ימים מרגשים עוברים על גדול שחקני הכדורסל של ישראל, מיקי ברקוביץ'. הכדורסלן המעוטר בארץ נבחר בגיל 63 להיות חבר בהיכל התהילה של פיב"א העולמית מחזור 2017, היכל השמור לכוכבי-על – יחידי סגולה בדיוק כמו ברקוביץ'.
"אני מאוד מתרגש" הוא אומר בראיון למעריב השבוע, "זו תעודת כבוד למדינת ישראל, למכבי תל אביב, לכדורסל הישראלי. אני בהחלט מרגיש כאחד שנגע בהיסטוריה. הנה תראה, כל העולם מדבר על הבחירה. לא מפסיקים לראיין אותי לא רק בארץ אלא בעיקר בחו"ל. זה בהחלט רגע משמח".
ועכשיו אולי זכיה בפרס ישראל?
"אתה אמרת, זה לא תלוי בי. בגדול אני חושב שכל פרס מכובד מבחינתי, הן ברמה האישית והן הקבוצתית. אני אישית גאה במה שעשיתי למדינה ולמכבי ולכן כל פרס בעיני מכובד".
מיקי ברקוביץ. מאמין בנבחרת (דני מרון)
נדמה שהבחירה בברקוביץ' הגיעה באיחור מה, אך בעיתוי מושלם. סמוך לאליפות אירופה שתיפתח היום בתל אביב. ברקוביץ' עבר כמעט הכל בכדורסל, כולל זכייה ב-16 אליפויות, 13 גביעי מדינה, שני גביעי אירופה לאלופות וכן הגביע הביניבשתי. "אין צביטה ואין קנאה שזה לא קרה בדורי", הוא טוען, "יש פרגון ענק לנבחרת ישראל ולכדורסל הישראלי. כל הכבוד למי שהצליח להביא לכאן בית באליפות אירופה. בתקופות שלנו רוב האליפויות היו בחוץ. הפעם האחרונה שהיינו במעמד גדול כאן בארץ היה בשנת 1986, כשניצחנו את צ'כיה 90:92 בשניות האחרונות. הניצחון העלה את הנבחרת לאליפות העולם. לנצח כאן בבית היה כיף לא נורמלי ואני מתאר שגם עכשיו יהיה כיף גדול". את סל הניצחון על צ'כיה קלע ברקוביץ' עצמו, כשהמאמנים היו צביקה שרף ועוזרו משה ויינקרנץ. "יש רגעים שאי אפשר לשכוח. לא משנה מי קלע את סל הניצחון. הכי חשוב שניצחנו והצלחנו לגרום לעשרת אלפים אוהדים שמחה גדולה בלב. אני מקווה שזה מה שיקרה גם הפעם".
נבחרת 2017 מסוגלת להביא הישג באליפות הזו?
"אני מאמין בנבחרת, מאמין בשחקנים ובצוות המקצועי. לשחק כאן בתל אביב, בהיכל מפוצץ, זה המתכון להצלחה. ההפסד האחרון לבריטניה לא יכול להוות טריגר לכדור שלג. מה פתאום שהוא ישפיע. הנבחרת ניצחה תשעה מ-11 משחקי הכנה. הרבה שחקנים נמצאים בכושר טוב. הנבחרת במומנטום חיובי ולכן אני מאמין שנעפיל לשלב הבא".
ואז?
"נעלה לשלב השני, לטופ 16 בטורקיה, ושם לדעתי הכל פתוח. אני מעריך שהנבחרת תסיים את האליפות בין שש הראשונות. זו המטרה אליה צריך לשאוף ואני מאמין שזה מה שיקרה".
מיקי במכבי. חורה שאין שחקן צהוב בנבחרת (עדי אבישי)
מאיפה האופטימיות?
"אני ריאלי. רוב השחקנים הדומיננטיים בכושר טוב. מדובר בשחקנים עם ניסיון, שחקנים בוגרים, מעומרי עם ניסיון מה-NBA, דרך מקל, יותם, ליאור והצעירים בלייזר, דוסון וזלמנסון שמאוד מוצאים חן בעיני. זו נבחרת שבנויה לתלפיות ואני מאמין בהם".
מפריע לך שלמכבי אין ייצוג בנבחרת?
"כן. זה חורה לי מאוד. מכבי תמיד הייתה הבסיס, הציר המרכזי של הנבחרת. אבל לא רק למכבי אין ייצוג. גם להפועל ת"א אין נציג בנבחרת. אין הרבה מה לעשות, זה המצב וזה לא תלוי בצוות הנוכחי. בגדול, הקאדר שמשחק היום הוא הטוב ביותר שארז יכול היה להביא".
העונה שהסתיימה לא היטיבה בלשון המעטה עם הכדורסלן הישראלי.
"נבחרת היא הבמה הכי טובה לשחקן הישראלי כדי שיוכיח את עצמו. היתרון הגדול הפעם הוא הביתיות, שיחד עם היכולת האישית והקבוצתית תרים את השחקנים למעלה. הצלחה של הנבחרת היא ערובה לעונה טובה. הצלחה, ואף אחד לא יזכור מה היה לפני כמה חודשים".
אתה רואה נקודות תורפה בנבחרת? אולי הקליעה לשלוש?
"אפשר לחפות על חולשת הקליעה אם היא קיימת במספר דרכים. יש לנו שחקנים עם IQ גבוה ואני בטוח שימצאו הדרכים לחפות על בעיות כאלה".
"אין בעיה שהנבחרת של 2017 תאפיל עלינו" (יוסי אלוני)
המשחק הראשון נגד איטליה הוא החשוב ביותר?
"לא בהכרח. בעבר פתחנו טורנירים בצורה רעה, אך הצלחנו להתאושש. כל משחק בטורניר יכול להוות מוקש. לא משנה מי ישחק מולנו, אנחנו בבית יש לנו יתרון וברור שאם ננצח את איטליה זה ייתן לנו מומנטום להמשך המשחקים".
את נבחרת ישראל הוביל ברקוביץ' להישג השיא שלה בכל הזמנים: מדליית כסף באליפות אירופה בגוריצה, יוגוסלביה, בשנת 1979 – אז גם נבחר לשחקן המצטיין בטורניר. כמו כן, הוא נבחר שבע פעמים לנבחרת האירופית והפך לאחד מ-50 השחקנים הגדולים של פיב"א בכל הזמנים.
נבחרת 79, שסיימה כסגנית אלופת אירופה, הייתה מנצחת את הנבחרת הנוכחית?
"לא רוצה להשוות וגם אין לכך תשובה נחרצת. נבחרת 79 הביאה את ההישג הכי גדול של הכדורסל הישראלי. אי אפשר להשוות, כי לכל מחזור יש את היתרונות והחסרונות שלו. אין לי בעיה שנבחרת 2017 תאפיל על ההישג של נבחרת 79. אני אהיה הראשון לפרגן על ההישג".
כמשקיף מהצד, יש עתיד ורוד לכדורסל הישראלי?
"הכדורסל הישראלי ובמיוחד הכדורסלן הישראלי גורמים לי להרבה נחת. בעיקר בשלב הקדטים, הנוער או העתודה. עכשיו חובת ההוכחה על אותם צעירים בליגה".
"יש רגעים שאי אפשר לשכוח" (שמואל רחמני)
מה דעתך על הכתבה?