Sport1 Banner

מהפסגה למחנה ריכוז: סיפורו של אלפרד שיפר

שייפר עם שחקני MTK ב-1938
התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

חלוץ גדול, אליל בגרמניה ומאמן שעלה לגמר המונדיאל ונשלח למחנה בדכאו

(גודל טקסט)

קיימת הנחה בימינו, בעייתית עד אנטישמית יש לציין, שיהודים וכדורגל לא הולכים ביחד. לא תמיד חשבו ככה. בטח לא מי שחזו באלפרד שייפר משחק. הוא אמנם תמיד נראה כבד גוף. אפילו שמנמן. אבל היציאה המתפרצת מהמקום וזריזות המחשבה שלו חיפו על הכל. כמעט. 

אלפרד שייפר נולד בפברואר 1893 בפוסוני, שמה ההונגרי של העיר בראטיסלבה בעת שהייתה בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. כבר בגיל 15 החל לבלוט על מגרשי הכדורגל ושנתיים לאחר מכן החל את קריירת הבוגרים שלו בבודפשט. הוא נדד בין קבוצה לקבוצה עד שבסוף מלחמת העולם הראשונה הגיע ל-MTK של ג'ימי הוגאן, המאמן האנגלי שנטע את היסודות לכדורגל ההונגרי המופלא בשנים שלאחר מכן. 


היה כבד גוף, אבל חיפה על זה עם דברים אחרים. שייפר

במהלך השנים הבאות הפך אלפרד שייפר הצעיר לאחד הסקוררים הגדולים באירופה. הוא הוכתר פעמיים כמלך שערי הליגה ועזר ל-MTK  לזכות בארבע אליפויות, שלוש מהן ברציפות. לאחר שמצא את הרשת 87 פעמים בשתי עונותיו האחרונות בקבוצה, ההנהלה חיפשה דרך מקורית להשאירו במועדון. הם החליטו לשלם עבורו את שכר הדירה של חנות אותה יוכל להפוך לעסק פרטי. אלא שהמוח היהודי הזה התרכז בכדורגל. 

החנות נותרה סגורה ולבסוף נשאל שייפר מדוע. "האם שייפר הוא איש עסקים או כדורגלן? בבקשה מכם, הוא כדורגלן. מה הוא יעשה עם חנות?!", השיב הסקורר בכעס. "הוא צריך להיות בכל יום על המגרש". החלוץ הטוב ביותר של זמנו החליט לעזוב והיעד הבא היה נירנברג, קבוצה ש-MTK הביסה בקלות במהלך אחד ממסעותיה. ההסבר היה פשוט: בעידן של כדורגל חובבני ועוני מתפשט בהונגריה, הייתה לו הזדמנות גם להרוויח קצת למחייתו. 

אמנם בגרמניה עוד היה אסור לשלם שכר לכדורגלנים, אך המועדון הגיע להסדר סודי עם הכוכב ההונגרי על מימון הוצאות בסך כ-300 מארקים. את מרבית הכסף הוא הוציא על בירה ואוכל טוב. בכל זאת, איפה ראיתם סופרסטאר התקפי ששוקל בשיא כושרו בסביבות 95 ק"ג על פני 181 סנטימטרים? הבכורה שלו, בכל אופן, הייתה איומה. הוא התקשה לתקשר עם חבריו לקבוצה ומיד הבין מה הבעיה. במשך השבועות שלאחר מכן לימד את עמיתיו כמה מסודות הכדורגל ההונגרי הפורח. איך לעצור כדור נכון, כיצד למסור כך שיהיה נוח למקבל הכדור וגם בעיטה נכונה. ובעיקר, הוא לימד אותם איך לשחק ביעילות רבה יותר בפחות מאמץ. כפי ששיחק בעצמו. 


שייפר ושחקני רומא, אלופי 1941/2

אלפרד שייפר, כך מעידים מי שראו אותו משחק, לא היה אחד השחקנים המהירים ביותר על המגרש. למען האמת, הוא כמעט לא זז. חלוץ מאסיבי שפעל לפי אינטואיציה ועם בעיטה אדירה בשתי הרגליים. רק בלי לרוץ. "תנועתו על המגרש הייתה כמעט בהילוך איטי, אבל ברגע שהכדור היה אצלו הוא גרם לכל המשחק לרקוד סביבו", כתב עליו הסופר ריצ'רד קירן. היכולת הזו וראיית המשחק הנדירה זיכו אותו בגרמניה בכינוי המחייב "דר פוסבולקניג" – מלך הכדורגל. 

הבעיטה של שייפר הייתה כה חזקה עד שבמשחק אחד מול פירת הוא שיגר כדור שפגע בקורה הפנימית וניתז החוצה כל כך מהר שהשופט לא הספיק לראות את הגול. הוא ניגש למקום ועל העמוד בתוך השער הייתה טביעה רטובה בצורת כדור. גם צניעות לא הייתה תכונה מובילה אצלו על המגרש.  

פעם שייפר קיבל בצורה לא נוחה כדור שהוכנס למגרש על ידי חברו לנבחרת יוזף "צ'יבי" בראון. הוא פשוט בעט אותו בחזרה לידיו, ואמר: "עכשיו תעשה את זה כמו שצריך". בעקבות הזריקה החוזרת הוא הבקיע. באחד ממשחקיה של נירנברג השופט הורה פעמיים על פנדל חוזר וההונגרי התרגז. "פשוט תגיד לי לאיזו פינה אתה רוצה שאבעט והכדור יהיה בפנים", רטן לפני הניסיון השלישי. זה גם מה שקרה. שוערי היריבות חששו מפניו ופולנסקי, שוערה של פירת שבכל פעם ספג מולו, חגג בסלטה לאחור והקנטות החמצה של החלוץ. בהתקפה הבאה שייפר פרץ קדימה, משך את השוער הרחק משערו, עקף אותו והבקיע. בדרך חזרה להגנה טפח לו על הגב: "עכשיו השתווינו". 


אלפרד שייפר ואוהדי הונגריה, לקח אותם עד גמר המונדיאל

שייפר לא נשאר זמן רב בנירנברג, אבל כמנג'ר חובב הפך אותה ממועדון חובבני צנוע לאלופה. שנים לאחר מכן עוד כינה אותו מאמן הנבחרת המקומית ספ הרברגר: "השחקן הגרמני הטוב ביותר של זמנו". הכוכב היהודי, שהפך לאחד השחקנים המקצוענים הראשונים אי פעם, הבקיע 17 שערים ב-15 הופעות במדי הנבחרת הלאומית והמשיך בין היתר לפרנקפורט, באיירן מינכן, ספרטה פראג, וינה ואפילו ניו יורק ג'איינטס. בבאזל הובטחו לו אחוזים מהכנסות יום המשחק, רק שיגיע. "אתה הולך להרוויח יותר מנשיא שווייץ", רטנו ראשי המועדון כשראו את ההמונים נוהרים לראות את קסמי ההונגרי. "אתם יכולים לבחור נשיא חדש מדי פעם, לא יהיה לכם עוד 'פוסבולקניג'", השיב. לאחר שפרש, המעבר לאימון התבקש. 

הוא הדריך קבוצות במינכן, הוביל את הרטה ברלין וחזר לנירנברג בתור המאמן. "רוצו קצת", היה אומר לשחקניו, והולך לשתות קפה ולשחק קלפים במסעדת המועדון. אך הוא גם הקפיד על טכניקה ולראשונה מזה 7 שנים הקבוצה הגיעה לגמר האליפות המקומית. שנה לאחר מכן זכתה נירנברג בגביע ובשנתיים לאחר לכתו הגיעו הפרנקונים וסגנונם המשופר פעמיים לגמר הליגה וזכו באליפות אחת. משם חזר לקבוצת נעוריו MTK. 

מתיי צ'ה, אחד משחקניו, סיפר שבאחד האימונים תלה שייפר את המטריה שלו על משקוף השער והציב לו אתגר: פגע בה עם הכדור בבעיטה מקו 16 המטרים. צ'ה בעט 10 פעמים ופגע בחמש מתוכן. המאמן, לבוש בחליפה ועם נעלי יום-יום רגילות, ניגש והחל לבעוט לסירוגין פעם בשמאל ופעם בימין. אחרי שפגע ב-6 מתוך 7 ניסיונות, פנה אל צ'ה ואמר: "אני חושב שאפסיק עכשיו, כדי שחבריך לקבוצה לא יאבדו את הכבוד שיש להם אליך". אף אחד בסגל לא ערער על סמכותו מאותו רגע ואיתו על הקווים MTK זכתה בשתי אליפויות רצופות. 


שייפר במדי הונגריה, 17 שערים ב-15 הופעות

אלפרד שייפר, שזכה כעת לכינוי "ספצי" (המומחה), מונה למאמן נבחרת הונגריה והוביל את המגיארים עד לגמר מונדיאל 1938, שם הפסידו 4:2 לאיטליה והמתאזרחים הדרום-אמריקנים שלה. בזמן שפרצה מלחמת העולם השניה הדריך את רפיד בוקרשט הרומנית וב-1940 מונה למאמן רומא. בעונה לאחר מכן השיג את ההצלחה הגדולה ביותר שלו כמנג'ר כשהוליך את הזאבים לזכיה הראשונה שלהם באליפות איטליה. 

תופי המלחמה רעמו והוא הצליח לחזור להונגריה, שעדיין נהנתה מעצמאות ומעמדו הקנה לו בטחון מסוים. הוא אימן את פרנצווארוש המקומית מיולי 1942 עד יוני 1944, שלושה חודשים אחרי שהנאצים כבשו את המדינה. היהודים רוכזו בגטאות ועד מהרה החלו המשלוחים לאושוויץ. אפילו הפסקה זמנית של פעולות ההשמדה לא החזיקה מעמד והגרמנים הציבו בשלטון את פרנץ סלשי ומפלגת צלב החץ הפאשיסטית. אלפרד שייפר, האיש שהביא את הנבחרת הלאומית עד גמר גביע העולם, נשלח למחנה הריכוז דכאו הסמוך למינכן.

כמעט דבר לא ידוע על התקופה בה שהה שייפר בדכאו, מחנה הריכוז הנאצי הראשון. בסוף אפריל 1945 שיחרר כוח מצבא ארצות הברית את האסירים, ביניהם המאמן ההונגרי. לא ברור באיזה מצב גופני יצא משם וישנו אף תיעוד שהיה אמור לאמן את באיירן מינכן המשתקמת. ב-30 באוגוסט אותה שנה, זמן לא רב אחרי שיצא לחופשי, נמצאה גופה בקרון רכבת שעצרה בעיירה בדרום גרמניה. אוהד כדורגל שהגיע למקום היה היחיד שזיהה שמדובר באלפרד שייפר. הטענה הייתה שסיבת המוות היא כשל בלב והאיש נקבר בעיירה הסמוכה פריין אם כימזי. כך סיים מלך הכדורגל את חייו: שבור, בודד ואלמוני.


קברו של אלפרד שייפר בבוואריה. מת חודש לאחר סיום המלחמה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי