תאריך ה-15 בספטמבר 2001, ריאל מדריד הגיעה לרואיס דה לופרה עם כל הכוכבים הגדולים: ראול, לואיס פיגו וזינדין זידאן שכבש את שער הבכורה שלו במועדון. אבל את ההצגה גנב אחר, ילד בשם חואקין סאנצ'ס (20) שהיה בלתי ניתן לעצירה וכבש את השער השלישי בדרך ל-1:3. את שער הבכורה שלו בספרד הוא כבש עוד במחזור שעבר, אך מאותו ערב בכל ספרד ידעו מיהו קיצוני הסופה של בטיס.
הנסיקה הייתה מטאורית. חואקין זומן במהרה לסגל נבחרת ספרד וקיבל הזדמנות ברבע גמר המונדיאל נגד דרום קוריאה וגם החמיץ את הפנדל כשכל המדינה בכתה יחד איתו. חואקין היה אימת המגנים. בזכות המהירות וכוח הפריצה, הדריבל, וההרמות הפנטסטיות. הוא הוביל את בטיס לעונה היסטורית ב-2004/05 כשסיימה במקום הרביעי, הגבוה בתולדותיה, ולא היה יכול להחמיץ את ההזדמנות לשחק עם קבוצת נעוריו בליגת האלופות. בהמשך הגיעה הטעות הגדולה בקריירה שלו.
בגיל 25 חואקין היה צריך ואף חייב לעשות את קפיצת המדרגה. רבים ראו בו כיורשו של לואיס פיגו אותו העריץ, אך הוא עבר דווקא לולנסיה, כשחקן היקר בתולדותיה, יותר מפאבלו איימאר, אך העטלפים, להוציא את עונת הבכורה שלו כשהגיעו כפסע מחצי גמר ליגת האלופות – לא עמדו בציפיות.
"זה קוץ שתקוע בי, וזה ירדוף אותי עד סוף הקריירה. כשאין לך אפשרות אתה תמיד חולם, אבל כשיש לך וזה לא קורה אתה עוד יותר עצוב. זה היה מוזר, הנשיא ידע תמיד מה השאיפה הגדולה שלי, יכולתי לשחק בריאל", סיפר בראיון ל-"El Larguero". עם זאת, נשיא בטיס הערים קשיים והטיל את האחריות על פלורנטינו פרס. בספרד התבדחו כי בקיץ 2006 נשיא בטיס זרק לעברו: "תעזור לנו לסיים לבנות את המגרש החדש שלנו". פרס, כזכור, הוא הבעלים של ACS, אחת מחברות הבנייה הגדולות בספרד.
בעוד המעבר לבלאנקוס נגנז ממנו שלא באשמתו, חואקין היה זה שהבריז לצ'לסי. "אני זוכר שהכנסתי את ז'וזה מוריניו למכונית בסביליה, כדי לנסוע ולסכם את העסקה מול הנשיא. זה היה סגור, 36 מיליון יורו למועדון ושכר שישה מיליון ליש"ט לחואקין", סיפר אביו של הקשר. "הוא היה במדריד, התקשרתי אליו כדי שיתפוס את המטוס הראשון בסביליה כדי לחתום. הוא אמר שטוב לו בבטיס ולא הסכים. הנשיא מנואל רואיס דה לופרה התקשרה אליי ואמר לי : 'מה קרה לילד? הוא יכול להרוויח הון עתק!'.
וכך יצא שילד הפלא של ספרד "בזבז" במובן מסוים כמעט עשור מהקריירה. גם השנתיים במאלגה ולאחר מכן בפיורנטינה לא היטיבו איתו. הוא רשם 51 הופעות בנבחרת ספרד אך לא זומן מאז 2007 והחמיץ את תקופת הזוהר של הנבחרת. הוא היה כבוי והציג את כשרון העל שלו רק לפרקים.
חואקין מול רוברטו קרלוס. החלום היה לשחק בריאל (JOSE JORDAN/AFP via Getty Images)
מרגע שפרש כנפיים, כל אוהד בטיס חיכה לרגע הזה שיחזור. יש דברים שחייבים לקרות. ב-1 בספטמבר 2015 זה קרה. לא פחות מ-20 אלף אוהדים קיבלו את פניו כשהוצג כשחקן המועדון. תשע שנים עברו, אבל שום דבר לא השתנה. "המשאלה הכי גדולה שלי הייתה לחזור הביתה, אני מרגיש כמו ילד קטן בחנות צעצועים", אמר אז, אבל הוא לא היה צריך לדבר, העיניים שהיו על סף דמעות – סיפרו הכל. מאז, חואקין ידע עם בטיס עונות גדולות בצמרת ובאירופה כפי שהיה לפני שנתיים, וגם עונות של מאבקי תחתית.
באופן מפתיע, דווקא, כשהוא בישורת האחרונה של הקריירה הכדורגל של חואקין מגוון הרבה יותר. כמובן שהוא לא מהיר כשד כמו בעבר אך עדיין במצב גופני נפלא, אך הוא כבר לא מתעסק רק בפריצות ודהירות בצד ימין. הוא מנהל את המשחק במרכז, מסתדר מצוין גם בצד שמאל עם רגל הפוכה. וכן, הוא גם כובש שערים.. שישה יש לו העונה, כמו שכבש בכל העונה שעברה, וגם קביעת שיא קריירה, דווקא לעת זקנה, נראית אפשרית בהחלט.
ההישג הגדול ביותר שלו, מעבר לכך שמדובר בקונצנזוס בכל ספרד, כמו הגדולים ביותר – ראול, אנדרס אינייסטה ואחרים (אולי אוהדי סביליה לא יסכימו על כך) – הוא שחואקין משחק בזכות ולא בחסד. הוא לא משחק משום שהקהל אוהב אותו או בשל מעמדו הרם בחדר ההלבשה. הוא לא מקבל את חולצת רק בשל פציעות או היעדרויות, גם אם ניצל את חסרונו של נביל פקיר שפתח את העונה מצוין או הכושר הגרוע של בורחה איגלסיאס. גם בגילו המופלג לא מופרך להגיד שהוא השחקן הטוב ביותר של בטיס, קבוצה עם הגנה רעועה אך בעלת חלק קדמי מרהיב.
עם ראול וסרחיו ראמוס בנבחרת. לא רלוונטי מאז 2007 (PIERRE-PHILIPPE MARCOU/AFP via Getty Images)
מאז שחזר להרכב, בטיס עם שלושה ניצחונות רצופים ושוב חולמת על אירופה. בשבוע שעבר הוא קיבל פרס מיוחד לרגל היותו השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים בליגה ואתמול (ראשון) הוא שוב היה בכותרות, ובגדול. ככה זה עם שלושער ראשון בקריירה בגיל 38 (ומאה ימים), תוך 20 דקות בלבד. השחקן המבוגר ביותר שעשה זאת, יותר מאלפרדו די סטפאנו ז"ל. "אתלטיק בילבאו אירחה את המסיבה של חואקין" נכתב ב"מארקה" על "הילד" שלא יודע שובע ויש לו חוזה עד גיל 2021. "הוא רצה לשחק עד גיל 40, וככה הוא יוכל להמשיך עד גיל 50", התמוגגו ב"אס". אין ספק, ספרד שמחה לשמוח איתו.
"נכנסתי לחדר ההלבשה והשחקנים קיבלו אותו בטירוף, עם מוזיקה ומחיאות כאפיים וכשכדור המשחק חתום על ידי כולם", סיפר לאחר המשחק והודה שפרץ בבכי. "אני גאה לכבוש שלושער נגד קבוצה חזקה שיש לה היסטוריה מפוארת, זה לא קל לעשות את זה בגילי. מעולם לא הייתי סקורר. אני שמח שרואים בי שחקן חשוב גם עכשיו". לאחר מכן כתב לאוהדים: "אמא'לה, איזה יום גדול. חסר מילים בגלל החוויה. שלוש הנקודות נשארות בבית וגם הכדור!".
אז כן, ייתכן שמדובר בקריירה מוחמצת, הרחק מהטופ של הכדורגל העולמי, ובארון הפרטי שלו אין צלחת אליפות או את הגביע עם האזניים הגדולות. במקרה הטוב חואקין יצליח לשחזר את התואר היחיד בו זכה במדי הבטיקוס – גביע המלך ב-2005. אולי הוא אף יהיה שיאן ההופעות של הלה-ליגה בכל הזמנים, הישג שלא יסולא בפז, כאשר נכון לכתיבת שורות אלה יש לו 533 משחקים לעומת 622 של השיאן אנדוני זוביזארטה. כך או כך, האמת שזה כלל לא משנה. חואקין, בטח עבור אוהדי בטיס – הוא נצחי. ומבחינתו? הפספוס היחיד היה אם לא היה חוזר הביתה.
מה דעתך על הכתבה?