למה אייאקס לא שומרת על הכוכבים שלה? מדוע לא מחתימים אותם לטווח ארוך על חוזים גבוהים ונאבקים מדי שנה על זכייה בליגת האלופות? למה מוכרים שחקנים אחרי שנה או שנתיים טובות ולא בונים קבוצה לטווח ארוך? אלה השאלות שעולות וחוזרות בכל חלון העברות כשמדברים על אייאקס. ויש אמת בתמיהה, מדוע מועדון עם סכומי כסף עצומים בבנק, לא עושה עוד כדי להשאיר את כוכביו ולנסות לתת פייט קבוע לקבוצות הצמרת של אירופה.
פרנקי דה יונג, מתייס דה ליכט וקספר דולברג עזבו בקיץ האחרון לאחר עונה מדהימה בליגת האלופות. חכים זייך יעזוב בקיץ הקרוב לצ'לסי, והוא לא יהיה האחרון. דוני ואן דה ביק בדרך לריאל מדריד, סרג'יניו דסט לבאיירן מינכן וגם אנדרה אוננה, דוד נרס ונוס מזראווי עשויים לעזוב. אך ההיסטוריה מלמדת שמאז ומתמיד גידלה אייאקס כוכבים ומכרה אותם הלאה. רק כדי לאפשר לכוכבים חדשים לפרוח.
המוטו שמנחה את המועדון מאז שנות השבעים הוא "אם שחקן לא עוזב, שחקן אחר לא יכול לפרוץ". וזה נכון לגבי כל עמדה במגרש: כריסטיאן אריקסן היה שחקן מוביל, נמכר לטוטנהאם. במקומו התקדם דייבי קלאסן להרכב. כשהוא נמכר לאברטון – דוני ואן דה בייק התקדם. וכך, מכניסים המון כסף על מכירת שחקנים אך נותנים לשחקני בית, או שחקנים שהגיעו בגיל צעיר, את האפשרות לפרוץ. הכסף שנכנס מושקע באקדמיה, במתקנים, בסקאוטינג. דניס ברחקאמפ נמכר? יארי ליטמאנן תופס את מקומו. פרנק דה בור עובר לברצלונה? כריסטיאן קיבו כבר נמצא באייאקס. תומאס ורמאלן נמכר לארסנל? יאן ורטונגן שהגיע בגיל 16 למחלקת הנוער נכנס להרכב.
חכים זייך. באייאקס אין שחקן שאין לו מחליף (Gettyimages)
המטרה של אייאקס היא לשלוט בכדורגל ההולנדי, אבל מבלי לאבד את האיזון הכלכלי דרך רדיפה בלתי אפשרית אחרי המועדונים הגדולים. ולכן, עד לפני שנתיים המועדון הנהיג תקרת שכר לשחקניו. לא משלמים יותר ממיליון יורו לעונה, אך מצד שני מאפשרים לשחקנים צעירים להתמודד בסביבה תחרותית ומנצחת. וכששחקנים מרגישים מוכנים לצעד הבא, כולם מרוויחים מהמעבר. אבל גם אייאקס הבינה שהפער מהצמרת האירופית גדל, המאבק על שחקנים צעירים גובר, והם חייבים להרחיב את תקרת השכר ולרכוש שחקנים יקרים יותר. כלומר, לא לאבד את ערכיהם אבל למתוח אותם.
אם בעבר לא היו רוכשים שחקנים מבוגרים, וגם אם כן בוודאי שלא במחיר גבוה, דיילי בלינד ודושאן טאדיץ' הגיעו. ההסבר: הם שחקנים מקטגוריה אחרת, כאלה שלא צומחים בגיל 18 מהאקדמיה המקומית. וכדי להחתימם אפשר גם לשבור את תקרת השכר. ובקיץ האחרון, כשרצו להבטיח את הישארותו של זייך, הוחלט לתת לו חוזה של ארבעה מיליון יורו לשנה. סכום שלא נראה מעולם בכדורגל ההולנדי. הכל כדי להמשיך את המאבק בצמרת של אירופה. זייך ישלים ארבע עונות באמסטרדם ויעזוב, וחשוב להדגיש שכל מי שקשור למועדון – הנהלה ואוהדים – מפרגנים לו על המעבר. ודאי שהיו רוצים שיישאר עוד שנים רבות. אבל יש גם הבנה שהוא נתן רבות וכעת אפשר להניח לו להרוויח יותר כסף ולעבור לליגה גדולה יותר. ככה מסמנים לכוכבים הבאים שאחרי שנים טובות, כולם ישמחו לעזור במעבר הבא.
במחלקת הנוער מסתובב כבר המחליף של זייך. נאג'י אונובאר בן ה-16 מסומן כיהלום הבא של אייאקס. אבל כדי לא לסמוך רק על ילדים, אייאקס סיכמה עם סאו פאולו על רכישתו של אנתוני בן ה-20 ושחקנים נוספים אמורים להגיע. ראיין חראוונברח וקארל אייטינג הצעירים שגדלו באקדמיה הפכו לשחקני הרכב בחודש האחרון. המתח בין תומכי קידום שחקני מחלקת הנוער לבין התומכים בהבאת רכש יקר יימשך, כפי שהיה תמיד. תפקידו של האיש שאחראי על הרכש, מארק אוברמארס, הוא לנווט בין שתי הגישות ולהעמיד קבוצה שתתמודד על כל התארים בהולנד ותגיע רחוק באירופה.
אבל עוד קודם, אייאקס צריכה הערב (חמישי החל מ-19:45, ספורט2) לעבור יריבה ספרדית קשה, חטאפה. לא שם נוצץ, אבל קבוצה בעונה נהדרת. ואייאקס, שנמצאת בעיצומו של גל פציעות ותחסר גם את השוער אוננה המושעה, מגיעה למשחק בתקופה פחות טובה. למועדון חשוב להמשיך את הריצה באירופה, גם אם לא באלופות, אז בליגה האירופית. כדי שאפשר יהיה למשוך שחקנים טובים חדשים, וכדי שהשם של אייאקס כמועדון מוביל באירופה יישמר.
חשוב להמשיך את המסע האירופי. שחקני אייאקס (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?