פיקנטריה
שלושה שורדים מגמר הליגה האירופית האחרון שבו השתתפה צ'לסי ב-2013 באמסטרדם יעלו הערב על כר הדשא: דויד לואיז שפגש בזמנו את האקסית בנפיקה ליסבון, ססאר אספיליקוטה שסיים באותו משחק עונה ראשונה במדים הכחולים ויעלה הערב כקפטן הקבוצה – ופטר צ'ך שעשוי לפתוח גם הוא, אבל הפעם בתור השוער של ארסנל במשחקו האחרון כשוער פעיל ואולי ימים ספורים לפני חזרתו הרשמית לצ'לסי בתפקיד ניהולי.
אדן הזאר אומנם היה עם צ'לסי באותו ערב באמסטרדם, אבל זכה להניף את הגביע בסיום כשהוא חנוט בחליפה, עקב פציעה בשריר הירך האחורי שהשביתה אותו. הפעם הוא יוכל לסגור מעגל, לחקות את דידייה דרוגבה ולהביא בעצמו תואר אירופי לצ'לסי במה שכנראה יהפוך למשחק האחרון שלו במדים הכחולים.
יעזוב עם תואר אירופי? אדן הזאר (Gettyimages)
בארסנל קצת יותר קשה למצוא פיקנטריה בת זמננו. אחרי הכל, הגמר האירופי האחרון שבו היא נטלה חלק (והפסידה) היה בליגת האלופות, ב-2006 מול ברצלונה. מהקבוצה המפוארת ההיא האחרון ששרד היה המנג'ר לשעבר ארסן ונגר, אפילו אצטדיון הייבורי כבר לא עמנו היום, מה שמעביר אותנו לפינת ההיסטוריה.
היסטוריה
בהיותה אחד המועדונים המפוארים ביותר באנגליה, ההיסטוריה של ארסנל במפעלים האירופיים מביכה כמעט כמו רשימת ההישגים המקומיים של ליברפול בעידן הפרמיירליג או רשימת ההצלחות של נבחרת אנגליה בטורנירים גדולים. זו ממש לא הקנטה, אלא עובדה. המועדון הענק מצפון לונדון הניף עד היום שני תארים אירופיים בלבד: את גביע המחזיקות בעונת 1993/94, אחרי הניצחון 0:1 בגמר על פארמה ועוזר מאמן צ'לסי הנוכחי, ג'יאנפרנקו זולה. אוהדי ארסנל ודאי זוכרים שלגמר ההוא הגיעו התותחנים עם סגל על טהרת השחקנים הבריטיים (ואדי מקגולדריק האירי), במכבי חיפה זוכרים שסחבו את הפינאליסטית האיטלקית באותה עונה עד לפנדלים בזכות שער החוץ של אלון מזרחי.
הגביע האירופי הקודם של ארסנל הונף ב-1970, כשגברה 3:4 (בסיכום שני המשחקים) על אנדרלכט וזכתה להניף בגאון את גביע ערי הירידים. עונה אחרי ההנפה ההיא של ארסנל, בשנת 1971, זכתה צ'לסי בתואר האירופי הראשון שלה, כשניצחה במשחק הכפול בגמר גביע המחזיקות את ריאל מדריד. ב-1997/98, כשזולה כבר שיחק בשורותיה, הוא כבש מול שטוטגרט בגמר שסידר לצ'לסי את גביע המחזיקות השני בתולדותיה, חודשים ספורים לפני שהכחולים ניצחו גם את ריאל מדריד בסופר קאפ. את הזכיות בליגת האלופות ב-2012 ובליגה האירופית ב-2013 אין באמת צורך להזכיר.
משמעות
גמר אירופי הוא גמר אירופי ואפשרות לכתיבת היסטוריה, אבל אין ספק שעבור ארסנל ניצחון שווה הרבה יותר – ולו רק בשל העובדה שהנפת הגביע הלילה בבאקו תסדר לה חזרה לליגת האלופות אחרי שנתיים של היעדרות (שיוארכו לשלוש במקרה של הפסד).
'We've been to Qarabag and everywhere…'
— Arsenal FC (@Arsenal) May 28, 2019
Arsenal fans in Baku are counting down to the #UELfinal! pic.twitter.com/NroNUnz2o1
מעבר לכך, התותחנים די יציבים בבינוניות שלהם בחמש השנים האחרונות. את עונת 2014/15 הם סיימו עם 75 נקודות, לאחר מכן צברו 71, 75 ו-63 נקודות, ואת העונה שזה עתה הסתיימה חתמו עם 70. האוהדים מרוצים מכך שנפטרו מהמנג'ר ארסן ונגר בעונה שעברה, הקבוצה גם חזרה העונה לטווח 70 הנקודות, אבל כדי למשוך שחקנים מרחבי היבשת היא צריכה גם מזומנים וגם לחזור לסטטוס של קבוצה תחרותית, שעומדת על פודיומים ומשחקת בליגה הטובה בעולם. זכייה הערב תעזור בשני האספקטים, תגדיל את התקציב לעונה הבאה בכ-40 מיליון ליש"ט ועשויה להיות הזרז שיביא למועדון את ווילפריד זאהה מקריסטל פאלאס.
מצד שני, צ'לסי כבר הבטיחה את השתתפותה במפעל הבכיר, תיפרד ככל הנראה מאדן הזאר וממילא לא תוכל לרכוש שחקנים חדשים הקיץ (אלא אם בית הדין לבוררות בספורט יקבל את הערעור שהגישה). הבעלים רומן אברמוביץ' ממילא לא להוט להשקיע כספים בשנים האחרונות והתחושה היא שעם זכייה או בלעדיה, הכחולים הולכים לקראת עונה פיננסית משהו. מצד שני, למרות השנמוך במעמדה האירופי ובליגה האנגלית, אם תזכה צ'לסי תמשיך למצב את עצמה כמועדון שמסיים כמעט כל עונה עם תואר. השנה עם הליגה האירופית, בשנה שעברה עם הגביע האנגלי ובשתיים משלוש העונות שלפני כן עם אליפות. גם זה לא עניין של מה בכך. וזה אולי מה שיסדר לסארי עונה נוספת בסטמפורד ברידג'. אולי.
חדשות מחוץ למגרש
כשבכלי התקשורת פורסם כי צ'לסי וארסנל קיבלו כל אחת רק 6,000 כרטיסים, שעה שהאצטדיון בבאקו מכיל 68 אלף מקומות ישיבה, קמה צעקה גדולה. אבל העובדה שאין טיסות ישירות בין לונדון לבאקו ושהגעה בדרכים אחרות עשויה לקחת לחלק מהאוהדים האנגלי כארבעה ימים גרמה לכך שארסנל החזירה לאופ"א כ-2,300 כרטיסים שלא נמכרו. צ'לסי, לפי ההערכות, החזירה 4,000.
הקבוצות החזירו כרטיסים. האצטדיון בבאקו שיארח את הגמר (Gettyimages)
לא רק אנגלים לא יהיו הערב באזרבייג'ן, אלא גם קשר ארסנל הנריק מחיטריאן, שכבר בשבוע שעבר החליט במשותף עם ארסנל שלא להגיע למדינה שסובלת ממתיחות עם ארמניה. באנגליה זעמו, ייתכן אף שהשחקנים של ארסנל יעלו הערב לחימום עם חולצות הנושאות את שמו, אבל התחושה היא שהמסיבה האירופית הזאת כבר איננה מסיבה וממילא איננה באירופה.
חדשות על המגרש
ארסנל תחסר כאמור את מחיטריאן והשאלה המרכזית היא אם תפתח בשער עם פטר צ'ך, שקיבל העונה את הקרדיט באירופה וזהו משחקו האחרון – או עם ברנד לנו שנחשב לשוער הבכיר יותר. אצל צ'לסי מצבת הפצועים מורכבת בהרבה: קאלום האדסון אודוי ורובן לופטוס צ'יק סובלים מפציעה בגיד האכילס, גם אנתוניו רודיגר מחלים מניתוח ומצב כשירותו של אנגולו קאנטה, ששב מפציעה רק כדי להיפצע באימון בתחילת השבוע, איננו ברור.
עיקר האתגר של אונאי אמרי יהיה להצר את צעדיו של אדן הזאר בעזרת הגנה שחטפה 51 שערי פרמיירליג העונה, עיקר המחשבה של מאוריציו סארי תהיה בנוגע להרכבת חוליית ההגנה והקישור האחורי שלו ובשאלה מי האיש שיפתח בחוד: אוליבייה ז'ירו שהוא מלך השערים הזמני של המפעל או בן טיפוחיו של סארי, גונסאלו היגוואין.
All set! Come on @ChelseaFC! #UELfinalpic.twitter.com/8TqV7ipKLB
— César Azpilicueta (@CesarAzpi) May 28, 2019
מה דעתך על הכתבה?