כאשר שוחרר סלבישה יוקאנוביץ' מצ'לסי בקיץ 2002, אפילו באתר האינטרנט הרשמי של המועדון נכתב, באופן חריג: "הוא לא היה השחקן הפופולרי ביותר בקרב האוהדים". אמנם באותו משפט צוין גם כי תרומתו של הקשר הסרבי זכתה להערכה מצד חבריו לקבוצה והצוות המקצועי, אבל זה לא באמת ריכך את המשפט. קבוצות נוטות בדרך כלל להתבטא בזהירות ובכבוד כלפי שחקניהן, ובכל זאת אפילו אנשי יחסי הציבור של צ'לסי בחרו לעקוץ את יוקאנוביץ' בדרכו החוצה.
אם זה לא היה פוליטיקלי קורקט, תראו מה היה לפיל מקנאלטי, עיתונאי בכיר של BBC להגיד על מאמן מכבי תל אביב לעתיד. "אלה החדשות שכל אוהד צ'לסי חיכה בקוצר רוח לשמוע הקיץ. לא, אני לא מדבר על רכש נוצץ במיליוני ליש"ט, אלא על משהו יותר טוב. הרבה יותר טוב. סלבישה יוקאנוביץ', המכונה בהיעדר חיבה הג'וקר, עזב את הבניין. יוקאנוביץ' היה קשר איטי שזכה לביקורת רבה, או בתרגום חופשי – האוהדים פשוט לא יכלו לסבול אותו". אאוץ'! מעטים הפלופים בפרמיירליג שזכו למילים כה מעליבות.
- זה הזמן של מכבי ת"א להסתכל לצ'לסי בעיניים
- מוריניו: "מכבי ת"א מספיק טובה כדי לנצח"
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
יוקאנוביץ' הגיע לסטמפורד ברידג' באוקטובר 2000 תמורת 1.7 מיליון ליש"ט, ובעידן שלפני הארנק של רומן אברמוביץ' היה זה סכום לא מבוטל עבור המועדון. האוהדים ציפו לראות חיזוק משמעותי במרכז המגרש לקבוצה שלא ענתה על הציפיות וסיימה במקום החמישי בלבד בעונת 1999/00. המאמן החדש, קלאודיו ראניירי האיטלקי, הכיר את יוקאנוביץ' היטב מתקופתו בספרד, וסבר שהוא יתאים למערך שלו. הוא טעה, אבל היה קשה לחזות זאת מראש.
Always nice to be back in London. Good memories… #UCLpic.twitter.com/77ufuNOC7m
— Slavisa Jokanovic (@Jokanovic) September 15, 2015
הרקורד של יוקאנוביץ' בליגה הספרדית היה מצוין. אולי הוא היה נטול ברק, עם יכולות טכניות לא מבריקות, אך מאמנים תמיד יכלו לסמוך על העבודה השחורה המרובה שביצע במרכז המגרש. אחרי שנתיים טובות באוביידו ו-4 עונות מצוינות בטנריפה, הוא הגיע לפסגת שאיפותיו בסגל המפואר של לה קורוניה, אשר הגשים את החלום וזכה באליפות היחידה בתולדות המועדון מגליסיה בשנת 2000.
תוסיפו את העובדה כי יוקאנוביץ' היה שחקן מפתח בנבחרת יוגוסלביה במונדיאל 98, בו הגיעה החבורה בכחול לשמינית הגמר שם הפסידה באופן דרמטי ביותר להולנד משער של אדגר דווידס בתוספת הזמן. תוסיפו גם ההופעה המצוינת ביורו 2000, בו סייע יוקאנוביץ' ליגוסלביה לצלוח את שלב הבתים הקשה, אבל הורחק מול ספרד, ובלעדיו קרסה הנבחרת והובסה 6:1 בידי הולנד בשמינית הגמר. מה זה אם לא סימן לחשיבותו הקריטית?
בקיצור, יוקאנוביץ' היה קשר אחורי נהדר, אבל הוא נחת בצ'לסי בגיל 32 והתקשה להסתגל למהירות של הכדורגל האנגלי. פעמים רבות הוא לא עמד בקצב, הואשם בהיותו מגושם, והאוהדים סימנו אותו מהרגע הראשון. ואם ביציעים מסמנים אותך, קשה מאוד להתאושש מזה, אפילו כאשר אנחנו עוסקים בעידן שלפני טוויטר. אף שחקן לא אוהב שריקות בוז לעברו בכל נגיעה בכדור. היחס המשפיל פוגע בביטחון העצמי, וכך נוצר כדור שלג שרק הולך וצובר תאוצה. אפילו חואן סבסטיאן ורון, מגדולי הקשרים בתקופתו, לא הצליח להתגבר אחרי שסומן לא בצדק על ידי אוהדי מנצ'סטר יונייטד. אז מה נגיד על יוקאנוביץ'?
יוקאנוביץ'. כבר היה איטי מידי לליגה האנגלית (gettyimages)
אז אלה היו שנתיים לא פשוטות עבור הסרבי. הוא ניסה לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, אבל בתוך תוכו ידע שאין לו סיכוי לזכות באמונם של האוהדים. ביציעים ממש שנאו אותו, במלוא מובן המילה. היתה זו תחושה רעילה והרסנית, וכל איבוד כדור של יוקאנוביץ' רק הוסיף ללעג ולהשמצות.
בעונתו הראשונה של סלבישה בפרמיירליג, סיימה צ'לסי במקום השביעי המאכזב, והוא עשה את הכותרות הגדולות ביותר כאשר דרך על ראשו של דון האצ'יסון, שחקן סנדרלנד, בשלהי המשחק בו ניצחו החתולים השחורים 2:4. ההתאחדות בחנה את המקרה והגיעה למסקנה כי העבירה נעשתה ללא כוונה, ולכן הסרבי לא נענש.
בעונתו השניה, תרם יוקאנוביץ' לאחד ההפסדים המביכים ביותר של צ'לסי באירופה – 2:0 מול הפועל תל אביב בבלומפילד בסיבוב השני בגביע אופ"א. הוא היה זה שאיבד את הכדור בזמן פציעות, והמהלך הסתיים בשער של סרגיי קלשצ'נקו. בגומלין, כאשר שביט אלימלך תפס את היום של חייו בלונדון, יוקאנוביץ' כבר ישב על הספסל. את העונה בפרמיירליג סיימה צ'לסי שישית, ורק אחרי עזיבתו של הסרבי הצליחה להעפיל לליגת האלופות ב-2003.
מוריניו. הפסד יחמיר את מצבו? (gettyimages)
כאשר הגיע יוקאנוביץ' לסטמפורד ברידג' עם ווטפורד בתחילת ינואר, במסגרת הגביע האנגלי, התמלאה הרשת בעלבונות של אוהדי צ'לסי. הם נזכרו כיצד תיעבו אותו, גם אם חלקם הסכימו במבט לאחור שהיחס כלפיו לא היה הוגן לגמרי. הכחולים בדיוק ספגו אז את התבוסה 5:3 מטוטנהאם בליגה ורצו להתאושש על חשבון היריבה מליגת המשנה. הם קיבלו את מבוקשם, והביסו את ווטפורד של סלבישה 0:3.
האם הפעם יצליח יוקאנוביץ' להעמיק את המשבר של ז'וזה מוריניו? "זה נכון שהאוהדים היו תקיפים מאוד כלפיי, אבל הבנתי אותם. הם רצו להעפיל לליגת האלופות, ובתקופתי רק שיחקנו בגביע אופ"א. תמיד נתתי 100 אחוז מהיכולת", אמר מאמן מכבי בראיון לאיבנינג סטנדרד.
בניגוד לעיתונאים הבריטיים, הוא מעדיף לשמור על הגינות ואיפוק, אבל אל תטעו. גם בחלוף 13 שנה, הנקמה תהיה מתוקה במיוחד. יוקאנוביץ' ישמח מאוד להשתיק את אוהדי צ'לסי שעשו לו את המוות, ואין במה טובה יותר להגשים את השאיפה מאשר תוצאה סנסציונית בסטמפורד ברידג' בליגת האלופות. אם אלופת ישראל תנצח הערב, או אפילו תסיים בתיקו, לא יהיה אדם מאושר יותר בחדר ההלבשה מאשר המאמן.
מה דעתך על הכתבה?