מכבי תל אביב קובעת תקדימים, ולא מהכיוון הנכון. בעבר הפסד לקבוצה גרמנית היה בגדר מדע בדיוני במועדון הצהוב. אז בשנים האחרונות זה קרה מעט פעמים, אלא שאמש (חמישי) היא הפסידה לראשונה לבאמברג, קבוצה מעיירה קטנה שאף פעם אפילו לא העפילה שלב ביורוליג ועוד בהפרש דו ספרתי. באמברג קבוצה חביבה. מאומנת, ממצה את הפוטנציאל שלה. אבל מכבי, בתקציבה ובעיקר בהתחשב בעברה, לא אמורה להפסיד לקבוצה כזו בצורה כזו. אלא שדברים שאינם אמורים לקרות קורים יותר מדי למכבי באחרונה.
כל זה פרי תכנון לא טוב של סגל. הבאת שחקנים רבים על מספר עמדות קטן מדי, וזאת בזמן שאין אפילו סקנד גארד טבעי מוביל אחד בסגל או גבוה בעל משמעות. כמובן שמכבי גם לא מפיקה מספיק מעמדת הרכז, למרות שהיא מאוישת על ידי שלושה שחקנים שנחשבים לבכירים, וגם יתר העמדות אינן זוכות למענה הולם, למעט אולי עמדת הסמול פורוורד עם דווין סמית' וסילבן לנדסברג.
מעל לכל, מכבי אינה זוכה לאימון טוב מספיק, לפחות לא על פי האופן שבו היא משחקת: התקפות לא סיסטמתיות ובעיקר הגנה לא מספיק מהודקת וכזו שגם אם היא מייצרת כמה דקות טובות כמו אתמול ברבע השלישי, די מהר קורסת כפי שקרה ברבע הרביעי והמכריע.
מעל לכל היה נראה שבאמברג נמצאת על הפרקט כדי לנצח. למרות שבחיים לא גברה על הענק מתל אביב. למרות שהיא עם שחקנים לכאורה פחות מוכשרים. היא עדיין באה לטרוף בסוף. ומכבי, כמו יותר מדי פעמים בעונה הנוכחית ובזו הקודמת, שיחקה מפוחדת.
במשך כל השנים, ובעיקר באלו האחרונות, מדברים במכבי על "רוח המועדון". הווינריות הזו שנושאת את מכבי בתקופות קשות יותר ופחות ולמעשה זו שמפרידה אותה בין כל יתר המועדונים בארץ אך גם ביבשת. אלא שבשנה וחצי האחרונות, מאז החל גיא גודס לאמן, אנחנו לא שומעים על הרוח הזו יותר. מתקיים במכבי שילוב בין הנהלה שלא דואגת לחמש את המאמן בשחקנים מספיק טובים, ובעיקר במאמן שלא מצליח להפיק את המירב מחומר השחקנים שיש לו, שגם אם אינו מבריק הוא בוודאי טוב יותר מכפי שהוא נראה על הפרקט.
גודס. לא מפיק את המירב (אודי ציטיאט)
בעונה שעברה היה ברור שיש לגודס שחקן שלו. ג'רמי פארגו. האמריקאי היה מהשחקנים היותר טובים של מכבי בעונה האחרונה. הוא בסך הכל סקורר בעמדת הסקנד גארד (שמסוגל לשחק גם כרכז) שיודע ליצור לעצמו (וגם לאחרים כשנחה עליו הרוח). אבל סיומת העונה הלא טובה של מכבי – כישלון קבוצתו – הופל רובו ככולו על פארגו, שבאמת לא שיחק טוב והוא נזרק לאנחות.
במכבי של היום אין כלום בעמדת הסקנד גארד, אולי התפקיד ההתקפי החשוב מכל, אם לא סופרים את דגן יבזורי. כאשר משחקים בלי סקורר טבעי ושחקן שמסוגל ליצור לעצמו ולחברים, נאלצים להסתפק על פירורים של סמית' (לא די אתלטי) או שני רכזים, שבינתיים לא בונים משחק ולא צוברים נקודות בקצב שמתקרב להיות משביע רצון.
פארגו. היה השחקן של גודס בעונה שעברה (עדי אבישי)
אין ספק כי ג'ורדן פרמאר וטיילור רוצ'סטי הם בינתיים האכזבות הגדולות ביותר במכבי, אך גם חוסר היכולת להחתים גבוהים משמעותיים (אימבקווה הבינוני פלוס שהגיע מבאמברג בפירוש לא מספיק) דופק את מכבי כמעט באותה מידה (איפה פבראני? מה בכלל עושה אונאקוו? אופייבו הוא המענה למשבר הצבע?). כשמוסיפים לכך טאלנט צעיר שעושים הכל כדי להוריד מביטחונו (בנדר), את פניני הגמור, ואת רנדל שלפתע נדרש להיות סקורר, מגיעים למסקנה שהסגל של מכבי הוא בסך הכל בינוני ומטה. הקבוצה הזו יכולה להעפיל לטופ 16, אך כל דבר מעבר ייחשב להפתעה. וכפי שהיא משחקת עד כה, היא גם לא תעפיל לטופ 16. קבוצה תקדימית, כבר אמרנו?
מה דעתך על הכתבה?