Sport1 Banner

ההצגה של גולדן סטייט חייבת להימשך? תלוי בסטיב קר

גולדן סטייט מחייכת
גולדן סטייט מחייכת | AFP

אלופת 2016/17 ניצבת בפני עונת מפתח העשויה לקבוע היכן תמוקם בדברי הימים של ענף הכדורסל. דוראנט וקרי עדיין שם, כספי ושחקני החיזוק יסייעו, אך התהילה תגיע אם המאמן יצליח להתגבר על מכשול הזמן הבלתי נמנע

(גודל טקסט)

המשכיות
שלוש עונות חלפו מאז הפציעה המהפכה של סטיב קר בגולדן סטייט ווריורס והשתלטה על ליגת ה-NBA. שחקן העבר, שבעונתו הראשונה בתפקיד הדהים את עולם הכדורסל באמצעות אחת הקבוצות הטובות בתולדות המשחק, עומד כעת עם קבוצתו בפני צומת חשובה, ערב פתיחת עונת 2017/18.

אצל רבות וטובות מקבוצות הספורט האגדיות לאורך ההיסטוריה, נמדד פרק הזמן של כארבע שנים כנקודת מפתח קריטית ביכולת שלהן להמשיך ולשחק באותה דומיננטיות שהביאה אותן לאן שהגיעו. שיקגו בולס נזקקה לריענון של מייקל ג'ורדן על מנת להתחיל שושלת מחדש, הלייקרס של פיל ג'קסון קרסו מעודף אגו וגם במחוזות אחרים – מכבי תל אביב של תחילת שנות האלפיים או אפילו ברצלונה של פפ גווארדיולה – קבוצות טובות מתקשות לשחזר הצלחה ללא שינויים לאורך הדרך.


החגיגה תימשך? שחקני גולדן סטייט (AFP)

כעת, ניצבת האלופה בפני האתגר. הליגה כבר מכירה אותה, השדרוג הגדול שבהבאת קווין דוראנט כבר מאחוריה, וסכנת השובע מרחפת מעל ה'אוראקל ארנה' יותר מתמיד. בקיץ קיבלה הנהלת המועדון הזדמנות לשנות מעט עם אופציה לטרייד על קליי תומפסון או אנדרה איגודאלה, והשארתם בסופו של דבר עשויה להתברר כנקודה מהותית עבור הקבוצה, לכאן או לכאן.

אם קר יצליח לדחוק בשחקניו להמשיך ולשחק באותה ההתלהבות, באותו שטף ועם פרגון זהה לעונות החולפות, גולדן סטייט תהיה כמובן על דרך המלך בדרך לאליפות שלישית בארבע שנים ולמיתוגה הסופי כפנים של ה-NBA. אך אם וכאשר יחלו לפתע בעיות, חס וחלילה אם יקרו פציעות _ע"ע KD בעונה שעברה) או שפשוט מאמנים יביאו משהו חדש כדי לעצור את הכדורסל המהנה של הלוחמים, הגיוני שנחזה בעונה האחרונה של הקבוצה במתכונתה הנוכחית.

שיטה
"הכדורסל של גולדן סטייט ייחודי כל כך שאין דרך לתאר אותו. המסירות הן כמו פריטה של נגן נבל גדול על מיתריו, החיתוכים לסל משולים לצלילי הפסנתר של מוצארט, והזריקות? כאן מדובר בעיצומה של הסימפוניה. כאילו הביטלס, פינק פלויד ופרדי מרקורי התאחדו על אותו פרקט".

הציטוט הזה של בלוגר כדורסל בעל עולם דימויים משגע מסן פרנסיסקו, שמשאיר אותך חסר מילים, הוא אולי הדבר הכי קרוב לתאר את הכדורסל של הווריורס. גם מתנגדיהם הגדולים ביותר של סטפן קרי וחבריו יכולים רק לקלל כשעוד התקפה מושלמת נגמרת בנקודות קלילות, כאילו המשחק הוא לא בין כוכבים שמרוויחים עשרות מיליונים, אלא תלמידי כיתה ח נגד ילדי גן.


כבר לא שינוי משמעותי. דוראנט (AFP)

המהפכה שסטיב קר עשה כשהפך קבוצה חזקה של מארק ג'קסון, חבורה ראויה שהגיעה לפלייאוף המערב בזכות קשיחות והגנה, למכונה התקפית הגיעה בזכות שינוי חשיבה. קר הכניס שיטה בה המסירות לעיתים חשובות מהזריקות, ובעונה האחרונה מסרה גולדן סטייט בממוצע 323 מסירות למשחק. קפיצה של 76 מסירות לעומת עונת 2013/14 שהייתה האחרונה של ג'קסון בתפקיד. כשלוקחים את הנתון הזה, מוסיפים לו שחקנים מתאימים וחסרי האגו, ו-38.3% מחוץ לקשת עם כמעט 50% מהשדה, מקבלים קבוצה שקשה מאוד לעצור בדרך קונבנציונאלית.

וכאן אנו חוזרים שוב לפתיחה – גולדן סטייט צירפה בקיץ לסגל את ניק יאנג למשל, שחקן שהיה קובי בראיינט לעניים בלייקרס ומעולם לא נודע ביכולת המסירה שלו. לא שהוא אמור לקבל תפקיד בחמישייה הפותחת, אבל נראה שאחרי הגעתו של דורנאט, שגם היה סקורר טהור והתאים עצמו לקבוצה, כל שחקן מסוגל לכך. האלופה התחזקה בצוות מסייע טרי, והיכולת של המאמן לדרבן את שחקניו, מכל המעמדות, לדבוק בקבוצתיות תהיה שאלת המפתח העונה.

כספי
גולדן סטייט על ראש שמחתנו. אחרי עונות נדודים במגוון קבוצות מתפתחות ברחבי הליגה והופעת אורח ביוסטון במדיה לא רשם דקות פלייאוף, סוף סוף הגיע עומרי כספי לקבוצה גדולה ועוד איזה – אלופת ה-NBA. עשרות אלפי מילים כבר נכתבו הקיץ על סיכוייו של הישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם לקבל תפקיד משמעותי בצהוב-כחול (דה ז'ה וו למכבי תל אביב של "קטשרף" ב-2008?), ועוד מוקדם לקבוע איך הוא ייכנס לשיטה ולקצב.

כספי הוא שחקן שחי מפירורים, תכונה חשובה מאין כמותה בארצות הברית עמוסת הכוכבים. הוא לא יעשה פרצופים לקר אם זה יכניס אותו ל-19 שניות כדי לתת מנוחה לשחקן אחר, הוא ממש לא יתלונן או יבקר אף אחד במועדון, ובגדול הוא צפוי להיות החבר הנחמד הזה של השחקנים שמסדר להם מדי פעם את סופג הזיעה על הראש. זה כשהוא לא משחק.


שחקן מוכח. כספי (AFP)

בסופו של דבר כספי הוא שחקן עם ותק בליגה ויכולת קליעה מוכחת, דבר שיודעים להעריך באוקלנד. אם ישקיע באימונים, ייקח את הדקות שיקבל ויתרגם אותם לנתונים סטטיסטיים יעילים, עשוי הפורוורד לקבל מקום של כבוד ברוטציה של האלופה. האוהדים יכולים להתחבר אליו, וכבר במשחקי ההכנה הם הגיבו ברשתות החברתיות בחיוב להופעות שלו על הפרקט. רק הפציעות, כמו זו שהגיעה רגע לפני פתיחת העונה, משבשות עבור כספי באופן מסורתי כל תקופה טובה. כעת נותר לו לפנות אל אלילת המזל או אל היושב במרומים, ולקוות להשלים עונה טובה בדרך לדקות פלייאוף ראשונות ומי יודע, אולי אפילו אליפות אדירה לרזומה.

היריבות
בחזרה למאקרו. דומה שהעונה קמו להן יריבות שטרם נראו לדומיננטיות הלוחמנית. אם בעונות האחרונות התרגלנו לקליבלנד וקצת סן אנטוניו, הקיץ שעברו אוקלהומה סיטי, יוסטון ובוסטון בהחלט ראוי להיקרא מאיים. הת'אנדר למשל מרכיבים טריו אימתני עם ראסל ווסטברוק, פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני שמחזיק בממוצע 65.6 נקודות משותפות לאורך הקריירה, ולמרות הטענות בדבר חוסר עומק, קשה להמעיט בערך שלושה כוכבים חסרי אליפות החוברים יחד לטובת מטרה משותפת.

הרוקטס הרכיבו צמד גארדים עילאיים כג'יימס הארדן וכריס פול, ואם המוח ההתקפי המבריק של מייק ד'אנטוני יצליח להשתלט על הנעשה, צפויה לנו מתחרה עיקשת מאוד על ראשות המערב. ליוסטון יש את הכלים לשחק את המשחק המהיר של גולדן סטייט, ולמרות שאיבדה אחוז ניכר מהסגל בטרייד על פול, הבסיס עדיין שם. בעונה שעברה סיפקו הרוקטס תצוגות התקפיות מטורפות עם אחוזי שלשות שוברי שיאים, ויהיה מרתק לראות אותם בעונה הקרובה, מה גם שהם ישחקו מול גולדן סטייט כבר במשחק הפתיחה.

לברון מול קרי ודוראנט. עם נתונים קשה להתווכח
לברון מול קרי ודוראנט. עם נתונים קשה להתווכח (AFP)

במזרח עשתה בוסטון אולי את השינוי הכי לא מוערך. קיירי איירוינג וגורדון הייוורד הם שנים מכוכבי העל הטובים והיציבים בליגה, ולמרות הוויתור על אייזאה תומאס, אין ספק שהסלטיקס יצאו מהקיץ עם סגל משופר במיוחד. רכז קליבלנד לשעבר יביא ניסיון במעמדים גדולים לחבורה של בראד סטיבנס, וביחד עם הסקורר "החנון" מיוטה מדובר בפוטנציאל התקפי שיכול לעוף לשמיים. תוסיפו על זה את ג'ייסון טייטום, הרוקי המבטיח הכי לא מדובר בדראפט האחרון, ויש פה מועמדת אמיתית לאליפות, לא רק אצלה באזור, של הליגה כולה.

ואחרי כל זה מגיעה קליבלנד. הווריורס פגשו את לברון ג'יימס ולהקתו בשלושת הגמרים האחרונים ולא מן הנמנע שלמרות כל השינויים, נקבל שחזור גם הפעם. דוויין ווייד הצטרף אל חברו הטוב באוהיו, אייזאה תומאס הגיע במקום קיירי וצפוי לחזור מפציעה במהלך העונה, וגם דריק רוז ינסה לשחזר ימיו כקדם, וייתכן שדווקא הקרבה לכוכבים הגדולים תגרום לו להתפוצץ מחדש אחרי עונות של סבל וחזרות מפציעות. בשורה התחתונה, כל קבוצה בה לברון ג'יימס נוכח בשבע העונות האחרונות הגיעה לגמר ובשלושה מתוכם זה הסתיים בטבעת. במשפט אחד: איזה עונה תהיה לנו.

עוד באותו נושא: סטיב קר

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי