סיטי של פפ היא בארסה, בעוד הקטלונים הפכו להיות כדור שינה

אתמול (ראשון) נמנמתי מול משחקה של בארסה אצל ויאריאל ואפילו לא התעוררתי כשלואיס סוארס העלה את בארסה ליתרון. יתכן וליין אינייסטה ששתיתי היה חלק בכך, אבל זו כבר פעם שלישית בשבועות האחרונים שנמנמתי מול משחק של בארסה. שלושת משחקי החוץ של בארסה בליגת האלופות העונה הניבו פעמיים 0:0 ופעם אחת 0:1.

אמנם בארסה הקבוצה האירופית היחידה שלא הפסידה העונה וכבר עברו 25 משחקים, ויחסית לציפיות ולדאגות בפתיחת העונה מדובר בהצלחה מקצועית אדירה, אבל אחרי עזיבת ניימאר והתבוסה בסופרקופה מול ריאל מדריד, הסגנון של בארסה תחת ארנסטו ואלוורדה הוקרב למען היעילות והסדר ההגנתי. ובינתיים זה מוכיח עצמו על לוח התוצאות.

בארסה נהייתה יובה. ב-15 מחזורי ליגה ועוד 6 בליגת האלופות – 21 בסך הכל, מארק-אנדרה טר שטגן (מועמד חזק לשחקן העונה עד כה) שמר על רשת נקיה 14 פעמים (שני שליש מהמשחקים!). חומה. וכשיש לך שוער שלא נכנע והגנה שלא סופגת, אתה לא צריך יותר מהברקה-שתיים של מסי במשחק. אפילו עונה בינונית של סוארס, שסופסוף חוזר לעצמו, לא פוגעת בקצב צבירת נקודות נהדר.

אם אתם מחפשים משהו דומה לבארסה המקורית והאמיתית, תלכו למנצ'סטר סיטי של פפ גוארדיולה שכובשה 3 שערים למשחק (48 ב-16 מחזורים) ביחס ל-2.5 של בארסה (38 ב-15 מחזורים) אבל גם מציגה כדורגל סוחף ודומיננטי על פי העקרונות של תלמידי יוהאן קרויף.

ברצלונה. משעממת (AFP)

גווארדיולה מדי משחק עושה מה שבא לו ולועג ליריבים עם הדומיננטיות של קבוצתו במגרש. מכניס קשר (אילקאי גונדואן) במקום בלם (וינסנט קומפאני) כדי לשחרר את דה בריינה ולהגביר את האיום, ולאחר הגול מכניס בלם (אליקים מנגלה) במקום חלוץ שפיץ (גבריאל ז'סוס). הדומיננטיות של סיטי כה רבה, שנדמה שלא הרבה משתנה עם החילופים מעבר לחיזוק קל של החלק ההתקפי או ההגנתי. תבנית המשחק לעד נשמרת, ואנחנו חוזים בדבר הכי קרוב ל'טוטאל פוטבול' עם השתתפות של כל 11 השחקנים בהתקפה וכל 11 השחקנים גם בהגנה. קחו למשל את הבלמים ניקולאס אוטמאנדי וג'ון סטונס (הפצוע) כבשו 8 שערים העונה, המגן/קיצוני קייל ווקר כבר עם 5 בישולים העונה, כשבכל העונה שעברה רשם 6 במדי טוטנהאם.

46 נק' מ-48 אפשריות כולל 14 ניצחונות ליגה רצופים במהלך עונה – שיאים היסטוריים ב-117 עונות קיום הליגה האנגלית הבכירה (החל מ-1888, ולא כולל שתי מלחמות עולם). כשהצליח עם בארסה, הרבה לעגו לאחוזי ההצלחה וכמות השערים של קבוצתה ב"ליגה קלה עם הגנות בדיחה". האנגלופילים יוכלו לטעון שרק בפרמיירליג היתה לפפ עונה גרועה בקריירה שהסתיימה ללא תואר, אבל ההצלחה הגדולה שלו בפרמייר-ליג סותמת הרבה פיות העונה.

גווארדיולה. במאי הוא עשוי להפוך למלך העולם (Getty)

הדבר האחרון שנותר לפפ להוכיח – שהוא מסוגל להביא את קבוצתו לשיא באביב ולהתמודד עם הקבוצות הספרדיות. התחושה היא שאצל ריאל ובארסה יש ירידה (ואתלטיקו כבר עפה), ואילו סיטי של פפ בעלייה. עם דאבל אליפות וליגת אלופות היסטורית למועדון – גוארדיולה יהפוך במאי למלך העולם.

                                                                  
                                                              **

עונת 2017/18 היא עונה איומה ונוראה לבונדסליגה: באיירן מינכן שעלתה כגנית של פ.ס.ז' משלב הבתים היא הנציגה היחידה של גרמניה בנוקאאוט של ליגת האלופות, ושתי נציגותיה היחידות בנוקאאוט הליגה האירופית נשרו מליגת האלופות: בורוסיה דורטמונד שהסריחה בשלב הבתים של הצ'מפיונס (שתי נקודות, 14 פחות מטוטנהאם) ור.ב לייפציג שאמנם חסרת ניסיון וזו עונתה הראשונה באירופה – ועדיין היה מצופה מסגנית אלופת גרמניה יותר מאשר לסיים שלישית אחרי פורטו ובשיקטאש, ועוד הטורקים ניצחו אותה פעמיים.

כל שלוש נציגות הבונדסליגה בליגה האירופית – הופנהיים המאכזבת, הרטה ברלין ופ.צ קלן – הודחו בבושת פנים על ידי קבוצות עניות בהרבה מליגות די זניחות, שתי הראשונות אחרי קמפיינים מבישים ומבזים.

כדי להבין כמה עלובה העונה של נציגות הבונדסליגה תשוו את הרקורד העלוב שלה באירופה (נציגה בנוקאאוט ליגת האלופות ועוד 2 בנוקאאוט הליגה האירופית) לשאר הליגות הגדולות – 5 נציגות פרמיירליג בנוקאאוט ליגת האלופות ועוד 1 בליגה האירופית, 3 ספרדיות בנוקאאוט האלופות ועוד 4 באירופית; 2 איטלקיות בנוקאאוט האלופות ועוד 4  האירופית כולל אטאלנטה ולאציו שעשו קמפיין מרשים וסיימו בראש הבתים שלהן, כמו גם מילאן (אף שפחות הרשימה) בבית שלה.

דורטמונד. הדג מסריח מהראש (Getty)

היה ניתן אולי לסלוח קצת לבונדסליגה אילו היינו מקבלים לפחות מרוץ אליפות מפתיע, או אפילו אשליה של מרוץ אליפות. אבל כידוע באיירן לקחה אליפות ביום שיופ היינקס דרך חזרה במועדון (אגב, היינקס בן ה-72 עדיין לא חתם על חוזה עבודה בבאיירן אבל הוא מבסוט ולא דואג). הבווארים כבר ביתרון 8 נק' בפסגה אחרי 15 מחזורים, אבל גרוע מכך – זה נדמה כאילו באיירן הזמינה באמאזון את תוצאות המחזור ה-15 (האחרון): מבין כל קבוצות החלק העליון בטבלה – 9 הראשונות – רק 2 ניצחו –באיירן (0:1 בפרנקפורט, ארתורו וידאל השחקן היחיד שכבש בכל 4 מחזורי הבונדסליגה האחרונים!) ובאייר לברקוזן שעלתה למקום החמישי אחרי ה-0:2 שלה בשטוטגרט ביום שישי.

כל היתר לא ניצחו – לייפציג, גלאדבך, שאלקה, הופנהיים, אאוגסבורג, פרנקפורט וכמובן דורטמונד של הכישלון הגדול פטר בוס. ההולנדי פוטר אחרי 8 מחזורים רצופים (כחצי סיבוב!) בלי ניצחון, בהם אספו השוורצגלבן רק שלוש  נקודות עלובות (לעומת 21 של באיירן תחת היינקס).

האמת היא אחת: פרט לבאוורים קבוצות הבונדסליגה לא מצליחות להתחרות מקצועית וכלכלית עם יריבותיהן מאנגליה, ספרד ואיטליה. הגרמנים מעולים בתשתיות ובטיפוח שחקנים, אבל נדמה שזו הפכה לתכלית של הכדורגל הגרמני – ליגת סקאוטינג לקבוצות הגדולות. עוסמאן דמבלה נמכר מדורטמונד לבארסה, נאבי קייטה נמכר מלייפציג לליברפול (יעבור בקיץ 2018), הופנהיים מכרה לבאיירן מינכן את זולה ורודי.

שימו לב לזה: כל 23 שחקני סגל נבחרת גרמניה במונדיאל 2010 הגיעו מהבונדסליגה (100%); במונדיאל 2014 17 מ-23 שחקני הסגל הגרמני הגיעו מהבונדסליגה (74%); בסגל האחרון שזימן יוגי לב לנבחרת היו רק 10 מ-23 שחקני בונדסליגה (43%)!

סאנה. אפילו הוא לגיונר די ותיק (Getty)

הכישרונות של הכדורגל הגרמני יוצאים לליגות אחרות – למסוט אוזיל, טוני קרוס וסמי חדירה כבר התרגלנו מזמן, אבל גם לירוי סאנה, אמרה צ'אן, יוליאן דראקסלר ואנטוניו רודיגר כבר ליגיונרים די ותיקים, וזו רשימה חלקית.

הכדורגל הגרמני זכה בשנים האחרונות למחמאות רבות על התנהלות המועדונים, הניהול הכלכלי והמעורבות של האוהדים, אבל התנהלות שפויה נמצאת בבעיה בעולם משוגע. הכסף העצום שנכנס לכדורגל מסין, ממדינות המפרץ, מארה"ב ומרוסיה מהווה אתגר גדול מאוד לכדורגל הגרמני.
זה לא מקרי שבשנת 2017 יותר מאי פעם דנים בכדורגל הגרמני באופציה לשינוי מודל הבעלות על מועדונים (50+1). הרוב בגרמניה תומכים במודל הזה שמונע כניסת אנשי עסקים (כי אינם יכולים להשיג שליטה אמיתית המועדון). לכן המועדון השנוא בגרמניה הוא ר.ב לייפציג ועדיין ישנן קריאות רבות, כולל מיריבותיה, לשלול את הרישיון שלה. אבל קחו למשל את הרטה ברלין עם הפוטנציאל הגדול שלה (גרמניה היחידה בליגות הגדולות בלי קבוצה רצינית בבירה) – משקיעים אמריקאיים היו שמחים להשתלט על המועדון ולהפוך אותו לתחרותי ומעניין. לא כדאי לנסות?

בינתיים היחידה שמצליחה להתחרות כלכלית ומקצועית היא באיירן מינכן, וגם היא חשה נחותה לאחרונה ביחס להוצאות הגדולות של פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי. למרות הניצחון חסר המשמעות על פריז בשבוע שעבר (שלא שינה כלום) גם באיירן עצמה נמצאת בירידה מבחינת איכות המשחק אחרי שנות גוארדיולה והקדנציה הקודמת של היינקס ועוד אין יורש לאריאן רובן.

בשורה התחתונה: כל עוד באיירן מינכן המועדון היחיד שמתחרה בין אריות היבשת ולא תהיה לה תחרות בגרמניה, העניין בבונדסליגה יהיה בירידה והמוצר פשוט יאבד מערכו כלכלית.