היינו כחולמים: הישראלים ששיחקו בבונדסליגה במילניום הנוכחי

עוד הערב (שבת) הבונדסליגה, הליגה הגדולה הראשונה באירופה, תפתח את שעריה ותסיים את פגרת הקורונה הארוכה שנכפתה על כולנו. לכבוד האירוע, החלטנו לערוך מחווה מיוחדת ולהיזכר בכל הישראלים ששיחקו בליגה הגרמנית הראשונה במילניום הנוכחי.

שמונה ישראלים זכו באותה תקופה לשחק באחת הליגות הפוריות באירופה, חלקם הצליחו יותר, חלקם פחות וגם הנציג היחיד שלו כיום בבונדסליגה, מואנס דאבור מקווה להותיר רושם טוב יותר, אחרי חצי עונה מאכזבת בסביליה ופציעה קשה בהופנהיים ממנה חזר לאחרונה. אבל כולם ייצגו את הכדורגל הישראלי בכבוד ואפשר לומר כמעט על כולם שהתקופה בגרמניה רק הטיבה עימם בהמשך.

רוברטו קולאוטי – בורוסיה מנשנגלדבאך (2007-2010)
בעונתו האחרונה בליגת העל במדי מכבי חיפה, קולאוטי לא הרשים. החלוץ הארגנטינאי-ישראלי כבש שישה שערים בלבד והאלופה הגאה איבדה את התואר אחרי שלוש שנים והגיעה רק למקום החמישי. אבל קולאוטי ניצל את הבמה האירופית וכבש ארבעה שערים בגביע אופ"א וגם בנבחרת ישראל רשם קמפיין מוקדמות מוצלח ואף כבש צמד נגד קרואטיה החזקה ומנשנגלדבאך, ששיחקה אז בליגת המשנה רכשה אותו תמורת 1.5 מיליון יורו.  אך לצערו של החלוץ, הוא נפצע במהרה, מיעט לשחק בעונת העלייה לבונדסליגה ודווקא לאחר עונת השיא שלו, שבמהלכה כבש חמישה שערים וחזר לישראל וחתם למכבי תל אביב. בסך הכל כבש קולאוטי שישה שערים בליגה הגרמנית הראשונה ב-47 הופעות.

חזר לישראל דווקא אחרי העונה הטובה ביותר שלו בגרמניה. רוברטו קולאוטי (Vladimir Rys/Bongarts/Getty Images)

גל אלברמן – בורוסיה מנשנגלדבאך (2008-2010)
בשנת 2008 גל אלברמן היה בשיאו, הפך לשחקן הרכב קבוע בנבחרת של דרור קשטן זכה בדאבל עם בית"ר ירושלים ונבחר לשחקן העונה בליגת העל. "הוא שחקן אירופי לכל דבר", בישראל היו תמימי דעים וגם באירופה חשבו כך, לכן העולה החדשה בונדסליגה מנשנגלדבאך צירפה אותו תמורת 650 אלף יורו.

אבל גם כאן התרחיש היה דומה לזה של חברו לקבוצה קולאוטי, דווקא הפתיחה הייתה טובה, אבל אז ירד לספסל ולאחר מכן ספג פציעה קשה ושיחק רק פעם פעמיים מחודש דצמבר. העונה הבאה הייתה גרועה אפילו יותר. הקשר לא שיחק הופעה אחת בקבוצה הראשונה וירד לקבוצת המילואים. בקיץ 2010 עבר יחד עם קולאוטי למכבי תל אביב.

אלמוג כהן – נירנברג (2010-2013), אינגולשטאט (2013-2019)
כשאלמוג כהן עבר את מכבי נתניה בקיץ 2010, אף אחד לא תיאר לעצמו שיהפוך לישראלי מצליח בתולדות הליגה הגרמנית עם 109 הופעות ותשעה שערים. הכל התחיל טוב עבור הקשר, עד שבעונתו השלישית בנירנברג איבד את מקומו והושאל להפועל תל אביב, שם חווה חצי מסויטת באדום ונראה היה שהוא בדרך החוצה מהכדורגל האירופי. אבל דווקא אז לקח את עצמו ברצינות, המציא את עצמו מחדש באינגולשטאט, הפך לקפטן הקבוצה ובעונת השיא שלו כבש שבעה שערים. בנוסף גם בליגה השנייה עבר לא מעט, אך אקורד הסיום היה צורם במיוחד, כאשר ירדה אינגולשטאט לליגה השלישית.

המציא את עצמו מחדש. אלמוג כהן (Gettyimages)

בן שהר – הרטה ברלין (2012-2014)
למען האמת לבן שהר לא מגיע אזכור, הוא עבר לקבוצה מבירת גרמניה שהייתה בליגה השנייה, כבש שני שערים בלבד ואפילו אז כבר ירד לקבוצת המילואים. עונה לאחר מכן בבונדסליגה היה בסגל רק פעם אחת וגם אז ישב על הספסל. משם חזר לליגה השנייה במדי ארמיניה בילפלד ועזב חיש מהר את הכדורגל הגרמני מבלי להשאיר חותם.

ישב רק על הספסל. בן שהר (Oliver Lang/Bongarts/Getty Images)

איתי שכטר – קייזרסלאוטרן (2011-2012)
איתי שכטר הגיע יחד עם גילי ורמוט (אליו נגיע בהמשך) לקייזרסלאוטרן תמורת 2.5 מיליון יורו, אחרי שתי עונות מוצלחות בהפועל תל אביב, ופרח בגרמניה מיד. הוא כבש שלושה שערים בשמונה משחקים וגם בגביע הוא כבש, אבל מאז ירד לספסל, ספג עונש הרחקה משני משחקים, בשלהי העונה נפצע ולאחר מכן הושאל לסוונסי. שכטר לא מזמן סיפר על התקופה בגרמניה ואמר: "אחד הכוכבים הכי גדולים של נבחרת גרמניה, שטפן אפנברג, אמר שלהערכתו אני הולך להיות תגלית העונה. מאז לא שיחקתי דקה".

גילי ורמוט – קייזרסלאוטרן (2011-2013)
אם יהיה אפשר לתאר את הקדנציה של שכטר כמאכזבת, אז ניתן להגדיר את זאת של ורמוט כאיומה. לעומת חברו הישראלי, הקשר המוכשר כלל לא קיבל הזדמנות ורשם סך הכל שתי הופעות בבונדסליגה שבהן שיחק 45 דקות בלבד. כבר בינואר הושאל דה חראפשחאפ ובקיץ כבר חזר עם הזנב בין הרגליים להפועל תל אביב.

חזר לישראל אחרי עונה אחת. גילי ורמוט (Christof Koepsel/Bongarts/Getty Images)

טאלב טוואטחה – איינטרכט פרנקפורט (2016-2019)
אולי מגן נבחרת ישראל התקדם מהר מדי כאשר עבר היישר מהליגה הישראלית לבונדסליגה, אבל אי אפשר שלא להעריך אותו על הנחישות לאורך התקופה בגרמניה. עם הגעתו לפרנקפורט נפצע טוואטחה עוד באימונים וגם לאחר פתיחת העונה התקשה לחזור לשחק באופן סדיר. בעונת הבכורה בבונדסליגה שיחק 14 פעמים בעמדת המגן והכנף, אך מיד אחר כך הדקות פחתו בצורה משמעותית ובעונה השלישית הפך ל'שחקן אימונים' לכל דבר לעניין. המגן עזב רק אחרי ההודעה מצד המועדון ולצערו גם בקבוצתו החדשה לודוגורץ עד כה מיעט לשחק.