כאשר פלה שיחק בסנטוס, זכתה הקבוצה בשש אליפויות ברזיל, פעמיים בגביע הליברטדורס וכנגזרת מכך גם פעמיים באליפות העולם למועדונים. כשהוא עזב פתאומית לקוסמוס ניו יורק, אמרו כולם שסנטוס נמחקה. לקח לה 30 שנה, אבל דווקא רוביניו – אפילו לא ניימאר – הוליך אותה לשתי אליפויות ברזיל בתחילת המילניום. פלה, שבני דורי יגדירו כגדול שחקני תבל מאז ומעולם, הוא המודל המתבקש לליאו מסי. כמו מסי, פלה שיחק כל חייו בקבוצה אחת ואז, בגיל 34 עזב אותה. אפילו לא הוכרח לעזוב. רק שההבדל בין התקופות הוא עצום. בתקופת פלה לא היו רשתות חברתיות, התיעודים ממנו הם בעיקר בשחור-לבן, וסנטוס היא לא ברצלונה, אפילו לא קרוב לזה. ברצלונה זכתה ב-16 אליפויות לפני שמסי לקח איתה 10 אליפויות ב-17 עונות. ברצלונה הייתה כבר אחד המועדונים הגדולים בעולם כשמסי עלה מהנוער. הוא רק ביסס אותה כגדולה מכולם, ואחרי שחלק מחבריו לקבוצה פרשו, גם על הנתון הזה כבר ניתן היה להתווכח.
הבעיה היא אפקט מסי. לא השחקן, אלא התופעה. מסי הפך במהלך שנותיו במועדון לאליל מהסוג הקיצוני ביותר, ברמה של אלוהים. יהיו, ולא מעט, אוהדי כדורגל שינדדו עם מסי לפריז. אפקט העזיבה שלו עלול להיות דרמטי לברצלונה בפרט, ולכדורגל העולמי בכלל. המסידפנדנסיה – התלות במסי – מושג שהתפתח במהלך שנותיו של הפרעוש במועדון, תעמוד למבחן אמיתי. ברצלונה נפרדה ממסי כי הגיעה ליותר ממיליארד יורו חובות. אינטרסים כלכליים, אלה שזרים לאוהדי מסי, הביאו אותה להחלטה כי היא חייבת להיפרד ממנו ולעבור להתייעלות. אפקט מסי עלול לגרום להם להפסד של יותר מ-130 מיליון יורו. כלומר, בגזרת עלות-תועלת, עזיבת מסי תסב להם נזק נוסף. "לא רק שהם לא חסכו את ההשקעה במסי", אומר פרשן 'הארץ' עוזי דן, "הם מעמיקים את הבור. זה מצב של lose-lose". ההכנסות מחסויות יפחתו באופן משמעותי. נשיא ברצלונה ז'ואן לאפורטה אמר לפני כמה שנים: "כל חוזה אימוץ מאבד 20-30 אחוז כשמסי לא שם". סעיף מסי מוסיף לפי ההערכות עד 50 אחוז לערכו של כל חוזה אימוץ. כשמסי הודיע בשנה שעברה באמצעות בורופקס על רצונו לעזוב, חתכה הספונסרית 'רקוטן' 25 מיליון יורו מדמי החסות שלה. זו הייתה יריית אזהרה ראשונה, עכשיו ילכו אחריה עוד נותנות חסות. כשניימאר עזב ב-2017, סוני לא האריכה את החוזה, ושלוש עסקאות מול חברות ברזילאיות נחתכו. וניימאר בברצלונה לא היה אף פעם מסי. ויש את החולצות שאין חנות מזכרות בסמטאות הרובע הגותי בברצלונה שלא נמכרות בזיופים מרשימים. 80 אחוז מהחולצות הנמכרות של ברצלונה הן של מסי, בוודאי אלה שמזרימות כסף למועדון. אז לא שברצלונה תישאר עם 20 אחוז הכנסה ממכירת חולצות, אבל לא הרבה מעבר לזה. הסגידה למסי מזכירה במידה רבה את הסגידה של תומכי נתניהו, מצב של "בלעדיו אין כלום". ולכן, יש מצב שיתפתח כעס כנגד ברצלונה על כך שנתנה למסי ללכת. עוזי דן מרגיע: "יש עשרות אלפי אוהדי ברצלונה שאוהדים את ברצלונה עוד לפני שמסי נולד. צעירים פחות אוהדים קבוצה ויותר אוהדים שחקנים. יש הבדל בין אוהד כדורגל אמיתי לבין תייר כדורגל. כריסטיאנו רונאלדו לא פחות פופולרי ממסי למרות שעבר קבוצות. אם אנשים יעזבו את ברצלונה כי מסי הולך הם לא באמת אוהדי כדורגל, הם תיירי כדורגל". ועדיין, גם דן מודה שלא מעט אוהדים יעזבו את ברצלונה וטיולי הבר מצווה ברובם לא יגיעו לקאמפ-נואו. אפילו התמונה של מסי הוסרה משם אתמול.
האפקט המיידי מתבטא בכסף. סוכנויות ההימורים שהציבו את ברצלונה קצת מתחת לריאל מדריד בסיכויים לזכות באליפות ספרד בעונה הבאה, דרדרו את ההימור קרוב לזה של אתלטיקו מדריד. ריאל מדריד הפכה למועמדת ודאית לזכייה באליפות. וכאן מתגנב חשש גדול. בין 1960 ל-1974, עונתו הראשונה של יוהאן קרויף בקבוצה, לא זכתה ברצלונה כלל באליפות. למעשה, בין 1960 ל-1991 היא זכתה בשתי אליפות בלבד ובתשע עונות כלל לא הייתה בין 3 הראשונות. מאז 1991, מאזן האליפות שלה עומד על 16 אליפויות לעומת 9 של ריאל מדריד. עם מסי אלה היו 10 אליפויות ב-17 עונות. ריאל מדריד זכתה בתקופתו רק ב-5 אליפויות ואתלטיקו בשתיים. האם אנחנו צפויים למדבר כמו שקרה לליברפול אחרי עידן פייזלי? וצריך לשים לב גם לתפוקה. בעונה גרועה, כמו העונות של ארנסטו ואלוורדה, מסי תרם ישירות 54 אחוז מהשערים של ברצלונה אבל אם מוסיפים את השערים בהם היה מעורב, זה מגיע ל-70 אחוז. עכשיו כל היתר צריכים לתת את ההספק הזה. איך שלא תסתכלו על זה, מסי תורם 50 שערים בשנה ליצירתיות ההתקפית של ברצלונה. כל המשחק עובר דרכו. גם בעונה לא טובה יחסית הוא תורם יותר שערים מכל שחקן אחר באירופה. עזבו מספרים עונתיים, קחו נתון: בכל 122 שנותיה של ברצלונה כבשה הקבוצה מעל 9,000 שערים. מסי לבדו היה אחראי על יותר מ-10 אחוז מהם. אז ברור שאין ואקום, אבל אין שחקן אחד שימלא את מקומו וספק אם גם הקבוצה תסתדר בלעדיו. מסי הגביר את היצירתיות של כל השחקנים סביבו. בוסקטס היה נותן כדורים ארוכים כדי למצוא את מסי, ג'ורדי אלבה המהיר היה יודע שכל מסירת רוחב תמצא את מסי שינוע במקביל אליו, אפילו פדרי הצעיר ידע שלכל מסירה שלו יש כתובת. מסי היה מוח, מנוע, כוח מניע. "ברצלונה מאבדת את הניצוץ האינדיבידואלי שיציל אותו מלסתות התבוסה המתקרבת", נכתב באחד הבלוגים.
ג'ורדי אלבה מונה לקפטן הרביעי של הקבוצה. בברצלונה בונים על החזרה של אנסו פאטי. מדברים שם על סופרסטאר עולמי. מסי מאוהב בו. לקח אותו כפרויקט אישי כמו שרונאלדיניו לקח אותו בזמנו, ראה בו סוג של היורש שלו. אבל פאטי פצוע והקטע הוא שברצלונה רכשה שחקנים שהתאימו מאוד למסי, כמו אגוארו וממפיס דפאי. אין לרכישה שלהם כמעט ערך היום, בלי קשר לפציעה המטרידה של קון, שעל פי דיווחים שונים בכלל רוצה לעזוב כשמסי לא שם – הנה עוד אפקט עזיבה. תיקחו את ניימאר שעזב, ואחריו את סוארס ועכשיו מסי? המון שערים שהלכו לאיבוד. ויש גם את אלמנט ההרתעה: קבוצות נערכו לברצלונה כשהן נערכות למעשה למסי. זה לא יקרה יותר. ברצלונה תהיה פגיעה כי יתייחסו אליה כאל קבוצה פגיעה. "הוצאת את המנוע", אומר דן, "הם לא יביאו רכש משמעותי כי אין להם כסף. גם אם פדרי יהיה פעם אינייסטה החדש, אין מי שישים את הגולים של מסי. גריזמן הובא לברצלונה ושיחק לא בתפקידו. התפקיד שלו הוא התפקיד של מסי, ואולי נראה ממנו משהו אחר. הבעיה היא אחרת, וזו הבעיה המוראלית. מסי היה כמעט יותר גדול מהמועדון. וזה לא אמור להיות ככה".
ועדיין הפרשנים מרגיעים. פרשן ערוץ הספורט נדב יעקבי אומר: "גם כשקרויף היה המאמן בברצלונה, היו בסוף שנות ה-80 כמה אליפויות רצופות של ריאל מדריד. בארסה תמיד הייתה קבוצה גדולה. מראדונה היה שם, בכל כמה שנים שיחק שם כוכב על. עברו 40 שנה ואתה מזכיר את קרויף כאילו זה היה אתמול. אז היו תקופות פחות או יותר טובות, אבל תמיד הייתה שם קבוצה גדולה של כוכבים. אלפרדו די סטפנו חתם קודם כל בברצלונה וגם לפרנקו היה חשוב לתת לקטלונים לנשום אוויר". יעקבי אופטימי: "התחרות היא לא כזו קשה. ריאל זו לא ריאל של רונאלדו. אתלטיקו זו לא קבוצה שהולכת לשלוט חמש שנים ברציפות. יש מצב שהאליפויות יתחלקו בין 3 הגדולות ואולי 4 אם נוסיף את סביליה. אם ה-3 ייחלשו וסביליה קצת תתחזק, הם יישרו קו. זה לא משהו שהוא בלתי אפשרי". הוא גם מנתח מה יקרה במועדון: "בברצלונה יש שחקנים מצוינים. גריזמן בלי מסי יקבל את הבמה באמצע וייתן 25 שערים בעונה, ממפיס דפאי שחקן אדיר, אנסו פאטי הוא כישרון מטורף. הוא השחקן הכי טוב של ברצלונה אם יחזור לתקופה שלפני הפציעות. טר שטגן הוא אחד השוערים הטובים בעולם. גם בעונה הקרובה ברצלונה תהיה בין שלוש הראשונות. הבעיה הגדולה היא לא הסגל אלא הניהול. יש שם בור מטורף. לכן הם הלכו לסופר ליג – השטות הזו – כי אולי יש שם מאות מיליונים מאחרי הקלעים. יש לבארסה בסיס אוהדים עצום. זו קבוצה שיש לה מיליוני אוהדים בעיר עצמה. אז נכון שמסי עזב והם מאוכזבים, אבל אוהדים זה אוהדים". גם עוזי דן לא סותם את הגולל על העתיד: "היו תקופות בלי מסי שברצלונה לקחה חמש אליפויות רצופות והיו גם תקופות שהליגה הספרדית הייתה הרבה יותר מאוזנת. ברצלונה היה מועדון עצום גם לפני מסי, אבל מסי כן שינה את יחסי הכוחות, יחד עם פפ, צ'אבי ואינייסטה. אני לא חושב שברצלונה תחזור לעידן הקרח. למרות המשבר הכלכלי יש עדיין בספרד שלוש קבוצות ורבע שמסוגלות לקחת אליפות. למרות תקופה קשה שהייתה ללה מאסיה, ברצלונה ממשיכה להעלות שחקנים מהנוער. ובכל מקרה, מסי היה נותן עוד שנתיים פחות או יותר ואם היה נשאר, ברצלונה הייתה צריכה להכין את עצמה ליום שאחרי. וחוץ מזה, מאז שצ'אבי פרש ואינייסטה הלך ליפן, ברצלונה לא לקחה ליגת אלופות כבר 6 שנים. וזה עם מסי, חשוב וגדול ככל שיהיה". יעקבי לא מסכים: "אנשים חושבים שזה מסי ועוד 10. זה לא נכון. רק השבוע הם ניצחו את יובנטוס 0:3. זה במקרה? וזה עוד ביום של טירוף וכולם בשיגעון עם כל מה שקרה".
ומה יקרה בישראל, אולי תופעה עולמית של סגידה למסי? 25 אחוז מאוהדי הכדורגל בארץ הגדירו את עצמם כאוהדי ברצלונה, פי שניים ויותר מכל מועדון ישראלי גדול ומצליח. "זה היה חולני", אומר יעקבי. "רוב האוהדים בעולם הם אוהדי הצלחות. לא הייתה ירידה לריאל מדריד אחרי שרונאלדו עזב? הייתה. יש אמנם את אנשי ה'בארסמאניה' שיודעים גם מה קורה בנוער של ברצלונה, אבל הרוב הם אוהדי הצלחות. אוהדי מסי יעברו להיות אוהדי פ.ס.ז'. ייסעו לפריז, יצטלמו ליד מגדל אייפל, ברור. הם לא אוהדי כדורגל, הם אוהדי סלב. מצד שני, התיירות לברצלונה תיפגע ב-3-4 אחוז, לא יותר. אנשים באים לברצלונה בגלל החוף, והסבבה וגאודי. יבואו פחות אבל זה לא מהות הכול". ברצלונה מצידה אופטימית. לאפורטה כבר הכריז: "יש לנו 122 שנות היסטוריה. עברנו כבר הכול, אבל עברנו. עכשיו תהיה לנו יותר מוטיבציה, אנחנו רוצים שהעידן אחרי מסי יהיה מוצלח מאוד ואני חושב שזה גם מה שיהיה". לאפורטה כבר שוחח עם השחקנים על העידן שאחרי מסי ואמר: "כמובן שלא יהיה קל למצוא מחליף לשחקן שכבש יותר מ-30 שערים בעונה, אבל יש לו (למאמן קומאן) מוטיבציה גדולה. רצינו שהעידן החדש הזה יתחיל בעוד שנתיים אבל היה צריך להתקדם. היינו ערוכים לכך". דן מסכם: "אני לא חושב שברצלונה תעבור את מה שעוברת מנצ'סטר יונייטד אחרי פרגוסון ולא תצליח להגיע איפה שהיא הייתה. יכול להיות שיהיו לברצלונה עונה-שתיים קשות, אבל עם איזו הבראה כלכלית ועם הנוער שלה – היא תתאושש. ויש בזה דבר בריא. גם התרנגולת שמטילה ביצי זהב מתה יום אחד. ברצלונה של 2025 תהיה קבוצה שתתמודד על כל התארים וידברו על מסי בערגה כמו שדיברו על קרויף ופלה. קבוצות כבר התגברו על עזיבות כאלה".
