ג'ורג'יניו ויינאלדום הבקיע את שערו האחרון בפרמייר-ליג בשנת 2016. הקשר ההולנדי של ליברפול הביא לקבוצתו ניצחון 0:1 על מנצ'סטר סיטי, וזה לא לגמרי מקרי. גם שני השערים הראשונים שלו ב-2017 הגיעו מול יריבות גדולות – הוא מצא את הרשת ב-1:1 מול צ'לסי ובניצחון 1:3 על ארסנל לפני שבועיים. "אנחנו נוטים לשחק טוב יותר במשחקים הגדולים. יותר קל לנו להפיק את היכולת מול יריבות איכותיות יותר. זה נכון לא רק מבחינתי אלא עבור כל הקבוצה", אמר השחקן לאחרונה.
לו רק הליגה האנגלית הייתה חוג מצומצם של מועדוני צמרת, הרי שליברפול הייתה לוקחת את האליפות ללא בעיות. היא טרם הפסידה העונה מול צ'לסי, ארסנל, טוטנהאם ושתי הנציגות של מנצ'סטר. למעשה, היא לא הפסידה לאף קבוצה מהחלק העליון של הטבלה, ומאזנה מולן עומד על 8 ניצחונות ו-5 תוצאות תיקו ב-13 משחקים. לעומת זאת, יש לה חמישה הפסדים מול נציגות החלק התחתון של הטבלה – ברנלי, בורנמות', האל, סוונסי ולסטר. לכן, באופן ביזארי, דווקא לוח המשחקים מול יריבות נחותות במחזורים האחרונים עלול לסכן את האדומים בשאיפתם להעפיל לליגת האלופות. לעומת זאת, הם לא חוששים מהביקור אצל מנצ'סטר סיטי הערב (ראשון, 20:30, ספורט2).
מדוע זה קורה? בעיקר משתי סיבות – מנטלית וטקטית. בכל הקשור לפסיכולוגיה, הקבוצות של יורגן קלופ תמיד ידעו להתעלות ברגעים הגדולים. יש למאמן הגרמני יכולת להחדיר בשחקניו מוטיבציה עילאית, והם עולים למגרש ללא פחד. המשחק המרגש והדרמטי ביותר בעונה שעברה היה הניצחון 3:4 של קלופו על האקסית מדורטמונד בליגה האירופית. את מנצ'סטר סיטי הביסה ליברפול פעמיים בליגה – 1:4 בחוץ ו-0:3 באנפילד. הניצחון הראשון של קלופ בתפקידו החדש היה ה-1:3 בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי. נגד קבוצות נחותות קשה יותר לייצר את "ההתלהבות הקלופית", אבל זה רק חלק מהסוגיה. הבעיה האמיתית נעוצה בכך שליברפול מתקשה לפצח מערכים סגורים.
מבחינת טקטית, הלחץ הגבוה והמעבר המהיר להתקפות פועל הרבה יותר טוב מול יריבות שלא מסתגרות בהגנה. ליברפול אוהבת לגנוב את הכדור בחלק המגרש של היריבה, אבל זה בלתי אפשרי אם הכדור נמצא רוב הזמן ברגליה, והכדורים מורחקים למחצית המגרש שלה. קבוצות כמו לסטר וברנלי הרבה יותר קשות לפיצוח כי פליפה קוטיניו, רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה לא מקבלים מולן חופש פעולה כלשהו. האדומים נאלצים להחליף מסירות ליד הרחבה, המשחק שלהם נתקע, ואחוז החזקת הכדור הגבוה לא מתורגם ליצירת מצבים. אם ליברפול כובשת שער מוקדם, כמו למשל נגד ווטפורד בנובמבר, היא עשויה לתת שואו, וקלופ הגדיר את ה-1:6 על הצרעות כאחד המשחקים הטובים ביותר בהדרכתו. אם היריבה כובשת, הסיפור שונה לגמרי. ההופעה העלובה נגד האל בתחילת פברואר היא עדות נחרצת לכך.
יורגן קלופ. קשה לו מול קבוצות שמסתגרות (gettyimages)
במובן זה, סיטי של פפ גווארדיולה היא יריבה כמעט מושלמת עבור ליברפול. הסגל של התכולים טוב יותר על הנייר, אבל זו קבוצה שאוהבת להחזיק בכדור ולשחק רחוק מהשער שלה – אפילו השוער חייב, לשיטתו של פפ, להשתתף באופן פעיל בהנעת הכדור. על היריבה הזו קל ללחוץ במרץ. בלמים מסוגו של ג'ון סטונס, שלא מרחיקים כדורים ללא כתובת, עלולים לשגות, וכל חטיפת כדור עשויה להפוך למתפרצת מסוכנת. לא לחינם היה לקלופ מאזן מכובד מאוד עם דורטמונד נגד באיירן מינכן של גווארדיולה, כי זו הרי בדיוק אותה נוסחה.
לשחק נגד סיטי בחוץ אפילו עדיף, קל וחומר כאשר היא חייבת להוכיח את עצמה בעקבות ההדחה מליגת האלופות בידי מונאקו. גווארדיולה יודע שהוא חייב לנצח על מנת לשפר את הסיכויים לסיים ברביעיה הראשונה, וזה בדיוק מה שדרוש לקלופ. במשחק פתוח וקצבי, ליברפול מרגישה כמו דג במים. במשחק מול קשר אחורי בודד, כמו פרננדיניו ששיחק בנסיכות ביום רביעי, הגנת סיטי תהיה פגיעה, במיוחד אם אלכסנדר קולארוב ימשיך להיות מתופקד בעמדה לא טבעית כבלם.
ג'ון סטונס. עלול לשגות (gettyimages)
ברור שהאיכות ההתקפית של סיטי יכולה לנצל את העורף הלא יציב של האדומים, ואולי נחזה בהפסד ראשון של קלופ מול יריבת צמרת, אבל הסיכויים נוטים לטובת האורחת. בכל מקרה, את ההצגה הזו לא כדאי להחמיץ, וזה צפוי להיות משחק ברמה גבוהה הרבה יותר מזה שסיפקו שתי היריבות בדצמבר.
מה דעתך על הכתבה?