כל קבוצה, עתירת כוכבים ככל שתהיה, זקוקה גם לכמה אנשי צווארון כחול בכדי להצליח. הלייקרס של שנות השואו-טיים ניצחה גם בזכות הסיוע של ראמביס או גרין למובילים הנפלאים, שיקגו של ג'ורדן לא הייתה שוברת שיאים ללא גרנט, הארפר ורודמן, וגם לקבוצות הגדולות של מכבי תל אביב היו תמיד את ארואסטי ושוקי שוורץ או בורשטיין ודיון תומאס לצידם של אנשי היכל התהילה.
בשבוע שחלף מאז מיניו המפתיע, מצא רמי הדר שני מועמדים לאיוש התפקיד החשוב גם במכבי הנוכחית. הראשון הוא קולטון אייברסון, שנראה תחילה כעוד חוליה בשרשרת החתמות הגבוהים הכושלות של המועדון, אך משחק ההגנה היעיל שלו (בוודאי בהשוואה לזה של מי שהפך למחליפו, מאיק צירבס) בתוספת לכמה מהליכים התקפיים סבירים, בהתאם למגבלותיו, הפכו אותו להפתעה הנעימה של תחילת עידן הדר.
- חידת סוני ווימס: מכבי ת"א צריכה אותו בשיא
- הדר: "צריכים לנצח את כל משחקי הבית ביורוליג"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
השני הוא די. ג'יי סילי, שהוא אמנם שחקן בעל יכולות התקפיות, אך ההתמקדות שלו במשימות ההגנתיות ובפרגון לחבריו היא שהקנתה לו 25 דקות משחק בממוצע בשבוע החולף. השניים היוו צוות מסייע יעיל לשלישיה המובילה של הצהובים, הכוללת כצפוי את ווימס וגאודלוק, ובאופן מעט פחות צפוי גם את דווין סמית'. אח דווין, בוודאי נאנחים לעצמם גיא גודס וז'אן טבק, לו היית בריא ומשחק כך גם בשנתיים האחרונות אז היה מצבנו אחר, כשארז אדלשטיין אולי תוהה מה היה קורה אילו היה משתף אותו ברגעי ההכרעה מול ריאל מדריד.
היכולת היעילה, השקט והניסיון שמקנה סמית' לקבוצה שעדיין מחפשת לעצמה זהות הם קריטיים, ורק שיישאר בריא. לצידו מספקים ווימס וגאודלוק את מנת הנקודות שלהם למרות אותה הכנה מרובת פציעות ועל אף ששיתוף הפעולה ביניהם עדיין רחוק מלהרשים, פשוט משם שהם כל כך מוכשרים. השלישיה הזו בהחלט מסוגלת, בעזרת אותם שחקני צווארון כחול, לסחוב את הצהובים כל הדרך לשלב ההצלבה, אך ספק גדול אם גם מעבר לו. מול הקבוצות הגדולות ועבות הבשר של היורוליג, הרכב הכולל אותם בעמדות 2, 3 ו-4 פשוט נמוך וחלש פיזית מדי. הצבתם בעמדות 1 עד 3, כשלצידם פורוורד איכותי (קווינסי מילר לכשיחזור בריא או שחקן שיצורף לסגל) עשוי להפוך את מכבי לקבוצה שיכולה לנצח גם את הקבוצות הטובות ביותר במפעל.
יצליח להפיק יותר מהסגל שלו? (עדי אבישי)
נכון להיום, יריבת מכבי תל אביב ב-19:45 אינה נמנית על אותן קבוצות. סדרת פציעות והצטיידות לא מרשימה במיוחד בחודשי הקיץ הפכו את ברצלונה לקבוצה פגיעה, שהשגת ניצחון ביתי מולה אפשרית בהחלט. אם את מכבי ת"א ניתן כרגע לכנות כקבוצה עם בעיית רכז, הרי שהקטאלונים ללא נבארו ודולמן הפצועים הם כרגע רכז עם בעיית קבוצה. מיודענו טייריס רייס הוא הברומטר, ספק הנקודות הראשי והמנהיג של קבוצתו, ועצירתו החלקית או לפחות התשתו תעזור מאוד לצהובים.
זו אמורה להיות משימתם העיקרית של הצמד מקל את אוחיון, בדרך, אולי, לקאמבק המיוחל. מעבר לרייס יכולים גם טומיץ' ופרפרוגלו לגרום ללא מעט בעיות לגבוהי מכבי, אך עדיין לא מדובר בארסנל התקפי מרשים דוגמת זה שהציגה בהיכל ריאל לפני שבועיים.
מבחינה הגנתית מדובר כרגע בקבוצת ההגנה הטובה ביורוליג, נתון לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיא מאומנת על ידי גיורגוס ברצאוקאס. היווני שהיה על פי לא מעט מקורות מועמד גם לאימון מכבי, מנהיג בברצלונה הגנת ברזל קשוחה ושיטתית, בדיוק כפי שעשה בהצלחה בקבוצותיו הקודמות קובאן (אותה הוליך במפתיע לפיינל פור) ואולימפיאקוס (עמה זכה ביורוליג).
סמית' עם ווימס, כמה שהוא חשוב (עדי אבישי)
הגנה זו תציב בפני ההתקפה הכישרונית של רמי הדר אתגרים גדולים בהרבה מאלו שהציבו ההגנות של גלא, ז'לגיריס או הפועל ת"א, כאלה שיצריכו יותר מהתקפות המתבססות רק על יכולות אישיות. משחק איכותי נוסף של השלישיה המובילה בתוספת לסיוע הגנתי של אותם שחקני צווארון כחול יכול להקנות למאמנם ניצחון רביעי ברציפות והרבה שקט נפשי לפני המשימה הקשה יותר, משחק החוץ מול פנאתינייקוס בשבוע הבא.
מה דעתך על הכתבה?