דיאור פישר. תסתכלו עליו ותבינו את ההבדל שחל בנבחרת ישראל מודל 2015 לעומת 2013. אלכס טיוס, האיש שגופו הוא מקדשו והוא שומר עליו לפחות כמו הגנים הבהאים, נטש את היורובאסקט הקודם אחרי משחק וחצי. לא שאני מאשים אותו חלילה שלא היה פצוע, אבל כפי שחלק מאנשי מכבי תל אביב יכולים לספר, המתאזרח לשעבר של ישראל נהג לראות צל הרים כהרים בכל הקשור לפציעות.
פישר, כפי שכולנו ראינו בהכנה, לא הגיע הקיץ ב-100% כשירות וגם ככה סובל מסטארטר בעייתי משהו, שלא נעשה טוב יותר עם הגיל. היכולת שלו במשחק הראשון נגד רוסיה לא הפתיעה יותר מדי אנשים לאור מספר האימונים שפספס, והיה נראה שאם לא יגיע שיפור מהיר, הוא יבלה את מרבית האליפות בצפייה באלישי כדיר מהספסל.
- היריבות האפשריות של נבחרת ישראל
- בפולין המומים: "איך הפסדנו משחק נגד נבחרת ישראל?"
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
אלא שמאז הסנטר החדש של הפועל ירושלים נראה צעיר בחמש שנים. בכל משחק הוא שיפר את מאזן הנקודות שלו ואתמול עשה הצגה גדולה מול מרצ'ין גורטאט, אחד הגבוהים הטובים והמנוסים באירופה. את יכולת הקליעה שלו מחצי מרחק כל היבשת מכירה, אבל הנחישות שלו והמלחמה על כל ריבאונד – אחרי שהבין שאם לא הוא ייקח אותו, מחכות לו עוד 14 שניות מתישות בהגנה – הפתיעו לא מעט אנשים. גורמים בנבחרת מספרים שאף אחד לא היה שבור כמוהו אחרי ההפסד לבוסניה, שהיה לא מעט באשמת החטאות העונשין שלו. כבר היו לנבחרת מתאזרחים מחויבים ומוכשרים, הבעיה הייתה שבדרך כלל הם לא הכילו את שתי התכונות האלו גם יחד.
גורטאט. קיבל שיעור כואב מפישר (AFP)
גל מקל. אם יש משהו שעשוי היה לאחד את אוהדי מכבי ת"א והפועל ירושלים בקיץ, אלו היה הטיוטות שכבר הוכנו לטוקבקים הארסיים במידה ורכז כוכב האדום בלגרד החדש לא היה פוגע באליפות. "אנחנו מכבי, מי הוא?", היו כותבים באיזור חיוג 03. "רק היה מפריע לרולנד", היו מסבירים בבירה, "שלא נדבר על הפגיעה באיגור מאיור".
מקל, כמעט כצפוי משחקן שעבר כל כך הרבה "הפרעות" בקריירה בשנתיים האחרונות, נראה רע בהכנה. התזמון שלו היה גרוע, אחוזי הקליעה היו נמוכים וה"כדררת" שלו פגעה יותר מכל דבר אחר בשיטת ההתקפה של ארז אדלשטיין, שמתבססת על הנעת כדור מהירה והרבה תנועה. אחד השינויים הגדולים בין משחקי האימון לאליפות הוא הגישה של מקל, שמשאיר את אור הזרקורים לעומרי כספי מחד, אבל מאידך יודע להתעלות במאני טיים כשהפורוורד של סקרמנטו מתחיל לנשום מהאוזניים. פרט ל-6 הנקודות הגדולות מהקו נגד פולין והסל המכריע נגד רוסיה, גם בתחילת ההארכה מול בוסניה הוא היה היחיד שלא נתן לשלשה לדכא אותו והוביל ריצת 0:7 מוקדמת.
טווח השיפור של רכז הכוכב האדום בטורניר הזה הוא גדול, ובניגוד לכספי ואליהו, אפשר לצפות ממנו ליותר. ועם זאת, כמות הנקודות הקבועה, השקט שהוא משרה ולקיחת האחריות במאני טיים הם די והותר כדי להפוך את הקמפיין שלו למוצלח מאוד. עכשיו נראה אותו מתמודד עם טוני פארקר.
מקל. ועכשיו לפארקר (AFP)
אלישי כדיר. במידה מסוימת, ולהבדיל אלפי הבדלות, הפורוורד של הפועל אילת מרגיש לפעמים ליד ליאור אליהו כמו קלייד דרקסלר בעולם של מייקל ג'ורדן. ממכבי ת"א הוא "דחק" אותו – שלא במכוון כמובן – על אף שקיבל חוזה לשלוש שנים, בהפועל ירושלים הוא התיישב לו על המשבצת דווקא כשהפך לקפטן וגם בנבחרת הוא רואה בעיקר את הגב שלו.
כדיר הוזכר הקיץ כמועמד להיחתך מהנבחרת, אבל בסוף מצא את דרכו לסגל הסופי וכבר במשחק הפתיחה היה גורם משמעותי בניצחון על רוסיה. רוב היתרונות של הפורוורד בליגת הגמדים שלנו מתבטלים מול ענקי אירופה, אבל הלב הגדול שהוא מביא מחפה על כך. כן, בדיוק כפי שעשו בועז ינאי, שמעון אמסלם ועידו קוז'יקרו בעבר.
כדיר. מביא איתו לב גדול (AFP)
מה דעתך על הכתבה?