראו כיריבה שקולה. ייתכן שזה היה הרגע בו הבינו בהנהלה כי נדרשת בחינה מדוקדקת של הכיוון אליו הולכת הקבוצה, אך ניתן לבצע אותה רק בסיום העונה.
עזיבת אפטון פארק פגעה אנושות בפטישים (gettyimages)
לקו הסיום הזה רוצה ביליץ' להגיע עם הישגים חיוביים, אם כי הוא מודע לכך שטוטנהאם פייבוריטית ברורה הערב. למעשה, הקרואטי הגדיר את התרנגולים, שהשיגו 9 נצחונות ליגה רצופים, כקבוצה הטובה והאיכותית באנגליה. הוא סבור כי מאוריסיו פוצ'טינו ראוי לזכות באליפות, אבל הוא גם רוצה להיות האיש שיעיף אותו מהמירוץ מול צ'לסי. בעונה שעברה, היתה זו צ'לסי שגנבה מהתרנגולים שתי נקודות בדרבי ואיפשרה ללסטר לחגוג. הפעם ווסטהאם רוצה להיות בתפקיד זה. האם היא מסוגלת? אם טוטנהאם תביס אותה, הסיכויים של ביליץ' להישאר לעונה נוספת יהיו נמוכים יותר, והעיתונאים שמסקרים את הקבוצה עלולים להזיל דמעה.
מה דעתך על הכתבה?