מעל כולם: באלוטלי סולל את דרכו בחזרה לצמרת

עשה לי את השנה

מייקל פלפס הגיע לאולימפיאדת ריו עם 22 מדליות באמתחתו ובגיל 31, גיל שבו מרבית הספורטאים כבר חושבים על היום שאחרי.

מול מתחרים שצעירים ממנו בעשור ואף יותר, הוכיח הפנומן האמריקני מדוע הוא נחשב לגדול השחיינים בהיסטוריה ואולי לספורטאי האולימפי הגדול מכולם, כשהוסיף לארון הפרסים שלו לא פחות משש מדליות נוספות, חמש מזהב ואחת מכסף.

יש הרבה ספורטאים גדולים. חלק גדול מהם הרוויח יותר מפלפס ומוכרים הרבה יותר ממנו, אבל השחיין העצום הזה, שצץ לחיינו פעם בארבע שנים, מזכיר לנו כבר ארבע אולימפיאדות ברציפות מדוע לא היה וכנראה גם לא יהיה כמוהו.

אין ספורטאים ברמתו. פלפס אחרי מדליית זהב נוספת (Gettyimages)

הרס לי את השנה

מונרכיות ואוליגרכיות, כמו מכבי ת"א בכדורסל לאורך 40 שנה הן מכת מוות לספורטיביות. בספורט האמריקני דווקא עשו רבות כדי למנוע אותן, אבל עושה רושם שבשנים האחרונות גם שם מוציאים דרכים עוקפות. זה התחיל עם קליבלנד, שם שחקני על ויתרו על הרבה מאוד כסף כדי לשחק לצידו של לברון ולעזור לו להביא אליפות, והגיע לשיא חדש עם מעברו של קווין דוראנט בקיץ מאוקלהומה לגולדן סטייט של קרי ותומפסון.

לדוראנט, אחד מחמשת שקני הליגה הטובים כיום, היו את כל האופציות להוכיח שהוא יכול לעשות זאת לבד, אבל במקום להראות שיש לו את זה הוא בחר לעבור לקבוצה ששברה בעונה שעברה את שיא הניצחונות בעונה הסדירה, כדי לנגן כינור שני לסטף קרי.

ההיבט החיובי היחיד של המעבר הזה הוא שאת הוואקום שהשאיר אחריו בת'אנדר ממלא ראסל ווסטברוק בצורה מדהימה, עם 15 טריפל דאבלים כבר בשלב הזה של העונה. הצדק הפואטי יהיה אם אוקלהומה תהיה זו שתדיח את הווריירס בפלייאוף העונה.

יהיה מוצדק אם אוקלהומה תדיח אותם. קרי ודוראנט (AFP)

הפתיע אותי השנה

רק לפני מספר חודשים הקריירה של מריו באלוטלי נראתה גמורה. אחרי שלא הצליח גם בליברפול ושוחרר על ידי יורגן קלופ, נראה היה שעתידו של הילד האיטלקי הפרוע, שפרץ לתודעה ביורו 2012 ומאז כשל בכל מקום אליו הגיע, כבר מאחוריו.

אלא שאז הוא עבר לניס הקטנה מהליגה הצרפתית הבכירה, והשאר היסטוריה: אחרי חצי עונה הוא מוביל את הקבוצה מהריביירה למקום הראשון בליגה, מעל פ.ס.ז' של השייחים, מונאקו של האוליגרכים, וגם ליון ומארסיי הגדולות שלא יכולות לראות את סופר מריו גם אם ייקחו משקפת.

לחלוץ האיטלקי יש כבר שמונה שערים מאז שנחת בניס, והמאזן היה גבוה יותר אילולא ישב מספר שבועות בחוץ בגלל פציעה. אם ימשיך בקצב ההפגזות הנוכחי ויוכיח שהתבגר, אל תתפלאו אם עוד לפני תום העונה הוא כבר יחזור למקומו הטבעי – באחת הקבוצות הגדולות של הכדורגל העולמי. 

באלוטלי. הדרך לצמרת הכדורגל העולמית נסללת מחדש (AFP)

קרע אותי מצחוק השנה

הרבה מאוד רגעים מרגשים ודרמטיים היו לנו בריו 2016, אבל במובן הקומי יש סיכוי שהיא סיפקה את הרגע הגדול בתולדות התנועה האולימפית.

זה היה בסה"כ קרב על מדליית הארד בהיאבקות במשקל עד 65 ק"ג, אבל החלטה מעוררת מחלוקת של השופטים, שהקנתה את הניצחון לאוזבקי נארוזוב על חשבונו של המונגולי מגדקנראן, הוציאה את מאמניו של המונגולי למופע סטרפיז שלא היה מבייש את הסטריפ של לאס וגאס.

תחילה הוסר הטרנינג. לאחר מכן החולצה, ונחשפה בטן עגלגלה. בשלב הראשון המאמן השני של מגדקנראן עוד ניסה להרגיע הקולגה שלו, אבל אחרי שגם הנעליים התעופפו לחלל אולם ההיאבקות בריו, גם הוא הצטרף לחגיגה, התפשט והצטרף למחול השדים על המזרון.

הטרגדיה בקומדיה הזו היא שהריקוד המוטרף הוא שהוביל בסופו של דבר להפסד של מגדקנראן, כי הנקודה השנויה במחלוקת שבעקבותיה החלה המחאה בסה"כ איפשרה לאובזקי להשוות ל-7:7. ההשתוללות סיפקה לו ניצחון 7:8. שני המאמנים, אגב, הושעו עד 2019, אבל הקטע שלהם כנראה ישרוד הרבה אחרי זה ביוטיוב.

הרגע הגדול בתולדות התנועה האולימפית? המאמנים במחאה

הנבחרים

ספורטאי השנה: מייקל פלפס

ספורטאית השנה: סימון ביילס

קבוצת השנה: לסטר סיטי

תמונת השנה: רונאלדו והפרפר רגע לפני החילוף הטראגי בגמר יורו 2016

רונאלדו נאנק מכאבים ופרפר על פניו בגמר היורו (צילום מסך)