שלושה משחקים בלבד היו עד כה לטום דייויס בן ה-18 בהרכב הפותח של אברטון בפרמייר-ליג, וקבוצתו ניצחה בכולם בתוצאה המצטברת 0:10. יש לו גם 8 הופעות כמחליף, ובדקות שבילה על הדשא במשחקים אלה כבשה אברטון פעמיים בלי לספוג. בשורה התחתונה, אם כך, כיסחה אברטון את יריבותיה 0:12 כאשר הקשר הבלונדיני נמצא על המגרש. פתיחה חלומית יותר לקריירה אי אפשר לבקש, וההתלהבות בגודיסון פארק לא יודעת גבול. האוהדים בצד הכחול של ליברפול לא היו מאוהבים כך בשחקן צעיר תוצרת בית מאז ימי וויין רוני העליזים ב-2002.
את הכותרות הראשונות עשה דייויס במחזור הנעילה בעונה שעברה, כאשר קיבל 90 דקות מול נוריץ' ונבחר לשחקן המצטיין בנצחון 0:3, אך התוצאה הזו היתה חסרת חשיבות של ממש. ההתפעלות הלכה והתגברה כאשר רונאלד קומאן החל לשלב אותו בהדרגה לקראת סוף 2016, והאוהדים צפו בנער שופע בטחון עצמי, שלא מתבייש לבקש את הכדור, מתעקש לנהל את העניינים במרכז המגרש, מדייק במסירות, משחק עם הראש למעלה וחושב מספר צעדים קדימה. תוסיפו לכך את המראה האופנתי ואת הנטיה לשחק עם גרביים מופשלים כמו בשנות ה-80', ותקבלו שחקן שאי אפשר להתעלם מנוכחותו.
אחרי שנכנס 24 דקות לסיום בהאל במשחק האחרון של השנה שעברה, בעוד אברטון בפיגור 2:1 ונטל חלק קריטי בהשגת הנקודה היקרה בתיקו 2:2, היה ברור שהוא בשל לפתוח בהרכב. אז קומאן לא היסס לשלוח אותו למערכה בתחילת השנה האזרחית החדשה. ב-0:3 על סאות'המפטון היה דייויס נפלא והתכבד לבשל את השער של רומלו לוקאקו, ואתמול הגיע היום הגדול באמת ב-0:4 המהדהד על מנצ'סטר סיטי. בעוד פפ גווארדיולה המשיך לאלתר עם ותיקים והסיט את פאבלו סבאלטה לקישור, לא היסס המאמן ההולנדי לתת לדייויס את המושכות וקיבל תפוקה פנומנלית בכל קנה מידה.
דייויס עשה הכל, ניצח שוק על ירך את יאיא טורה במרכז המגרש, והפגין בגרות של שחקן מנוסה. הוא בנה את שער היתרון במחצית הראשונה בכדור עומק מופתי לעברו של קווין מיראלס, ניווט את המהלכים גם אחרי ההפסקה, ואז – בדקה ה-79 – סיפק מהלך שכל כוכב היה גאה בו. הנער הבלונדיני גנב את הכדור מטורה ליד קו האמצע, פצח בריצה סוחפת, עבר שני שחקני סיטי בהטעיה מרהיבה אחת, שלח מסירה מצוינת לרוס בארקלי, מעד, קם ורץ לשטח מת בתוך הרחבה. אחרי שקיבל את הכדור בחזרה, שלח הגאון הצעיר הקפצה עדינה שלא הותירה לקלאודיו בראבו סיכוי. לוקאקו יכול היה לרשום את הכיבוש על שמו עם נגיעה על קו השער, ובכל מצב אחר היה עושה זאת במאבק ברשת טבלת המבקיעים של הליגה, אך לא הפעם. הבלגי השתדל להימנע מהמגע כדי לחגוג עם דייויס. הגיע לו לחגוג במעמד החשוב.
"זה היה החלום שלי, ועוד לא עיכלתי את זה עד הסוף. מדהים מבחינתי להיות בסגל הראשון לצד כל הכוכבים, אבל להביס את מנצ'סטר סיטי מדהים אפילו יותר", אמר האיש שנבחר בצדק רב לשחקן המצטיין על המגרש. אחרי שהבקיע, הוא חלק את שמחתו עם האוהדים שחיבקו ונישקו אותו, וזה טבעי, כי הרי הוא אחד מהם. דייויס הוא בחור מקומי, סקאוזר בנשמה, יליד ליברפול ואוהד אברטון מגיל אפס. הוא הצטרף לאקדמיה בגיל 9, צלח את כל השלבים בדרך להפוך לסנסציה, ואפילו יש לו רקע משפחתי מכובד.
חי את החלום (AFP)
דודו של הקשר, אלן וויטל, הוא אגדה בגודיסון פארק. כקשר התקפי צעיר, אף הוא בלונדיני עם מראה ששבה את לבבות האוהדות, הוא כבש 11 שערים בדרכה של הקבוצה לאליפות ב-1970. דייויס נולד בחלוף 28 שנה, אך הסיפורים על הישגיו של הדוד היוו עבורו השראה, ורק קבוצה אחת עיניינה אותו. כאשר חתם על החוזה המקצועני הראשון לפני קצת יותר משנה, הוא הצהיר: "זה כבוד עצום עבורי, והמועדון חשוב לי יותר מכל".
גם אברטון היתה מאושרת. איך אפשר אחרת? הרי צמח בשורותיה מנהיג אמיתי, שהיה קפטן הנבחרת עד גיל 17 באליפות העולם ב-2015. התקדמותו היתה כה מרשימה, עד שרוי הודג'סון אפילו זימן אותו להתאמן עם הנבחרת הבוגרת, שם זכה להכיר לראשונה אישית את רוני ואף קיבל ממנו שיחת מוטיבציה. בקצב הנוכחי, הוא עוד יספיק ליטול חלק במשחק הנבחרת הבוגרת לפני שקפטן מנצ'סטר יונייטד יפרוש ממנה, וההקבלה ביניהם בהחלט הגיונית, אבל היא גם מעוררת דאגה מסוימת בקרב האוהדים, כי הנסיקה המטאורית תגרור בוודאות עניין מצד מועדוני הפאר.
הרי רוני ערך את הבכורה בגיל 16 ועשה את דרכו לאולד טראפורד עוד לפני שחגג יום הולדת 19. גם הוא היה מאוהב באברטון, אבל הכסף הגדול והשאיפה להתקדם עשו את שלהם. אולי דייויס ילך בדרכו? ויש גם דוגמאות הפוכות. באברטון זוכרים את ילדי הפלא כמו דני קדמארטרי, ג'יימס וואן וז'וזה באקסטר שעוררו תקוות גדולות והתרסקו. גם התסריט הזה לא יהיה סימפטי. האם יש סיכוי שהכוכב החדש יממש את הפוטנציאל, וגם יישאר במועדון בשנים הקרובות? זו השאיפה. בינתיים, אחרי ההצגה הנהדרת מול סיטי, בגודיסון פארק פשוט מרשים לעצמם להתאהב.
באברטון כבר צמחו כישרונות שנעלמו (AFP)
או כאלה שבחרו לברוח (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?