לייפציג היא הקבוצה השנואה בגרמניה – כך לפחות אומרת הקלישאה. מתעבים אותה בגלל היותה פרויקט מסחרי נטו של קונצרן רד בול, אשר הוקם ב-2009, ללא כל קשר למועדונים הקודמים בעיר המזרח גרמנית, ובניגוד מוחלט למסורת הכדורגל הגרמנית לפיה צריכות הקבוצות להיות בידי האוהדים. לאורך שנות קיומה הקצרות, היא מתמודדת עם גילויי מחאה מסוגים שונים. בעונה שעברה, למשל, הביאו אוהדי ארמיניה בילפלד משרוקיות והשתמשו בהן ללא הפסקה כאשר שחקני לייפציג נגעו בכדור. אירוע חמור הרבה יותר התרחש במשחק הגביע מול דרזדן באוגוסט האחרון, כאשר ראש כרות של שור נזרק מהיציע.
בקיצור, לייפציג כבר התרגלה לתפקיד הכבשה השחורה. אוהדיה אפילו מוצאים בכך הנאה מסוימת, בעוד אוהדי הופנהיים – מועדון "מלאכותי" נוסף שעשה את דרכו מהליגות הנמוכות הישר לבונדסליגה במהלך העשור הקודם – קצת מצטערים שתואר המועדון השנוא בגרמניה נחטף מהם. ואולם, חשוב לשים לב לדמיון הרב בין פרוייקטים אלה, ונקודות ההשקה לאו דווקא שליליות. המנהל המקצועי ראלף ראנגניק אחראי לבניית שתיהן, ויש לו השקפת עולם מרתקת. הוא מבסס את הקבוצות על שלד של אקדמיות ושחקנים צעירים, ומטפח בעקביות את הקשר בין המועדון לאוהדים המקומיים.
כי הרי לייפציג יכולה היתה לזרוק עשרות מיליונים על שחקני רכש מפורסמים. משאבים כלכליים לא חסרים לקונצרן רד בול, וכוכבי על מתבגרים היו שמחים להרוויח שכר עתק ולשחק בבונדסליגה. אלא שזו ממש לא המטרה. לייפציג מובילה את הטבלה בבונדסליגה לצד באיירן מינכן כאשר אין בסגלה אפילו שם אחד שמוכר לאוהד כדורגל ממוצע מחוץ לגרמניה.
רוכשים גם אוהדים על הדרך (Gettyimages)
הכוכב הבולט ביותר שנרכש בקיץ האחרון הוא טימו ורנר, חלוץ בן 20 שהגיע משטוטגרט שירדה לליגה השניה. השחקן היקר ביותר הוא אוליבר ברק הסקוטי שהוחתם מנוטינגהאם פורסט תמורת 15 מיליון יורו – והוא בן 19 בלבד. השחקן המצליח ביותר שהגיע השנה הוא הקשר הגינאי נבי קייטה, והוא בכלל צורף מרד בול זלצבורג שמשתייכת לאותו הקונצרן. הוא הוא אותר בגיל צעיר מאוד כאשר שיחק בליגה הצרפתית השניה. רשת הסקאוטים הנהדרת שעובדת עבור ראנגניק החתימה אותו כאשר היה בן 19. בחלוף שנתיים, הוא היה מוכן לעשות את הקפיצה הגדולה מאוסטריה לגרמניה והפך ללהיט אמיתי – מעין שילוב נדיר בין אנגולו קאנטה לריאד מחרז.
רוב הסגל לא השתנה בהשוואה לעונת העליה אשתקד. אמיל פורסברג השבדי, הכוכב הבולט של העונה בבונדסליגה כולה עם 5 שערים ו-8 בישולים, הגיע עוד בינואר 2015 אחרי שהרשים במדי מאלמו מול זלצבורג במוקדמות ליגת האלופות – והמועדון סירב למכור אותו על אף שקיבל הצעות נדיבות מליברפול ואינטר. הקפטן דומיניק קייזר הגיע ב-2012, כאשר הקבוצה היתה בליגה השלישית, ביוזמתו האישית של רנגניק שהכיר אותו מהופנהיים. גם הבלם הוותיק מרווין קומפר שיחק בהופנהיים אצל ראנגניק, והיה חלק מסיפור הסינדרלה המופלא ב-2008 כאשר הקבוצה "השנואה והמלאכותית" הובילה את הטבלה במשך שבועות ארוכים בעונתה הראשונה בבונדסליגה.
הכוכב הלוהט, פורסברג (Gettyimages)
המדיניות הזו חיובית באופן יוצא דופן. רד בול בנתה מתקני אימון מפוארים בלייפציג ובזלצבורג, וכל החלטותיה נעשות תמיד בראייה לטווח הארוך. היא עושה הכל נכון – סקאוטינג מעולה, טיפוח צעירים, נאמנות לשחקנים. ואם זה לא מספיק, הרי שגם סגנון המשחק של לייפציג התקפי וכייפי. המאמן ראלף האזנהוטל אמנם התבסס בעיקר על הגנה ומתפרצות קטלניות כאשר ביסס את אינגולשטאט בבונדסליגה, אבל אצל ראנגניק זה ממש לא מקובל. המנהל הספורטיבי והמאמן עובדים כצוות, ולייפציג ודוהרת בצמרת עם סגנון סוחף ומרענן. יש אירוניה לא מבוטלת בכך שדווקא האקסית אינגולשטאט הנחילה להאזנהוטל את ההפסד הראשון העונה, והיא עשתה זאת באמצעות התבצרות בבונקר.
לאט ובהדרגה, לומדים הגרמנים להכיר ולסמפט את ההיבטים החיוביים האלה. הם עדיין סולדים מהאופן בו הוקם המועדון, ולא רוצים התערבות כה בוטה של גופים מסחריים בכדורגל השורשי שלהם, אבל אי אפשר להתעלם מהקסם המיוחד של לייפציג. היא נטולת מסורת, אבל יש לה כריזמה משלה. כעת, כאשר היא מסתמנת כאלטרנטיבה לבאיירן במאבק אפשרי על האליפות, לקהל הנייטרלי קל לבחור צד.
האלטרנטיבה של באיירן תדהים את גרמניה? (Gettyimages)
כי באיירן היא הקבוצה השנואה באמת. זה המועדון העשיר ביותר בגרמניה, אשר נוהג לדרוס את היריבות הפוטנציאליות באמצעות כוחו הכלכלי העצום. הבווארים עושים מאמצים, לבדרך כלל מצליחים, להחליש את היריבות על ידי רכישת הכוכבים הבולטים שלהם. הם פגעו בלברקוזן בתחילת המילניום כאשר העבירו לשורותיהם את לוסיו, מיכאל באלאק וזה רוברטו. הם שודדים את דורטמונד עם החתמתם של מריו גצה, רוברט לבנדובסקי, וכעת גם מאטס הומלס. הופנהיים גידלה בלם צעיר נפלא בדמותו של ניקלאס זולה, ולפי הדיווחים באיירן כבר החתימה אותו לקראת העונה הבאה, על אף שאין לו מקום בהרכבה.
כאשר מתבוננים על הנעשה ללא דעות קדומות, רואים שהמודל העסקי של באיירן הורס את הכדורגל הגרמני הרבה יותר מזה של לייפציג, וזאת למרות שהמועדון ממינכן אותנטי לחלוטין ובעל מסורת מפוארת. ולכן, רובם המוחלט של האוהדים הנייטרלים המדינה יהיו ב-21:00 (ישיר בספורט2) בעד לייפציג באליאנץ ארנה. לראשונה בחייהם, ירצו חובבי הכדורגל הגרמנים בניצחונה של לייפציג. זהו שינוי תודעתי משמעותי מאוד. מי יודע, אולי יהיו לו השלכות משמעותיות, והמועדון "המלאכותי" ימצא את דרכו ללב הקונצנזוס.
קייטה מול אלמוג כהן, יחדור ללב התודעה? (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?