נפתח בהודעה: בפרוס עלינו יובל 40 שנה לאנטבה, בכוונתי לפנות לערוצים המסחריים לקרוא למאסטר שף הבא על שם אידי אמין, בעקבות מיומנותו הפנטסטית בטיגון אויבים וסתם אזרחים, ושאייל שני ורושפלד יכינו קינוח על קברו. למה, תשאלו, ואענה שאם לנחמן שי מותר לפנות להנהלת קליבלנד שיעניקו טבעת אליפות גם לדייויד בלאט, למה לי אסור להעלות על נס את מפעלו הגסטרונומי של נשיא אוגנדה היקר המנוח?
כל פעם שאתה חושב שאין רף תחתון נמוך יותר אליו יגיעו פוליטיקאים ברדיפתם אחרי פרסום, קופץ באיזה באנג'י מסחרר גאון תורן ומציב שיא נמיכות חדש. אנחנו אמורים להאמין עכשיו שלילות על לילות התהפך רבי נחמן הרחום וטוב הלב על משכבו. מה לך, בעלי היקר, בטח שאלה אותו גברת נחמן. זה בלאט, בכה האיש הרגיש. לא קיבל טבעת. ואז קפץ לו הרעיון להתקשר לדייויד גריפין ולקרוא לו להעניק גם לבלאט טבעת אליפות.
זה לא רק אווילי ומטופש. זה גם מגעיל. נחמן שי, האיש והאזעקה, חושב שאנחנו סתומים. שבעקבות הג'סטה האנושית הנאה כל כך ירעד מיתר בלבנו ועכשיו נאהב אותו, לפחות אלקטוראלית. שבפעם הבאה שנהיה בקלפי נזכור לו שדאג לאצבע של בלאט, ונגיד זה אחלה בנאדם, לב יהודי טוב מפעם בחזהו, דואג לאחינו החלשים והמקופחים בניכר, והבה נצביע לו כדי שיישב עוד קדנציה בכנסת ויהגה רעיונות נאים נוספים דומים. מילא היה נחמן מציע לטגן את פדרמן ורקאנטי (עם צ'יפס) על שלא האריכו לבלאט את החוזה, הייתי אומר שהבנאדם השתגע באופן בלתי יוצא דופן לגמרי בחמסין הזה. עכשיו הוא לא שווה לי אפילו גפילטע פיש.
מה לברון יגיד? (gettyimages)
אפרופו בלאט, בכאב עצום אני נפרד מסדרת גמר NBA פנטסטית, ובכלל מעונת כדורסל (אמריקאי) נהדרת. היה עצוב מעט לראות את סטף קרי מגמגם בסדרת הגמר, לאו דווקא בגלל ניצחון קבוצתו של האנטישמי הידוע לברון ג'יימס, אלא מכיוון שפשוט רציתי לראות (שוב) את ההצגה שלא תאומן. יש לי מין הרגל כזה – אני אוהב לראות הצגות נפלאות, ואת זו של קרי, מה לעשות, לא ראינו בגמר.
מה שכן עולה בדייקנות של שעון היא השאלה הקבועה מי טוב יותר. קרי או לברון. קרי או קובי. קובי או לברון. וכמובן לברון או ג'ורדן. זה טוב יותר בזה, טוענים הטוענים, ולעומתם טוענים האחרים, שההוא טוב יותר בזה, מה שמסביר מדוע ההוא הוא הטוב יותר. לעומת כל אלה יש הגורסים כי טועים הטוענים, ובוודאי טועים הטוענים האחרים נגדם, וככה יימשך הוויכוח הזה עוד שנים רבות.
לי אגב, אין ספק מי הטוב מכולם וכך אני טוען כנגד כל הטוענים, שמיד משתכנעים בצדקתי: בדראפט דמיוני בו משתתפים כל השחקנים המדוברים, במי הייתם בוחרים ראשון. וכעבור כמה שניות של דממה בוחרים כולם באותו אחד, ובא סוף לוויכוח.
מה דעתך על הכתבה?