מאז שהקטארים השתלטו לפני חמש שנים על פאריס סן ז'רמן ועשו הכל בניסיון להפוך אותה לספינת הדגל של הכדורגל הצרפתי, כולל הוצאות של מעל מיליארד יורו (רק על רכש הוציאו 750 מיליון יורו ב-5 שנים), הם כשלו בשתי המשימות העיקריות – להפוך לאלופת אירופה ולקדם את המותג הפריזאי-גלובלי שבבעלותם, ולהיות הפנים של הכדורגל הצרפתי – דרך דומיננטיות בליגה, אבל לא פחות חשוב לטווח הארוך – להיות הקבוצה בה משחקים שחקני נבחרת בולטים וכוכבי האומה. כמו מכבי ת"א כדורסל בארץ, כמו באיירן מינכן בגרמניה.
והנה תראו מה קרה בשנה האחרונה: ביורו הביתי האחרון (שאמנם נגמר בשברון לב בהפסד בגמר בהארכה) האומה התחברה לנבחרת צרפתית שעובדת קשה כקבוצה של פועלים אמיצים, כל כך רחוק מהנובורישים היהירים, האדישים, הנשגבים והמפונקים שמייצגים את התדמית של כוכבי העל הבינלאומיים פאריס סן ז'רמן. אבל השיא, השלמת המעגל, הגיעה עם האליפות הסנסציונית, מטורפת, שאיש לא דמיין בקיץ האחרון, של מונאקו.
היופי של הכדורגל הצרפתי, אמבפה (AFP)
מונאקו אמנם נעזרה בזרים נפלאים (פלקאו, פאביניו, ברנרדו סילבה, ג'מרסון, גליק, מוטיניו) והובלה על ידי מאמן פורטוגלי מבריק (לאונרדו ז'ארדים), מנהל מקצועי ספרדי ובעלים רוסיים, אבל איכשהו היא ייצגה את כל מה היופי שמזוהה עם הכדורגל הצרפתי:
1. הניצוץ ההתקפי, הברק הטכני, האצילות שבשילוב כישרון אישי לעבודה קבוצתית. ז'ארדים שבעונה שעברה הואשם שבלתי אפשרי לצפות במונאקו המשעממת שלמה, הרכיב התקפה מסחררת שכבשה שערים לכיף – 154 גולים העונה (!) – התקפה צרפתית קלאסית -מלאת דמיון וטכניקה לצד פיזיות ואתלטיות מפחידות עם שיק צרפתי ואווירה רומנטית.
2. פס ייצור לכשרונות הכי מבטיחים בעולם בכדורגל שמקבלים במה מגיל 17-18, וקיליאן אמבפה הוא בסך הכל היהלום הגדול מבין יהלומים רבים שמשובצים על כתר האליפות; פאביניו, למאר, סידיבה, בקאיוקו, מנדי, ברנרדו סילבה, ג'מרסון.
3. זו קבוצה אמיתית – קבוצתית, ששילבה העונה בצורה מושלמת בין צעירים מבטיחים לווטרנים ותיקים ומנוסים, עם מעט מאוד אגו, שעובדת קשה ומלאה בפרגון. שימו לב לחלוקת השערים – מלך השערים של הקבוצה (פלקאו) עם 28 גולים, שזה בסך הכל כשישית מסך שערי הקבוצה (18 אחוז אם לדייק), שישה שחקני מונאקו כבשו מעל 10 שערים העונה. אבל מי שראה כמה הקבוצה הזו סוחפת ביחד – כולם עושים הגנה וכולם (כולל כל שחקני ההגנה) עושים התקפה.
אז כן, חברות וחברים. מונאקו היא הסיפור המרגש, הסנסציוני, הפנטסטי והנפלא של עונת 2016/17. סיפור סינדרלה מושלם – גם הפתעה וגם יפיפיה, אטרקטיבית, צעירה, רעננה וכובשת שערים ולבבות.
נכון, בעונה שעברה קיבלנו את אם כל הסינדרלות לסטר סיטי, ונכון – העונה היו עוד כמה סיפורים חביבים בכדורגל האירופי (לייפציג, פיינורד וכו'), אבל מונאקו עשתה את הבלתי ייאמן, בצורה הכי יפה ומבריקה שיש בעונה היסטורית מהאגדות. ההיית או חלמנו חלום? זו הרי הקבוצה הצרפתית שתסיים את הליגה עם הכי הרבה שערים שכבשה קבוצה מאז עונת 1959/60, ובסך הכל מאמן אותה פורטוגלי אחד שלפני שנה כולם קראו לו בונקריסט, פרשנים טענו שבלתי ניתן לצפות במשחקיה של מונאקו של ז'ארדים מפני שזו הקבוצה המשעממת באירופה, והנה איזה מהפך – 154 גולים העונה, מכונת שערים מהליגה של בארסה.
הפך את ההתקפה לטובה באירופה, פלקאו (Gettyimages)
בתוך עונה מונאקו הפכה מקבוצה של הפרש שערים 50:57 בליגה לקבוצה של 29:102, כשנותרו שני מחזורים לשחק.וזו קבוצה שבסך הכל הוציאה פחות מ-50 מיליון יורו בקיץ האחרון, וחיזקה רק את ההגנה (סידיבה, מנדי וגליק).
אבל אם חשבתם שהמהפך התדמיתי של מונאקו וז'ארדים על המגרש הוא השיא, אז האמת היא שהמהפך הגדול יותר נרשם מחוץ למגרש, תחת הבעלים הרוסי דמיטרי ריבולובלב והאדם החזק והמשמעותי במועדון – סגן הנשיא ואדים ואסילייב (איש עסקים רוסי) שאחראי למהפך הגדול במועדון. כזכור, ריבולובלב קנה את מונאקו ב-2011 כשהיא היתה בשפל וירדה לליגת המשנה, אבל האסטרטגיה הראשונית היתה החתמת כוכבים במחירים מנופחים (חאמס רודריגס, פלקאו ועוד).
ואסיליב עשה את השינוי האסטרטגי במועדון – לכזה שמחפש להחתים כשרונות צעירים ומטפח שחקנים, והוא ניהל משאים ומתנים עיקשים עם רשויות הכדורגל הצרפת בנוגע לתקנות מיסוי, פייר פליי פיננסי ועוד נושאים. ואסילייב גם הביא למועדון את אנטוניו קורדון, המנהל המקצועי המוערך של ויאראל במשך 17 שנה, וקורדון היה מעורב מאוד בהצלחה של ז'ארדים באימונים ובמשחקים.
מבונקריסט למאמן הכי התקפי, ז'ארדים (AFP)
תחשבו רגע: מונאקו איבדה בשנים האחרונות כל כך הרבה שחקנים – החל מחאמס רודריגס ודימיטאר ברבאטוב, דרך לייבאן קורזאווה, אנתוני מרסיאל, יאניק פריירה-קראסקו ואפילו עד לוקאס אוקאמפוס, איימן עבדנור וגארי קגלמאכר. והנה היא בשיאה. אלופה גאה בפעם השמינית בתולדותיה והראשונה מאז שנת 2000.
המהפך של מונאקו – על המגרש ומחוצה לו – הוא כאין וכאפס לעומת המהפך בטבלה: אסור לשכוח את מצב הסיכויים ערב פתיחת העונה: פאריס סן ז'רמן היתה פייבוריטית לאליפות צרפת יותר ממה שיובנטוס היתה פייבוריטית לסקודטו שלה ויותר ממה שבאיירן היתה פייבוריטית לאליפות שלה, וגם יותר מריאל מדריד או ברצלונה – ובעצם משתיהן ביחד (בכל זאת אתלטיקו לקחה אליפות לפני 3 שנים). עד כדי כך פ.ס.ז' היתה פייבוריטית עצומה לאליפות – המועדון שהואשם ב"רציחת התחרותיות בכדורגל הצרפתי", שזכה בארבע אליפויות רצופות, כולל שני טרבלים רצופים בשתי העונות שעברו (אליפות, גביע וגביע הליגה). פריז הפכה לשליטה הבלעדית והיחידה בכדורגל הצרפתי עם דומיננטיות כלכלית ניהולית אדירה – הבוס שלה נאסר אל-חליפי הפך לאיש החזק בלי מתחרים בכדורגל הצרפתי, שגם דואג ומפרנס קבוצות יריבות.
בעונה שעברה פ.ס.ז' לקחה אליפות כבר בנובמבר. היא סיימה עם 96 נקודות והפרש שערים 19:102 – 31 נקודות מעל ליון ומונאקו (שסיימה שלישית). כלומר העונה הנוכחית מונאקות עשתה מהפך של 34 נקודות על פאריס. מהפך שאיש לא ראה מגיע כשפ.ס.ז' המשיכה לשפוך כסף על מאמן זר חדש (אונאי אמרי) ושחקני רכש (כריכוביאק, בן ארפה, מונייה, חסה ועד דראקסלר וגדס שהגיעו בינואר).
אמרי, עונה שכולה כישלון (AFP)
מונאקו הדהימה את כולם העונה. העונה שלה היתה הכי ארוכה מכל קבוצות הצמרת האירופית – היא נפתחה ב-27 ביולי במפגש קשה בסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות מול פנרבחצ'ה והפסד 2:1 באיסטנבול, שהיא הצליחה להפוך ב-1:3 ביתי בסטאד לואי השני. ואז הגיע ניצחון כפול סנסציוני ומרשים על ויאריאל, מקום ראשון מעל לברקוזן וטוטנהאם, אחר כך טיאטאה את מנצ'סטר סיטי ובורוסיה דורטמונד ונעצרה רק בחצי גמר ליגת האלופות בידי יובה.
בגביע הליגה עשתה את כל הדרך לגמר שם קיבלה בראש מפ.ס.ז' (4:1), ובגביע הצרפתי גם טיילה עד שנמחצה על ידי פ.ס.ז' בחצי הגמר (0:5). אבל בליגה פאריס שפתחה חלש את העונה ניהלה מרדף כל הסיבוב השני אחרי מונאקו ולא הצליחה לתפוס אותה. במחזור ה-20 הקבוצה של ז'ארדים עלתה למקום הראשון ממנו הדיחה את ניס של לוסיאן פאבר (שגם היא סיפור נפלא העונה) ולא הביטה לאחור.
מונאקו עמדה בלחץ בגדול שהפעילה עליה פריז הרודפת העיקשת, ובמקביל לקמפיין ליגת האלופות שלה, אלופת צרפת הנכנסת הצליחה בליגה לנצח ב-10 המחזורים האחרונים ברציפות ולרשים 14 נצחונות ו-2 תיקו (אחד מהם מול פ.ס.ז') במחזורים 20-36 כדי לזכות בתואר המפתיע והמרענן ביותר לעונת 2016/7.
מי מהם יישאר ומי יתפזר? (AFP)
עכשיו רק נשאר לראות כמה מהכשרונות של מונאקו יתפזרו למועדונים אחרים, כמו קבוצה אדומה-לבנה אחרת – אייאקס – לפני שני עשורים.
מה דעתך על הכתבה?