למכבי של היום אין חוכמת משחק

מאת: לייזי גורדון     צילומים: דני מרון

פיני גרשון נותן לגיא גודס המון מוטיבים של ההתקפה שהייתה לו בזמנו בעשור הראשון של שנות 2000. כאשר וויצ'יץ', פארקר, בורשטיין, הלפרין, שארפ, בלו, שלף וכמובן האורח, שאראס, או כמו שלי היה העונג לכנות אותו: yasi K היו משחקים וחולקים את הכדור. כמו טיוס היום, הדאנקר המוביל באירופה היה במכבי, פינישר NBA (שגם שיחק שם כמה שנים טובות) בשם בסטון.

• מכבי תל אביב ניצחה את ז'לגיריס
• גיא גודס: "לא נהנתי מהמשחק"
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1

הבניה של ההתקפה מנוהלת על ידי הנעת הכדור תוך כדי תנועה לפיק אנד רול שיש אופציה ל"גרד" את המגן עליך לצד שני עם קבלת הכדור שקוראים לה: Hand off into a pick and role situation. אז היה למכבי (גם עם סולומון) אופציה להיכנס לפיק אנד רול ישר מתוך משחק המעבר ותמיד היה את ניקולה בשיטת ה"סטנגה" (לבעוט לשער דרך הקיר) למסור כדור מזוית משופרת פנימה. אבל מה? הנה הפואנטה של הסיפור: למכבי היום אין וגם לא יהיה את חוכמת המשחק בצוות של שחקנים אינטיליגנטים כמו אז. אבל אולי הם יוכלו לפתח את הקילר אינסטינקט שכה חסר ומורגש.

המסקנה: עם כל הכבוד לפיני, צריך לשחק בשיטה שתתאים למנת המשכל של שחקניך ולא לישם עליהם טקטיקה וקונספציה שלא יוכלו לעמוד בה. דוגמא: יוגב עושה פוסט אפ על לקביציוץ הפחות פיזי ממנו ומוסר לרנדל לשלשה מבחוץ. נו באמת. הנעת הכדור בהתחלה היא מתוחכמת מדי לקדנציה של היום ויוצרת פאניקה והיסוס יותר מאשר יצירה.

צריך להזין אותו בכדורים מתחת לסל. סופו (דני מרון)

לא לשווא אמר גודס שלינהרט הציל את מכבי. הרי הוא הציל אותם מהעובדה שלמכבי אין קילר אינסטינקט. דוגרי, משחק כזה אמור להיות בבית הצהוב בהפרש דו סיפרתי. וקילר כמו דויד בלו אין.

מה אתם, סטיבי וונדר? אתם לא רואים מה שכתוב לכם בסקאוטינן על סונגליה שהוא קלע מדהים מההיי פוסט? (לא אוהב את הכינוי: קליעה מחצי מרחק…מה זה, פלאפל? מנה או חצי) יש שלשה או קליעה ל-2, עונשין ל-1. זהו. אולי יקראו לליי אפ 1/4 מרחק.. וגם אחרי שהוא פוגע בפעם הראשונה, לא בא איזה תיקון כמו לגרום לבן 37 הזה לשים את הכדור על הפרקט וללכת לסל או למסור אותו????

אני חושב שאפשר לשפר את החלק המנטאלי של מכבי יותר מהר מחוכמת משחק. אני סבור שבארץ, המלחמה הניצחת תעבוד יותר טוב משכל. בייחוד שלמכבי תל אביב יש הרבה יותר מזל משכל. ההתקפה של כל ה-ball movement and sharing נגמרת שסופו על המגרש. וכל מה שבפשטות צריך לעשות זה להזין אותו פנימה ולחכות בספייסינגן הנכון לזריקה חופשית או ירידה מהירה להגנה. לא בא להאשים או להצביע על אף אחד, אבל לעשות כבוד מיותר לעוזר המאמן של זלגיריס, יאסי קיי, בזה שאתה משאיר אותם במשחק לא עושה שום טוב לאף אחד. גם לא להם. הם בסוף יחשבו שהם חזקים.

עוד יחשוב שיש לו קבוצה טובה. יאסי קיי (דני מרון)

עכשיו תחליפו את מה שכתוב לפוליטיקה ותשזרו את את זה למה שעברנו בבחירות החדשות. מעניין כמה זה יהיה נחמד להיות גם חכמים וגם עם קילר אינסטינקט.

נ.ב:

איך מתאהבים בשחקן? מה גורם לנו לאהוד מישהו? פעם זה היה האגדה החיה והמהלכת ושחקן שתרם למכבי הכי הרבה אי פעם: דרק שארפ וגדול שחקני ישראל בכל הזמנים: נדב הנפלד, שמה שאיפיין אותם בפעולות וההתנהגות שלהם מאפיינים גם את לינהרט – נתינה. נתינה אמיתית. חשיבה בשביל הכלל ולא על עצמם. הם דרך אגב, לא מקבלים את קולות הבוחרים.

BLESS