Sport1 Banner

המפגש המיוחד בין יובנטוס למונאקו

הנרי וטרזגה. היריבות בין מונאקו ליובנטוס סימבולית עבורם במיוחד
הנרי וטרזגה. היריבות בין מונאקו ליובנטוס סימבולית עבורם במיוחד | Gettyimages

חלק מהישגיה של יובה הגיעו בזכות שחקנים שגדלו בנסיכות הצרפתית. יוכין מפרט

(גודל טקסט)

מאת: מיכאל יוכין       צילום: Gettyimages

 

 

הניצחון על ארסן ונגר, שאימן את מונאקו במשך 7 שנים והוביל אותה לזכייה באליפות ב-1988, היה מרגש מאוד עבור הקבוצה מהנסיכות בשמינית גמר ליגת האלופות. למרבה האירוניה, ברבע הגמר היא פוגשת את המועדון שנהנה יותר מכולם מהשחקנים שצמחו במונאקו בשנות ה-90, כי הרי אי אפשר לדמיין את יובנטוס של העשור הקודם ללא דויד טרזגה וליליאן תוראם.

 

הכוכב הראשון של מונאקו שנחת בטורינו דווקא נכשל. תיירי הנרי נרכש על ידי הגברת הזקנה בחורף 1999 על תקן מחליף לאלסנדרו דל פיירו ששבר את הרגל, וכמובן שבזמנו היה מדובר באחד החלוצים המבטיחים ביבשת. זה לא היה העיתוי המושלם להצטרף ליובה. אחרי שתי אליפויות רצופות היא איבדה את התואר למילאן והמאמן מרצ'לו ליפי התפטר חודש אחרי הגעת הצרפתי. במקומו הוחתם קרלו אנצ'לוטי, שהוגדר על ידי רוב האוהדים כאויב.

 

"חזיר לא יכול להיות מאמן", נאמר בכרזה נגדו באצטדיון, וחלק ניכר מההחלטות של אנצ'לוטי זכו לביקורת נוקבת. הפרשנים לא אהבו בין היתר את העובדה כי שילב את הנרי באגף שמאל, וגם הצרפתי לא הרגיש נוח בעמדה שהגבילה את תנועותיו במגרש. במידה מסוימת, הסכסוך בין השניים הזכיר את התקרית בין המאמן לגי'אנפרנקו זולה בפארמה – אנצ'לוטי התעקש לשבץ את הכוכב כקשר ימני וגרם לעזיבתו לטובת צ'לסי. גם הנרי המתוסכל ברח מאיטליה כל עוד נפשו בו, והצטרף כעבור חצי שנה בלבד לארסנל של ונגר, האיש שהעניק לו את הופעת הבכורה במונאקו. השאר היסטוריה.

 

הנרי. ברח מיובה אחרי חצי שנה בלבד (Gettyimages)

 

ואולם, ההרפתקה הכושלת של הנרי ביובנטוס לא הרתיעה את חברו הטוב ביותר לעשות את הדרך ממונאקו בקיץ 2000. בניגוד לתיירי, טרזגה השתלב באופן מושלם במערך של אנצ'לוטי כבר בעונתו הראשונה כשהוא מדיח מההרכב תותח בשם פיפו אינזאגי, נשאר במדי הזברה במשך עשור, נותר נאמן גם כאשר הגברת הזקנה הורדה לליגת המשנה ב-2006 במסגרת פרשת השחיתות הגדולה, והפך לאגדה. 171 שערים היו לו ב-316 משחקים בכל המסגרות, ובעונת 2001/2 הוא אף נבחר לשחקן המצטיין בליגה והוכתר למלך השערים בדרך לזכייה באליפות הראשונה שלו בארץ המגף. בסך הכל היו 4 כאלה, גם אם שתיים נשללו על ידי ההתאחדות – זו הרי ממש לא אשמתו של הצרפתי.

 

לפני ימים ספורים, אחרי שפרש סופית ממשחק פעיל, קיבל טרזגה תפקיד מעניין כשגריר יובנטוס בעולם ונשיא אגדות יובנטוס – פרויקט חדש במסגרתו יקיימו כוכבי העבר של המועדון משחקי ראווה ברחבי תבל. בתחילת מאי הוא יוצא לדרך במשחק בעיר היפנית פוקואוקה, וטרזגה משדר התלהבות עצומה: "המועדון עבד על כך רבות, וזה אתגר מרתק שתופס תאוצה. אטייל בעולם ואכיר לאוהדים את המורשת שלנו. אנחנו מתחילים ביפן, ובהמשך יהיו ביקורים בכל רחבי הגלובוס. אני גאה בכך שיובנטוס בחרה בי לתפקיד, וזו הייתה החלטה קלה עבורי לחזור הביתה".

 

סביר להניח, אם כך, שטרזגה יעודד הערב את יובה, אבל הוא שומר פינה חמה מאוד בלב גם למונאקו, איתה עלה לגדולה, זכה בשתי אליפויות והצליח גם בליגת האלופות. ספק אם יש בעולם אדם מעורב יותר רגשית בהתמודדות זו.

 

טרזגה. להבדיל מהנרי, השתלב נהדר בטורינו (Gettyimages)

 

גם תוראם יצפה בקרב בין יובה למונאקו בהתרגשות. אחד הבלמים הטובים בהיסטוריה החל את הקריירה במונאקו בתחילת שנות ה-90 בהדרכתו של ונגר. הוא לא עבר ישירות לגברת הזקנה, כי אם לפארמה ב-1996, שם הפך במשך 5 שנים לכוכב על. את הדרך לטורינו הוא עשה רק ב-2001, ביחד עם חברו הטוב ג'יאנלואיג'י בופון, ושיתוף הפעולה בין הבלם לשוער הפך את יובה לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בעולם.

 

5 שנים מפוארות היו לתוראם בשורות יובנטוס, והוא העפיל איתה, לצד טרזגה, לגמר ליגת האלופות ב-2003. בניגוד לטרזגה, עזב תוראם את הקבוצה ב-2006, ואפשר להבין אותו. בגיל 34 הוא לא יכול היה להרשות לעצמו לבזבז עונה מחייו בליגה השנייה, במיוחד כאשר ברצלונה קראה לו לדגל. החוויה שלו בקאמפ נואו לא הייתה מזהירה בלשון המעטה, והוא ייזכר ככוכב מונאקו, פארמה ויובנטוס. הקרב בין השתיים יהיה קסום מבחינתו.

 

תוראם. יחד עם בופון הפך את יובה לקבוצה עם אחת ההגנות הטובות בעולם (Gettyimages)

 

רשימת אנשי מונאקו שעברו ליובנטוס לא מסתיימת כאן. המאמן שהוחתם כדי להצעיד את יובה בחזרה לליגה הבכירה בקיץ 2006 היה דידייה דשאן, קפטן נבחרת צרפת לשעבר שהחל את קריירת האימון במונאקו ב-2001 והצעיד אותה לאליפות ב-2003 ולגמר ליגת האלופות ב-2004. ככוכב יובנטוס בעצמו בשנות ה-90, הוא היה הבחירה הטבעית לתפקיד, אך חילוקי הדעות עם ההנהלה גרמו לעזיבתו כאשר משימת העלייה הושלמה ב-2007. לא בטוח שהוא מצטער על כך כיום, בהיותו מאמן נבחרת צרפת, אך גם עבורו יהיה זה מפגש בין שתי קבוצות יקרות מאוד לליבו.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי