מונצ'י הפך את סביליה מכלום למעצמה אירופית

את כל ההילה שלו כמאמן עשה פפ גווארדיולה בארבע שנים מוצלחות בברצלונה. אמרו שהוא בנה את הקבוצה הכי מפחידה באירופה, שהגדיר עבורה סגנון משחק ייחודי, שהגיע להישגים שלא היו שם לפניו.

בין אם הדברים הללו נכונים לחלוטין ובין אם פפ פשוט נפל על דור הזהב של הכדורגל הספרדי בכלל והקטאלוני בפרט, הפרוייקט שלו בברצלונה הוא קטן והרבה פחות אינטנסיבי ומשמעותי מזה של רמון רודריגס וארדחו, או בשם החיבה שלו "מונצ'י".

אל תרגישו לא בנוח אם לא שמעתם אף פעם את השם הזה. עד שנת 1999 הוא היה שוער בסביליה, שהייתה אז בליגה השנייה בספרד. בתום אותה עונה פרש ממשחק, כבר בגיל 30, ומונה מיד לתפקיד המנהל המקצועי של המועדון. מאז הוא עשה בסביליה יותר ממה שפפ עשה בברצלונה עם מסי, יותר ממה שהפליא דייגו סימאונה באתלטיקו מדריד עם אסופה מיוחדת של שחקנים, ואפילו יותר ממה שעשה קלאודיו ראניירי בהבלחה חד-פעמית בלסטר. אותו ראניירי שיפגוש אותו הערב (21:45) בשמינית גמר ליגת האלופות.

סביליה לוקחת תואר. כשמונצ'י לקח אותה היא היתה בליגה השנייה (Getty)

מונצ'י מעולם לא היה מאמן. הוא גם לא רוצה להיות וגם אומר שהאפשרות שיעבור לאי הבריטי קטנה יחסית, בין היתר בגלל מודל תפקיד המנג'ר שם. אבל מקומת ההנהלה הוא הצליח להתמודד עם חילופי מאמנים, עם שינויי שיטות, עם מצב כלכלי רעוע בספרד ובסביליה – ולמרות כל אלה הוביל את הקבוצה אותה העלה ליגה בסוף המילניום הקודם עד חמש זכיות בליגה האירופית תוך 17 שנים.

הקיץ האחרון שלו? 

את הקיץ האחרון מתאר מונצ'י כקשה שביותר עבורו במועדון. הפנייה המאוחרת של פ.ס.ז' אל המאמן אונאי אמרי והקשר גז'גוז' קריחוביאק טרפה עבורו את הקלפים. אחרי שהתוכניות לעונה הקרובה כבר היו על השולחן, הוא היה צריך לבצע פניית פרסה, לחפש מאמן ולבנות את הכל מחדש. "היתרון במועדונים גדולים באנגליה למשל, הוא שיש להם כסף. והכסף הזה מאפשר להם כמעט שלא לבצע טעויות. הם לא הולכים לחפש את הכוכבים הבאים בקבוצות הקטנות, אלא נותנים לקבוצות כמו סביליה לקנות אותם ואז פשוט קונים מסביליה", הוא אמר בתחילת העונה.

מונצ'י, כהרגלו, התגבר על המכשולים. הוא פגע בול והחתים את חורחה סמפאולי. לא רק שהמאמן הארגנטיני הביא לסביליה את האנרגיות המטריפות שהביא סימאונה למדריד לפני כמה שנים, לא רק שהוא עמד בהבטחה שהעניק לאוהדים ביום שהוצג (לפי הקבוצה תשחק התקפי), אלא שהוא גם מוביל את האנדלוסים לאחת העונות הטובות בתולדותיהם. גם בליגה, שם הם נותנים פייט לברצלונה ולריאל מדריד בצמרת הגבוהה, וגם בליגת האלופות, שם הם צפויים לעבור את לסטר ולעלות לרבע גמר ליגת האלופות לראשונה תחת המנהל המקצועי המעוטר.

נאסרי. "יש שחקנים טובים שנתקעים באנגליה, סביליה היא הפשרה שלהם" (Getty)

עם החתמתו של סמפאולי הגיעו לסביליה 11 שחקנים חדשים, אבל מעל כולם משוויץ מונצ'י דווקא בשחקן אותו הביא בהשאלה: סמיר נאסרי. "הכסף בשוק האנגלי עוזר לכל הצדדים. זה נכון שאנחנו לא יכולים לשמור אצלנו את הכוכבים הגדולים", הוא העיד  לאחרונה, "אבל באנגליה קונים המון שחקנים טובים ולמרבה ההפתעה גם שם יכולים בסוף לעלות על כר הדשא רק 11. הרבה אחרים מתייבשים על הספסל , ואז הגעה לסביליה היא פשרה שהם רוצים לקחת ואנחנו בהחלט נהנים ממנה".

אלא שלהציג את מונצ'י כאיש של פשרות יהיה עוול. יותר נכון לדבר עליו כאדם עם עין מקצועית מדהימה וחוש כלכלי טוב יותר מזה של ארסן ונגר. בכתבה באנגליה שסקרה את ההצלחות שלו פורסם אחד ההרכבים שהוא עצמו הביא לסביליה לאורך השנים. פאלופ, אלבס, פאזיו, קאסרס, אדריאנו, רקיטיץ', באפטיסטה, קייטה, פאולסן, פאביאנו ובאקה. את ה-11 האלה הוא רכש בסכום העברות כולל של… 25 מיליון יורו. כשכולם נמכרו למועדונים הגדולים באירופה, סביליה קיבלה תמורתם 170 מיליון יורו.

גם את ראמוס מונצ'י טיפח בסביליה (Getty)

כל זה מבלי להזכיר כמובן את השחקנים שמחלקת הנוער יצרה תחתיו: סרחיו ראמוס, חסוס נאבאס, אלברטו מורנו, לואיס אלברטו וחוסה אנטוניו רייס, שנמכרו ב-100 מיליון יורו. במילים אחרות, מי אמר שמועדון חסכן חייב להיות גם אנטי-הישגי, מר ארסן ונגר?

 איך מגלים כישרונות

אם אתלטיקו מדריד נחשבה בשנים האחרונות למועדון שמייצר חלוצים בזה אחר זה – פרננדו טורס הולך ובמקומו בא אגוארו, שאותו מחליף פלקאו, שאותו מחליף דייגו קוסטה – הרי שגם בסביליה יודעים לייצר כוכבים משום מקום, או לכל הפחות יודעים להסתדר.

אחרי שאלברו נגרדו עזב למנצ'סטר סיטי, הגיע קרלוס באקה כדי להחליף אותו. כשזה עזב למילאן, הוא הוחלף בידי קווין גמיירו, וכשהחלוץ הצרפתי עבר הקיץ לאתלטיקו מדריד, מונצ'י כבר תיאר את עצמו כאדם שקשה מאוד להדאיג אותו. העונה הוא מקבל את הגולים שלו מכמה חלוצים וגם מהקישור ההתקפי. מי בכלל צריך כוכבים.

גמיירו. לכל שחקן יש מחליף בסביליה (Getty)

רק שלא צריך לפתור את מונצ'י וההצלחה שלו בסביליה בטביעת עין בלבד. האמת היא מורכבת בהרבה ואולי גם נותנת זרקור קטן לעבודה שנדרש לעשות ג'ורדי קרויף בישראל.

"מכיוון שאנחנו צריכים לייצר את השחקנים עבור עצמנו, יש לנו מערך שלם שתומך בכך. מעבר להשקעה במחלקת הנוער, יש לי 16 סקאוטים הפרוסים בכל רחבי העולם", סיפר מונצ'י, "בחצי השנה הראשונה הם הולכים לראות משחקים בלי שום מטרה מיוחדת. הם אוספים נתונים ובכל חודש אנחנו מרכיבים את ה-11 החזקים שלנו בכל ליגה.

"החל מחודש דצמבר אנחנו מתחילים לצפות בשחקנים שהרשימו אותנו באופן פרטני והעמידו ממוצעים טובים בבית, בחוץ ובמשחקים בינלאומיים ואנחנו בונים להם פרופיל. יש לי בערך 250 שחקנים כאלה. אחר כך, כשהמאמן בא אלי ומבקש מגן שרץ 11 קילומטר במשחק, שומר על מהירות מקסימלית במשך 800 מטר ומשתמש בשתי הרגליים, יש לי לפחות עשר הצעות לתת לו".

מונצ'י. גדול יותר מפפ וסימאונה (Getty)

הקיץ הקרוב עומד להיות מאתגר במיוחד עבור סביליה. היא עשויה לאבד כרגיל חלק מהשחקנים הבכירים שלה, סמפאולי עצמו מבוקש ככל הנראה בברצלונה וחמור מכל: מונצ'י נתן לא מעט רמיזות לפיהן הוא עומד לעזוב את הקבוצה שבה העביר את כל הקריירה שלו כשחקן וכמנהל מקצועי.

היעד המועדף מבחינתו הוא ככל הנראה רומא. אם זה יקרה, סביליה לא רק תצטרך לבנות את עצמה מחדש, היא גם תצטרך למצוא קבלן שיודע לעשות עבודה כזו. רצוי מאוד שתצא לדרך החתחתים הזו אחרי שהיא עוברת כמה שלבים בנוק-אאוט של ליגת האלופות.