איך אפשר להגיע למסקנה שאנגליה הפעם יכולה ללכת עד הסוף ביורו 2016? כי לא נמצאו ביום אחרי הניצחון הענק שלהם 2:3 על גרמניה בברלין יותר מדי אנגלים החושבים באמת שהם מסוגלים לזכות בתואר.
האנגלים התבגרו. הבינו שהציפיות המופרזות שלהם מהנבחרת בכל קמפיין היו כמו האופטימיות שלנו שנגיע בקמפיין הבא לטורניר גדול. יש הרבה מהמשותף לישראל ואנגליה בנאיביות כלפי הכדורגל. שיחקנו רק פעם אחת במונדיאל ב-1970, הם זכו בו רק פעם אחת ב-1966. כל אחד והפרופורציות שלו.
מי שראה את המשחק בברלין יכול להבין שלא רק החשיבה של האנגלים השתנתה. לעומת אלה שלא הצליחו אפילו לעלות מהבית המוקדם במונדיאל 2014, יש להם נבחרת אחרת כיום. שונה, צעירה, מבטיחה. הכדורגל האנגלי תמיד הצליח ועכשיו מאחורי הקלעים עומד מאוריסיו פוצ'טינו, המנג'ר הארגנטיני של טוטנהאם, שעשה יד אחת עם מאמן אנגליה רוי הודג'סון, שממרומי גילו הסכים לעשות שינויים ולא קפא על השמרים. תוסיפו לכך את העליה של לסטר לצמרת, שסיפקה את ג'יימי וארדי הווינר ודני דרינקווטר (שעוד צריך לערוך בכורה), ותבינו שיש שינוי.
אומרים שיש למאוריסיו פוצ'טינו תא כבוד משלו באיצטדיון וומבלי. 11 מתוך 19 שחקני אנגליה האחרונים שערכו בכורה בנבחרת, עוד מהימים בהם אימן פוצ'טינו בסאות'המפטון, הם כמות מאסיבית שאומרת דבר ברור: הנה האיש שהציל את הכדורגל האנגלי מקריסה.
הכל בתמונה הזו נראה לכם תקין? (gettyimages)
השלד של אנגליה צעיר ומבטיח. דלה עלי מזכיר לאנגלים את בראיין רובסון של מנצ'סטר יונייטד, הארי קיין חלוץ מדהים שלא רק יודע לסיים התקפות, אלא לוקח את הכדור ויודע לשחק בכל מקום במגרש כשצריך. את אריק דייר, שכבש שער ניצחון בנגיחה לרשת של מנואל נוייר, לקח פוצ'טינו מספורטינג ליסבון ושידרג אותו לקשר הגנתי ותוקף שהבקיע העונה שער יפה גם נגד מנצ'סטר סיטי.
דני רוז, ששיחק כמגן במקום ראיין ברטרנד, הבריק בהגנה במשחק הקרבה. כשפוצ'טינו הגיע לטוטנהאם לפני שנתיים, רוז היה השחקן הראשון שאיתו דיבר אצל התרנגולים. אז הילד עוד שיחק בנבחרת הצעירה, אבל המנג'ר הארגנטיני אמר לו: "אני מבטיח לך שיום אחד אתה תהיה שחקן נבחרת".
אנגליה של היום היא נבחרת התקפית מאוד מהקישור ומעלה. נבחרת שלא בטוח שיש בה אפילו מקום בהרכב לקפטן וויין רוני, שמחלים מפציעה. הצעירים מוכנים לרוץ עבור נבחרת וחבורת השחקנים המפוארת שהייתה לה, כגון סטיבן ג'רארד, פרנק למפארד ואחרים שהבטיחו כל כך הרבה וסיפקו מעט, נעלמה מהאופק. בינתיים לוואקום נכנסו שחקנים מוכשרים.
השפעת שחקני טוטנהאם על הנבחרת הייתה מכרעת. שני נציגים של הספרס כבשו לעומת שער של שחקן לסטר. שחקני טוטנהאם בעטו 10 פעמים לשער, השאר 9. חמש בעיטות של טוטנהאם היו למסגרת, רק אחת של השאר. תוסיפו למאגר הזה את הצעירים שהעלה לואי ואן חאל וכשרונות כמו רחים סטרלינג, רוס בארקלי ואחרים ותבינו שלפתע יש עתיד. אז ברור שיש עדיין הבעיותהרגילות של הנאיביות וההגנה ההפכפכה, אבל ההרגשה היא שנבחרת של ווינרים נולדה.
גם הוא לא האמין, ואתם? (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?