מכבי תל אביב חוזרת לליגת האלופות. מאז 2004 הצהובים לא היו בבמה המרכזית של אירופה, אבל מחר מכבי ת"א תחל את קמפיין האלופות השני שלה – ועוד בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי, אלופת אנגליה.
בניגוד לימים אלה, לפני 11 שנה מכבי ת"א העפילה לשלב הבתים עם סגל צעיר ולא מנוסה, שהשמות הבולטים בו היו השוער לירן שטראובר שענד את סרט הקפטן, ברוך דגו שכבש את כל שערי הקבוצה ושחקני בית דוגמת מושיקו מישאלוף, סאלם אבו סיאם ולירן כהן, וכל אלה הודרכו על-ידי המאמן ניר קלינגר.
- יוקאנוביץ': "לא מגיעים לטייל, רוצים להפתיע"
- ורמוט וראדוניץ' בתמונת ההרכב לקראת צ'לסי
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
לירן שטראובר שוחח עם ספורט1 על אותם חודשים בלתי נשכחת עבורם: "מהרגע שניצחנו את פאוק והבטחנו את העלייה, פשוט חיכינו להגרלה. אנשים תפסו את הראש כשהוגרלנו בבית עם באיירן מינכן של אוליבר קאן, יובנטוס עם בופון, זה משהו שאתה חווה ואתה לא מצליח לעכל עד הרגע שאתה עולה למגרש".
שטראובר עם סרט הקפטן בליגת האלופות (Gettyimages)
כידוע, בעונת 2004/5 מכבי ת"א הוגרלה לבית מוות עם באיירן מינכן, יובנטוס ואייאקס, ולמרות זאת המועדון הצליח לסיים עם 4 נקודות, בזכות ניצחון על אייאקס ברמת גן (1:2) ותיקו ביתי מול הגברת הזקנה במחזור הסיום (1:1).
משחק הפתיחה בשלב הבתים היה בארץ, באצטדיון הלאומי ברמת גן מול הבווארים, והמפגש נערך בערב ראש השנה. "35 אלף איש בראש השנה הגיעו וזה היה מדהים. הדרך מהמנהרה ועד לעיגול האמצע בר''ג, כשהמוזיקה מתנגנת ברקע, רק אז אתה מתחיל לעכל לאן הגעת", אומר שטראובר ומנסה לשחזר את אותן דקות מופלאות עבורו בקריירה.
האוהדים הצהובים באצטדיון רמת גן. הגיעו למרות ערב החג (Gettyimages)
השוער לא רק שיחק מול השוערים הטובים בעולם, אלא גם זכה למזכרת מאותם כוכבים: "יש לי את החולצות של ג'יג'י בופון מיובנטוס, של אוליבר קאן מבאיירן וגם את של מארטן סטקלנבורג מאייאקס. יותר מכל התרגשתי להחליף דגלים עם אוליבר קאן בתור קפטן מכבי ת"א. להעפיל לליגת האלופות גובר על כל דבר וזהו הישג השיא שלי".
בדומה לדבריו של השוער, גם למגן השמאלי סאלם אבו סיאם זו הייתה חווייה בלתי נשכחת. "עלייה לצ'מפיונס זו הרגשה שאי אפשר לתאר. אני זוכר את יום ההגרלה, חיכינו לזה כל הזמן. אחר כך לשמוע את ההמנון של ליגת האלופות היה בלתי נתפס. זו חוויה של פעם בחיים, הייתה לנו צמרמורת בכל הגוף מהעובדה שאנו משחקים נגד שמות כמו נדבד ודל פיירו, זה היה פשוט חלום".
אבו סיאם במינכן. "צמרמורת בכל הגוף" (Gettyimages)
"היינו שחקנים צעירים ופשוט לא עיכלנו את זה שאנחנו בליגת האלופות", הוסיף המגן, "אני מקנא בקבוצה הנוכחית שעלתה לאלופות. בזמנו קיבלתי טלפונים מכל המדינה, מכל מני אנשים מהמגזר שאפילו לא הכרתי. היינו מתאמנים במגרשים של הקבוצות הכי טובות בעולם, אני זוכר את איברהימוביץ' איתנו במלון משחק סנוקר עם בחורה. זה היה מטורף".
אבו סיאם גם נשאל על חילופי החולצות עם הכוכבים הגדולים בעולם ואמר: "אתה חושב על מי אתה שומר במהלך משחק וגם על החולצה שאתה רוצה להחליף בסיום. עד היום יש לי את החולצות בבית, אני זוכר אפילו שהיה ויכוח עם תמיר כהן על החולצה של אלסנדרו דל פיירו. הייתי מוכן לתת הרבה כדי להיות במכבי ת"א ולשחק שוב באלופות".
לירן כהן במינכן. לא התרגש (Gettyimages)
גם לירן כהן נזכר בערגה: " זאת הייתה תקופה שנראית מאוד רחוקה למרות שחלפו רק 11 שנים. הייתי ילד בן 20 שפחות התרגש מהמעמד של ליגת האלופות. באתי כדי להיות שותף למעמד ולחוויה המהנה בלי התרגשות מהרגע ההיסטורי. הדור הצעיר הנוכחי אינו מכיר כל כך טוב. אוהדי מכבי תל אביב היותר מבוגרים עוצרים אותי ברחוב ומדברים על ליגת האלופות של אז והיום".
"התרגשות ענקית הייתה כשעלינו למשחק נגד אייאקס באמסטרדם בארנה עם 50 אלף צופים שכולם נופפו בדגלים לבנים וזה נראה לנו ממש מטורף. ברור שהאימון המסכם ערב המשחקים הם דברים בלתי נשכחים והלילות הם דברים שאין להם תחליף במעמדים הגדולים ביותר שכדורגלן יכול לחוות במסגרת קבוצתית".
"תתפלאו אבל אין לי מהמשחקים בליגת האלופות חולצות של שחקני יובה, אייאקס ובאיירן. בחרתי להשאיר את החולצה בה שיחקתי על הדשא אצלי ואח"כ בחרתי למסור את חולצות המשחק בהם שיחקתי למזכרת לילדים חולים בבתי החולים בהם ביקרנו כדי לעודד ולתת להם אמונה ותקווה".
מה דעתך על הכתבה?