דרמות, שערים, הפתעות וגיבורים – כל אלה היו לנו ביורו 2016. קבלו ארבע דמויות שהטביעו חותם, רגע לפני הנפת הגביע. רנאטו סאנצ'ס, האל רובסון-קאנו, סימונה זאזה ואוליבייה ז'ירו.
רנאטו סאנצ'ס: האס בשלוף
נסעתי למחנה האימונים של פורטוגל במרקוסיס כדי לראות קצת מכריסטיאנו רונאלדו, עוד קצת רונאלדו ולקנח עם נאני במקרה וכריסטיאנו יהיה עסוק. כשהגענו, עמד במרכז הבמה במסיבת העיתונאים בחור מתולתל שדיבר די בשקט. שאלתי מי זה וענו לי: "רנאטו סאנצ'ס".
כמה אנשים הכירו את סאנצ'ס לפני הטורניר? במשחק נגד איסלנד הוא שיחק 19 דקות כמחליף, נגד אוסטריה נשאר על הספסל, נגד הונגריה, בתיקו 3:3 המרהיב, נכנס אחרי ההפסקה. נגד קרואטיה, בשמינית, שולב בדקה ה-50 וברבע הגמר, בסיום בישול על אש קטנה, המאמן פרננדו סאנטוס זרק אותו להרכב הפותח.
סאנצ'ס. שמיניסט שקונה ופלים בקפיטריה (Getty)
אחרי השער, הפנדל שבעט בקור רוח בדרמה בסיום, והתצוגה שנתן נגד פולין (4:6 בתום דו קרב מהנקודה הלבנה), כולם כבר מכירים אותו. סאנצ'ס, הרכש החדש של באיירן מינכן, הוא מהקשרים שלא רואים כל יום. כוח, טכניקה, בגרות. בתום המשחק התחוללה דרמה בפורטוגל כאשר ראשי ספורטינג ליסבון, היריבה המושבעת של בנפיקה, התקשו להאמין שהשור הוא בסך הכל שמיניסט, שקונה ופלים בקפיטריה. קרלוס סברינו, שדר טלוויזיה ומועמד לשעבר לנשיאות ספורטינג, הוסיף בציניות: "רנאטו מאוד מפותח לגילו, כנראה שלקח הרבה ויטמינים".
אחרי ההופעה נגד פולין כבר משווים את סאנצ'ס לקלרנס סיידורף ופול סקולס. מה שבטוח מול הפיזיות הוולשית, יהיה לפורטוגלים אס בשלוף.
האל רובסון-קאנו: ממשיכו של הולנדי אגדי
השער של רבע הגמר שייך להאל רובסון-קאנו הוולשי. המצלמות מוסטות בטבעיות לעברו של כוכב הנבחרת גארת' בייל, אבל האליפות הזאת שייך גם לגיבורים האלמוניים. רובסון-קאנו, יליד לונדון, ניסה את כוחו כנער באקדמיה של ארסנל ונחתך. 12 שנים הוא כבר משחק ברדינג (מהן שנתיים בפרמייר-ליג), והקיץ הוא החליט שזהו, הוא בן 27 ורוצה לשחק בפרמייר-ליג ולכן סרב להאריך חוזה.
השער שלו נגד סלובקיה, שהיה שער הניצחון הראשון של וויילס בטורניר גדול, נכנס להיסטוריה. את הרגע נפלא נגד בלגיה, רובסון-קאנו כבר השאיר לקלטת שתביא אותו למועדון גדול באמת. הסיבוב ברחבה, כשהוא משאיר מאחור את תומאס מונייה ומרואן פלאיני יכנס לכל מצעד סיכום של היורו. הסיבוב שלו כבר השווה לסיבובים המפורסמים של יוהאן קרויף המנוח. מי בכלל חלם לפני חודש לשדך את החלוץ מרדינג לאגדה ההולנדית?
רובסון-קאנו. מי חשב שיגיע עד רבע הגמר? (Getty)
רובסון-קאנו כבר אמר שההחלטה להיפרד מרדינג היתה כנראה הטובה שקיבל בקריירה, רק שסוכניו הודיעו בתחילת הקיץ שהם לא ישוחחו עם אף מועדון עד אחרי האליפות. גם הם לא בנו על חצי הגמר. עוד רגע נפתחת העונה החדשה ולחלון אין קבוצה. במקרה הצורך, בני יהודה תהיה מוכנה לקלוט.
אנטוניו קונטה: גם גאונים טועים
מאמן איטליה, אנטוניו קונטה, נתן יורו מדהים מבחינתו בכל הקשור להכנה טקטית וקריאת משחק. נבחרת איטלקית, שלא ממש סומנה כמועמדת, התגלתה מהמשחק הראשון כאגוז קשה עם מתפרצת קטלנית, בדיוק כמו שהאזורה צריכה להיות. גם אופי לא היה חסר לנבחרת שברבע הגמר חזרה מפיגור נגד גרמניה. רק שאז הגיעו רגעי ההכרעה וקונטה ביצע טעות ראשונה, אבל כזו שעלתה לו בהפסד.
שנייה לסיום ההארכה הכניס קונטה למשחק את סימונה זאזה כדי שיהיה אחד מחמשת בועטי הפנדלים. יכול להיות שבכל מקרה החלוץ היה מחטיא, ועדיין. להפיל כזה תיק ענק על שחקן שלא בעט פעם אחת לשער, קר כמו קרח, זה מהלך שמסומן במרקר אדום, פרק ראשון בספרי היסודות.
קונטה. הפיל תיק על זאזה (Getty)
ואכן הבעיטה של זאזה עפה הרחק מעל המשקוף והפכה לבדיחה ברשת. חלוץ יובנטוס המסכן התנצל וסיפר שהבעיטות שלו בדרך כלל נכנסות למקום הנכון. ברור, כשהרגליים מוכנות, אבל לא במצב כזה. איזה פספוס איטלקי. גם גרמניה בעטה פנדלים בצורה איומה ובכל זאת עלתה. מסתבר שגם גאונים טועים.
אוליבייה ז'ירו: לא הנרי, אבל יותר קבוצתי
אני יכול להבין למה יש הרבה אוהדי כדורגל שלא מתים, בלשון המעטה, על אוליבייה ז'ירו, חלוץ ארסנל. הוא יהיר, נרקיסיסטי ואם תסתכלו טוב הוא די דומה לסמל התרנגול, שעל החולצה הכחולה. תמיד מרוצה מעצמו. אז נכון שההגנה הגרמנית לא תעשה לו הנחות, ועדיין ז'ירו נתן הופעה מרהיבה מול איסלנד. אלה לא רק שני השערים שהבקיע, אלא גם היכולת לסייע. בדיוק מה שאנחנו מחפשים מחלוץ מרכזי.
ז'ירו הבקיע צמד, אבל גם עזר לבשל שניים. בשער השלישי של דמיטרי פאייט הוא הוריד כדור גובה עם הראש לגרייזמן, שהכין לקשרה של ווסטהאם. ברביעי הוא פתח רגליים ונתן לכדור לעבור אותו בדרך לרביעי של המאסטרו מאתלטיקו מדריד.
ז'ירו. מי זה בנזמה? (Getty)
נשאלת השאלה מה היה קורה אם כרים בנזמה בכל זאת היה מוזמן לסגל על ידי דידייה דשאן. לחלוץ ריאל מדריד יש יותר מה להציע מבחינת כישרון אבל מבחינת המרקם והחיבור הקבוצתי ז'ירו הוא מי שהצרפתים היו צריכים. צרפת הזאת נופלת מהנבחרת שזכתה ביורו 2000 ועם כל הכבוד לז'ירו הוא אף פעם לא יהיה תיירי הנרי. לכן בחצי הגמר זו לא היכולת, כמו הקבוצתיות, הביחד, תכונות שבשנים האחרונות לא תמיד התארחו אצל המארחת.
מה דעתך על הכתבה?