הם בני 133 ביחד, שני המאמנים ההולנדים הוותיקים שצפויים לסיים העונה את הקריירות המזהירות שלהם. כאשר מנצ'סטר יונייטד תפגוש הערב את צ'לסי, יהיה זה קרב פיקנטי בין אנשים שונים מאוד, כמעט הפוכים, שרוצים לפרוש בטעם טוב ככל הניתן.
עבור לואי ואן חאל בן ה-64 זה עלול להיות המשחק האחרון בחייו – אקורד צורם וטראגי עבור מי שהיה עד לפני חודשים ספורים על גג העולם. עבור חוס הידינק בן ה-69 זו דווקא הזדמנות לשקם את המוניטין שנפגע בשנים האחרונות, והיה בשפל חסר תקדים עד לפני חודשים ספורים. איכשהו, הגורל צריך לארגן שהכל יהיה הפוך אצלם. ובכל זאת, יש גם לא מעט נקודות משותפות.
- ניימאר: "סיטי התעניינה, אבל לא הייתי הולך עם גווארדיולה"
- להפיל את הדיקטטור: לוינטל בטוח שלוואן חאל אין מקום ביונייטד
הם המאמנים האחרונים שזכו בגביע האלופות עם קבוצות הולנדיות – הידינק עשה זאת ב-1988 עם איינדהובן, ואן חאל הלך בעקבותיו ב-1994 עם אייאקס. הם גם שני המאמנים הבודדים מאז שנות ה-80' שכשלו בקמפיין מוקדמות של טורניר גדול עם נבחרת הולנד. ואן חאל התרסק בקדנציה הראשונה שלו, כאשר הכתומים לא העפילו למונדיאל 2002 – ואז תיקן כאשר הצעיד את ההולנדים לחצי הגמר ב-2014 בברזיל. הוא היה קרוב מאוד לגמר, כי ההפסד לארגנטינה היה בפנדלים בלבד. גם הידינק כמעט הגיע לגמר המונדיאל ב-1998, והפסיד בפנדלים לברזיל בחצי הגמר. אצלו הפיאסקו התרחש בקדנציה השניה, ממש לא מזמן, כאשר הולנד פישלה במוקדמות יורו 2016. הוא פוטר בקיץ ועוזרו דני בלינד, שהחליף אותו, רק העמיק את המשבר.
|
ואן חאל, המניה שלו מתרסקת (gettyimages)
הסיבות לכשלונות האלה מדגישות את השוני העצום בין גישותיהם. ואן חאל, הדיקטטור האולטימטיבי, רצה לשלוט בכל ההיבטים. וורקהוליק חסר תקנה. הוא הגיע לעבודה ראשון בכל יום ויום, עקב אחרי נבחרות הנוער, השקיע ללא סוף, אך תוך כדי כך שכח להעניק תשומת לב לסובבים אותו. הגישה הזו הייתה יעילה הרבה יותר עם סגל נוצץ פחות.
לעומתו, הידינק תמיד היה מאמן של שחקנים. הוא לא מאמין בהוראות נוקשות ושיחות מוטיבציה ארוכות, אלא אוהב להניח את היד על הכתף ולהסביר את הדברים בשקט, פנים אל מול פנים. הוא לא נעול על שיטות טקטיות מסוימות, אלא מעניק לשחקנים היצירתיים חופש פעולה מלא. הגישה הזו עובדת נהדר כאשר לשחקנים יש משמעת עצמית וכשרון טבעי, כפי שקרה ב-1998. כאשר מקצינים אותה, כפי שקרה בהולנד לאחרונה, התוצאות עלולות להיות הרסניות. לפי עדויות העיתונאים, הידינק לא ממש רצה לעבוד קשה עם הנבחרת בקדנציה האחרונה. הוא מעדיף ליהנות מהחיים הטובים ולשחק גולף.
הם אף פעם לא סימפטו זה את זה יתר על המידה, אבל גם לא התמודדו זה מול זה לעתים תכופות, כי לא אימנו בהולנד בתקופות חופפות. אז הם התבוננו זה על זה מרחוק. הידינק הרגיש סלידה משתלטנותו של ואן חאל, אבל מעולם לא מתח עליו ביקורת פומבית. כאשר קיבל מידיו את הנבחרת בתום המונדיאל האחרון, שיבח חוס את עבודתו של לואי ואמר כי עבורו מדובר ב"מתנה של ממש". ואן חאל חש סלידה מהנינוחות של עמיתו. הוא ראה בכך היעדר הישגיות, אך במקביל קינא בתהילה לה זכה הידינק על עבודתו עם קוריאה הדרומית, אוסטרליה ורוסיה. "אני לא אוהב את השיטות של חוס", אמר לא פעם.
ואן חאל, שר בלי תיק (gettyimages)
המוניטין של הידינק נפגע אחרי כשלון עם טורקיה במוקדמות יורו 2012, ולאחר מכן הוא לקח על עצמו תפקיד משונה באנז'י מחצ'קלה כדי להרוויח כסף וליהנות. ההרפתקה עם הולנד הייתה מיותרת ומחפירה, ונדמה היה כי מדובר באקורד סיום צורם. לעומתו, ואן חאל המשיך לעבוד במרץ. הוא בחר באתגר התובעני במנצ'סטר יונייטד להוות את אקורד הסיום לקריירה שלו. הוא היה משוכנע שזו הזדמנות נפלאה עבורו להשלים זכיות באליפות ב-3 הליגות הגדולות – ספרד, גרמניה ואנגליה. כעת, אחרי שהשיטות שלו לא הצליחו בשבועות האחרונים באופן קיצוני, מתקבל הרושם שהוא שגה, והתפקיד האחרון עלול דווקא לפגום במורשתו. והידינק? הוא קיבל לפתע הזדמנות פז לשקם את הכל.
בצ'לסי זוכרים היטב את הקדנציה הקצרה הקודמת של חוס. הוא הגיע אז על תקן מושיע אחרי פיטוריו של לואיז פליפה סקולארי בתחילת 2009. ההולנדי לקח את הג'וב באופן זמני במקביל לעבודה בנבחרת רוסיה, זכה בגביע, השיג תוצאות נהדרות בפרמייר-ליג והיה רחוק שניות ספורות מהעפלה לגמר ליגת האלופות, לפני שאנדרס אינייסטה שבר את לבבות האוהדים הכחולים. היה לו קל לשפר את האווירה בחדר ההלבשה לאור ההרס שהותיר אחריו הברזילאי. לכן קל לו יחסית גם עכשיו, לאור המצב הקטסטרופלי אליו דירדר ז'וזה מוריניו את צ'לסי מבחינה חברתית.
הידינק הוא בדיוק התרופה הנכונה מבחינת הקבוצה וצ'לסי היא התרופה הנכונה מבחינת הידינק כדי לסיים עם ידו על העליונה. הוא לא רוצה אתגר ארוך טווח, אלא משהו קצר ומועיל באור הזרקורים. כל שיפור של צ'לסי יירשם כעת לזכותו, והרי השיפור חייב להגיע, אפילו ללא קשר למאמן.
אז הידינק צועד לשיקום. הוא אולי לא רצה שהשביל לשם יעבור דרך משחק האחרון של ואן חאל, אבל זה בדיוק מה שעשוי לקרות.
השיקום כבר החל? (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?