אדם לאלאנה, הקשר הנפלא של ליברפול, התיישב מול נציגי התקשורת שהגיעו בהמוניהם למרכז העיתונות של נבחרת אנגליה שבגובייה, חצי שעה נסיעה מפאריס.
לאלאנה, בחולצת נבחרת, פתח בקבוק מים וידע בדיוק מה תהיה השאלה. הוא וגארת' בייל, הכוכב הוולשי שהוא וחבריו אמורים לעצור, גדלו ביחד באקדמיה של סאות'המפטון. לאלאנה אמנם עשה דרך יפה עד לדשא הירוק של אנפילד, אבל בייל כובש את העולם, גיבור לאומי.
"תמיד היה לו את הכישרון והיכולות", הודה השחקן האנגלי, "מגיע לו קרדיט על העבודה הקשה שהשקיע ועל איך שהוא פיתח את המשחק. בייל שחקן ענק, אבל לוויילס יש הרבה שחקנים טובים ואנחנו צריכים להתרכז ביתרונות שלהם. אנחנו עוד יכולים לסיים ראשונים את הבית".
לאלאנה, יודע ממי צריך להיזהר (AFP)
העיתונאים האנגלים רשמו הכל לפניהם. היו שם טונות של אנשי תקשורת. אנגליה תמיד הצטיינה בעטיפה החיצונית, וקצת פחות בהצגת גביעים והישגים. גם הפעם הנבחרת התמקמה בעיירה הציורית שאנטילי, בבית מלון מפואר, שצמוד לטירה שפעם שימשה את בית המלוכה. מחלונו של וויין רוני אפשר לראות את היפודרום הסוסים המפואר, את הרחובות המקושטים. זוג מבוגר, שלקח אותי טרמפ מתחנת הרכבת למלון האנגלי, אמר שבטח אני הולך לבקר איזו אישיות רמת מעלה, הרי זה מקום אופנתי. אמרתי להם שכן, את רוי הודג'סון. הם לא ידעו על מי אני מדבר. "אין לנו עניין בכדורגל", הסבירו.
רק שאיך שרציתי להיכנס למלון עצרו אותי אנשי אבטחה וביקשו תעודה. אין כניסה למי שלא נושא תג של ההתאחדות האנגלית. שטח פרטי בשבועות הקרובים. השומר הצרפתי הפנה אותי לבית קפה סמוך, שם התגודדה חבורה של צלמי פפראצי. זו שתפסה את חלוץ לסטר, ג'יימי ורדי עולה לאוטובוס, בדרך לאימון, כשביד אחת פחית של רדבול ובשניה קופסה של טבק ללעיסה. העיתונות הבריטית כבר הזהירה ששילוב של ניקוטין וקפאין יכול להזיק לבריאות.
היה ברור למה האנגלים דחקו את התקשורת כמה קילומטרים ימינה מבית המלון שלהם. כמה שיותר רחוק, יותר טוב. הנבחרת אפילו סיפקה בעצמה תמונות מהאימון, רק שיעזבו אותה בשקט. האנגלים דאגו לשכן את העיתונאים במרכז תקשורת מפואר ממש באמצע היער. מתקן מרהיב עם מזנון עשיר, חדרי עבודה מרווחים ואולם ראיונות מחלקה ראשונה. הם מביאים שחקנים לסדרת שאלות ומחזירים למלון, רק שהכתב של הדיילי מייל לא יישב להם על הווריד.
באנגליה חוששים מהאוהדים המתפרעים (AFP)
"אני לא חושב שמדובר בלחץ גדול מדי", אמר לי השדר הוותיק של סקיי ספורטס, ניק קולינס, שצמוד לנבחרת מאז תחילת הטורניר, "באופן די מסורתי אנגליה מנצחת את וויילס. למעשה אני חושב שכבר 32 שנים הוולשים לא ניצחו, אז בטח שהם ירצו לעשות את זה לאחותם הגדולה".
הם מסוגלים? "בוא לא נשכח את המצב, וויילס עם שלוש נקודות לעומת אחת של האנגלים. יש להם שחקנים שיכולים להתפוצץ על המגרש. מצד שני, אנגליה שיחקה טוב נגד רוסיה והשוויון היה עניין של חוסר מזל. אני בטוח שיתפתח משחק כמו בליגה האנגלית. מהיר, עם הרבה תשוקה. לא כזה שדומה למשחק בינלאומי רשמי".
קולינס הזכיר לי שבארבעת טורנירי היורו האחרונים בהם אנגליה השתתפה היא פתחה בצליעה ואחרי זה תיקנה עם ניצחון. ב-1996 התחילה עם תיקו נגד שווייץ והמשיכה בניצחון על סקוטלנד. ארבע שנים לאחר מכן הפסידה לפורטוגל וניצחה את גרמניה. ב-2004 הפסידה לצרפת והביסה את שווייץ. ב-2008 לא השתתפה, ובאוקראינה ופולין, לפני ארבע שנים, פתחה עם תיקו נגד צרפת והמשיכה עם ניצחון על שבדיה. "תחליט אתה מה זה אומר לגבי הוולשים", חייך קולינס, "אף אחד שם לא לוקח בחשבון את האפשרות שנלך הביתה מהר".
אף פעם לא יוצא מכליו. הודג'סון (gettyimages)
רק שהפחד הוא לא מאפשרות של הפסד, אלא מהאירועים מחוץ למגרש וביציעים. אם האוהדים האנגלים ימשיכו לעשות צרות, אופ"א כבר לא תוותר.
לאלאנה התייחס לנושא ואמר כי "זה יהיה מאוד מתסכל אם נענש בגלל הדברים האלה. המשפחה וחברים שלי מגיעים לראות את המשחק ואני סומך על כולם שיהיו הגיוניים וזהירים. יש לי עבודה לעשות על המגרש, אני צריך להיות מרוכז".
הרשויות בצרפת כבר הודיעו שבליל ובלאנס, שם ישחקו רוסיה ואנגליה הבעייתיות, לא יימכר אלכוהול עד ליום שישי בבוקר.
אנגליה חייבת לנצח את וויילס. זה גם הכבוד הבריטי, שמחייב אותה להישאר הנציגה הבכירה וגם הרצון להמשיך בטורניר לשלבים הגבוהים. רק שהתיקו המיותר מול רוסיה בלגן את כל התחזיות. כבר עלו שאלות כמו אם ראחים סטרלינג צריך להמשיך לפתוח, מדוע הארי קיין, שנראה עייף אחרי שעה, לא הוחלף על ידי ורדי ובכלל, למה קיין, מלך השערים, הוא זה שמרים את הקרנות.
אלן שירר, מגדולי הסקוררים של הכדורגל האנגלי, כתב בטורו בסאן כי "זכותו של קיין לקחת את רוי הודג'סון הצידה ולהגיד לו 'אני לא חושב שאני צריך להרים קרנות. אני צריך להיות ברחבה בכדי לסיים אותן'. הוא מספיק בכיר לומר את דעתו. זה מה שאני הייתי עושה כשחקן אם המאמן היה מבקש ממני להרים. למה רוני או לאלאנה לא יכולים להרים? בואו נהיה כנים, אם אתה קשר בנבחרת אנגליה ואין לך יכולת להרים קרן, אתה לא צריך להיות על המגרש". גם ג'יימי רדנאפ, הפרשן של סקיי, התייחס לנקודה. "שהחלוץ הכי טוב שלנו ירים קרן? לא רואה בזה שום היגיון".
יתרונו של רוי הודג'סון טמון בעורו העבה. הוא אף פעם לא יוצא מכליו. גם הפעם הגיב ביבשושיות בריטית טיפוסית. "אני לא צריך להתנצל", אמר ולא הוסיף. מי שיצא להגנתו מבלי שהתבקש, היה דווקא הקשר של ארסנל, ג'ק ווילשייר שהסביר: "אם יש מישהו שמרים טוב אז יש לנו מספיק שחקנים גדולים שיודעים לסיים".
אנגליה לא רוצה שוויילס תשיג כותרות מחמיאות על גבה. היא לא רוצה שבייל יוסיף עוד פרק לביוגרפיה המפוארת שלו, והיא גם יודעת ששום דבר לא ירגיע את התקשורת, שלה היא דואגת כל כך. כשהעיתונאים הבריטים צריכים להשיג דם, הם משיגים אותו ובלי רחמים.
יצחק אחרון? בייל (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?