בעוד זינדין זידאן מתכונן להופעת הבכורה על הקווים של ריאל מדריד, זה הזמן להזכיר כי כוכבים גדולים בדרך כלל לא מצליחים כמאמנים. חלקם אף לא מנסה את מזלו על הספסל. למעשה, נרשמה הצלחה מסחררת באמת פעם אחת בלבד, ועל ההיסטוריה חתום, כמובן, הגאון ההולנדי שהיה שותף בכיר של רינוס מיכלס ביישום הכדורגל הטוטאלי בשנות ה-60' וה-70'.
יוהאן קרויף
ההולנדי הגדול בהיסטוריה מונה למאמן אייאקס שנה אחרי שתלה את הנעליים ב-1984, ויש לציין כי לא לקח אליפות בשלוש שנותיו במועדונו האהוב, אם כי הניף שני גביעי הולנד וזכה בגביע המחזיקות ב-1987. המעבר לברצלונה הזניק אותו לגדולה, עם זכיה ב-4 אליפויות רצופות בין 1991 ל-1994 וזכיה היסטורית בגביע האלופות ב-1992 – התואר האירופאי הבכיר הראשון של המועדון הקטלוני.
קרויף לא רק הקנה לקבוצתו סגנון ייחודי ומרתק, אלא גם הצליח לשלוט ביד רמה בסגל עמוס בכוכבי-על, גם בתקופה בה ניתן היה לשחק עם 3 זרים בלבד בהרכב. על אף האגו העצום שלו, הוא אחד הבודדים מבין שחקני העבר שמצא את האיזון העדין בין סמכותיות לתקשורת בין-אישית נאותה. ההולנדי היה סוג של מאמן עוד בהיותו שחקן, והדבר איפשר לו מעבר חלק מאוד לתפקיד החדש. פרישתו מאימון ב-1996, אחרי שהקדנציה בברצלונה הגיעה לסיום צורם, מצערת מחד, אך עזרה לו לשמור על ההילה מאידך.
קרויף, חולל מהפכה גם כמאמן (Gettyimages)
אלפרדו די סטפאנו
קריירת האימון של החץ הבלונדיני לא מתוקשרת מספיק, כי היא הייתה מרתקת בכל קנה מידה. הוא לא זוכה להכרה נאותה על פועלו כמאמן כי שתי הקדנציות שלו בריאל מדריד הסתיימו ללא תארים. ב-1983 סיימה ריאל מדריד במקום השני בליגה אחרי בילבאו, הפסידה לברצלונה בגמר הגביע בדקה ה-90, וגם נכנעה לאברדין של אלכס פרגוסון בגמר גביע המחזיקות. ב-1984 שוב נכנעו הלבנים לבילבאו בקרב על האליפות, ודרכו של די סטפאנו בקבוצה הסתיימה זמנית. כאשר נכשל גם בקדנציה השניה ב-1990/1, הוא החליט לפרוש, וכיהן כנשיא הכבוד של המועדון.
עם זאת, היעדר התארים בברנבאו היו בעיקר עניין של חוסר מזל, ודי סטפאנו הוכיח את עצמו כטקטיקן טוב, גם אם לא מבריק או ייחודי. את התארים השיג חלוץ העבר האגדי בעיקר בוולנסיה, אותה הצעיד לאליפות סנסציונית ב-1971 ולזכיה בגביע המחזיקות ב-1980, עם מריו קמפס בהרכב. בנוסף, הוא זכה באליפויות במולדתו ארגנטינה, הן עם בוקה ג'וניורס והן עם ריבר פלייט, אימן מספר קבוצות נוספות בספרד, והייתה לו גם קדנציה קצרה ומאכזבת בספורטינג ליסבון.
די סטפאנו, אימן בהצלחה חלקית (Gettyimages)
דייגו מראדונה
מראדונה מעולם לא התאים לאימון, לא מבחינה אישיותית ולא מבחינה טקטית. הוא התנסה בראסינג קלוב עוד לפני שפרש סופית ממשחק פעיל, אבל המשרה המשמעותית היחידה בחייו הייתה בנבחרת ארגנטינה. מינויו ב-2008 זכה לביקורת נוקבת מכיוונים רבים, והיא התבררה כמוצדקת לחלוטין בסופו של דבר.
בדרך להעפלה למונדיאל בדרום אפריקה, עבר מראדונה מספר השפלות, כולל תבוסה 6:1 בבוליביה. בטורניר עצמו, על אף שהעניק חופש פעולה לליאו מסי ונהנה רוב הזמן מקשר חיובי עם התקשורת, המגבלות הטקטיות באו לידי ביטוי במבחן הקשה הראשון, ברבע הגמר מול גרמניה, בו הובסה האלביסלסטה ללא תנאי 4:0, בעוד המרחק העצום בין חוליות ההגנה וההתקפה זועק לשמיים.
דייגו נפגע עד עמקי נשמתו מהדחתו בתום גביע העולם, אבל הוא היחיד שראה בכך חוסר צדק. עובדה היא כי אף קבוצה לא ראתה בו מועמד ראוי, למעט אל-וואסל מאיחוד האמירויות, ששילמה לו שכר עתק במשך מספר חודשים.
מראדונה, תמיד בצל הדמות מפעם (Gettyimages)
מרקו ואן באסטן
החלוץ הנהדר לא היה שחקן נוח במיוחד לאימון, התאפיין במזג חם, ולפי הדיווחים זרק פעם מאפרה על מאמן הנבחרת ליאו ביינהאקר. גם כמאמן הוא הרבה להסתכסך עם הכוכבים בנבחרת, עליה הופקד באופן מפתיע על ידי ההתאחדות ב-2004 כמעט ללא ניסיון. הריבים המתוקשרים ביותר היו עם קלארנס סיידורף ועם רוד ואן ניסטלרוי, והדבר לא תרם כאשר הולנד הודחה בשמינית גמר מונדיאל 2006, בתום הקרב האלים מול פורטוגל (במהלכו נשלפו 16 כרטיסים צהובים ו-4 אדומים). מיורו 2008 נזרקה הולנד ברבע הגמר על ידי רוסיה של חוס הידינק, וההמשך היה מאכזב עוד יותר.
ואן באסטן נכשל בקדנציה הקצרה באייאקס, לא הותיר חותם מיוחד בהירנביין, והתפטר מסיבות רפואיות מאלקמאר ב-2014. מאז הוא מועסק רק כעוזר מאמן, וזה לא הצליח בשנה שעברה לצד דני בלינד בנבחרת הולנד, שלא עלתה ליורו 2016.
ואן באסטן, כשלונות שהגיעו מהר (Gettyimages)
לותאר מתיאוס
מתיאוס חלם תמיד לאמן בבונדסליגה, אך הוא היה ידוע כמדליפן סדרתי לעיתון "בילד" בימיו כשחקן ולכן אף קבוצה מעולם לא העזה להמר עליו. ניסיונו ברחבי העולם היה מאכזב בלשון המעטה. הקדנציות ברפיד וינה, פרטיזן בלגרד, אתלטיקו פראננסה הברזילאית וזלצבורג היו קצרות, וכך גם הביקור החטוף במכבי נתניה. גם כמאמן נבחרות נחל קשר העבר הנפלא כשלונות עם הונגריה ובולגריה. מאז 2011, לא היה ביקוש לשירותיו.
מתיאוס, משקיע יותר מחוץ למגרש (Gettyimages)
פלה
טוב, מלך הכדורגל הברזילאי פשוט בחר לא לעסוק באימון – וטוב שכך.
פלה, ממשיך לקצור את התהילה (Gettyimages)
גם זינדין זידאן הודיע אחרי סיום הקריירה כי אין לו עניין באימון, אך שינה את דעתו עם הזמן. כעת נותר לראות אם הייתה זו טעות גדולה מבחינתו, או אולי הוא יצליח בכל זאת בתנאי הפתיחה האומללים שהעניקה לו ריאל מדריד.
זידאן, עכשיו נטל ההוכחה עליו (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?