אני לוזר? ראניירי שובר בצורת

מכל המספרים המופרכים שהשיגה לסטר העונה, פרט טריוויה אחד ימשיך להבהב לנצח: 5,000 ל-1, אותו יחס מיתולוגי שהעניקו חברות ההימורים בקיץ 2015 לאליפות של השועלים. באותה מידה היחס יכול היה להיקבע על 10,000 ל-1 או אף פעם ל-1, אבל את הסיפור של העונה הזאת מספר גם יחס אחר, צנוע בהרבה, רק 10 ל-1, שהסתמן כמו השקעה מבטיחה: "קלאודיו ראניירי, המנג'ר הראשון שיפוטר העונה בפרמייר-ליג". 

"אני לא מאמין לסוכני ההימורים", אמר ראניירי לא מזמן. "בהתחלה הם קבעו שראניירי יהיה הראשון שיפוטר. הראשון!". ראניירי, כמו אנשים אחרים שמדברים על עצמם בגוף שלישי, הגזים קצת. הוא אמנם נחשב לסוס שהתפגר כבר די מזמן, אבל כמו בכל הקריירה שלו, גם כאן לא סיים ראשון אלא רק שישי. זה לא שלסוכנויות היה אמון מיוחד באיטלקי החביב והרגשן בן ה-64, שחזר לאנגליה אחרי שהוביל נבחרת יוונית איומה לשני הפסדים לאיי פארו, ליליפוט של הכדורגל; היחסים על המנג'ר הראשון שיפוטר מושפעים מלוח המשחקים, וזה של לסטר נראה נוח יחסית. לא נוח מספיק בשביל לפתח מומנטום לריצה לאליפות, אבל מספיק נוח כדי שפיטוריו של ראניירי יידחו קצת. בסקר של "הגרדיאן" הוא הצליח מעט יותר: מקום שלישי בקטגוריית "מפוטר ראשון" עם 18%.

• ארסנל ניצחה 0:1 את נוריץ', ונגר מתקרב לאלופות
• מה קורה בצמרת? לחצו כאן לטבלת הליגה האנגלית

בחודשים האחרונים ראניירי נלחם לא רק בסוכנויות ההימורים, אלא גם בתדמית האיש שלא יכול לזכות בתארים משמעותיים, אותה הרוויח דרך עשרות שנים של אי זכיה שכזו; בתדמית שהגדיר הנמסיס שלו, מוריניו, שאמר עליו ב-2008: "זקן בן 70 שלא זכה בכלום". לא זכיתי באליפויות, מודה ראניירי, אבל הנסיבות. אתם צריכים לקחת בחשבון את הנסיבות. 

לוזר? אסור לשכוח את הנסיבות (AFP)

ראניירי חפר מלמטה. הוא העביר קריירת משחק אנונימית במקומות כמו קנטזארו וקטאניה, והתחיל לאמן בקבוצות שנשמעות כמו המצאות לצרכי קורות חיים. בהדרגה נכנס למיינסטרים: פריצה בקליארי, שנתיים בנאפולי של אחרי מראדונה ועוד 4 בפיורנטינה. הוא העלה את הסגולים ליגה ולקח גביע איטלקי – התואר הראשון שלו. לא הרבה הגיעו בעקבותיו. "אני לא כמו מוריניו", אמר פעם לאחר הפסד באיזשהו טורניר הכנה, "אני לא צריך לזכות בתארים כדי להיות בטוח בעצמי".

לאחר מכן התחיל לנדוד: בוולנסיה לקח עוד גביע, לפני שחווה את הכשלון הגדול הראשון שלו, באתלטיקו מדריד הכאוטית של חסוס חיל. בצ'לסי שרד 4 שנים, שלוש מהן לפני עידן אברמוביץ'. ביציעים התאהבו ברומאי דובר האנגלית הרצוצה ("5 שנים באנגליה והוא בקושי מסוגל לומר 'בוקר טוב'", ליגלג עליו מוריניו), אבל כמו תמיד, ראניירי היה האיש שכמעט היה שם. כל הישג, כמו הדחתה של ארסנל ברבע גמר הצ'מפיונס, לווה בכשלון כמו הפסד בחצי למונאקו. צ'לסי חיפשה ווינר, פרצוף חדש לעידן החדש, ומצאה את מוריניו. כמובן, הוא זכה עם הבלוז באליפות מהדהדת כבר בעונה הראשונה.

ראניירי חזר לדרכים. קדנציה שניה כושלת בולנסיה, קרב הישרדות הירואי בפארמה ועונה נשכחת ביובנטוס לאחר חזרתה מהסרייה B. ב-2009 רומא הימרה עליו, אך מוריניו המשיך לרדוף אותו: ראניירי הגיע במחזור ה-3 ולקח 80 נקודות, מוריניו ואינטר סיימו עם 82. זה כבר היה בידיים שלו, אבל ארבעה מחזורים לסוף שוב נחנק עם הפסד ביתי לסמפדוריה. 

העונה הזו מחפה על הכל? (AFP)

בעונה הבאה מוריניו עבר לריאל, וראניירי כרגיל פוטר. משחקו האחרון ברומא כאילו הגדיר את הקריירה כולה – הפסד 4:3 בגנואה אחרי יתרון 0:3. אחרי שנה בבית קיבל את אינטר, המקום בו מוריניו הפך לאל, וגם שם נותר רק בן תמותה. בשנתיים במונאקו סיפק עוד עליית ליגה ועוד מקום שני. תזכרו את הנסיבות, אומר ראניירי: לא באמת יכולתי לקחת אליפות מפ.ס.ז'. ואז, ליליפוט והיוונים. 

אין הסבר הגיוני באמת למה שקרה לראניירי מאז. אבל עכשיו האיש שמעולם לא זכה באליפות צריך לנצח משחק אחד מתוך שלושה כדי לזכות באליפות חד פעמית, מעוררת השראה ומרגשת שאף מנג'ר בהיסטוריה לא הצליח להשיג. בטח שלא מוריניו. נראה שאת זה גם ראניירי לא יצליח להפסיד.