בפעם השנייה בלבד בתשע השנים האחרונות העפילו שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי לגמר גביע המדינה, כששתיהן עושות זאת בדרך האופיינית לכל אחת מהן. מכבי ת"א הסתבכה וניצחה בקושי במשחק בו שלטה לחלוטין ובמהלכו הובילה בהפרשים דו ספרתיים, הפועל ירושלים הציגה משחק התקפה מאוד לא מרשים אך חיפתה עליו בעזרת עוד תצוגה הגנתית משכנעת, ושתיהן צריכות ויכולות להציג כדורסל טוב ביום חמישי.
האדומים של פיאניג'אני שרדו ערב לא פשוט. הפועל חולון התגברה במשך למעלה מ-30 דקות על היעדר הכישרון היחסי של הרכבה החסר בעזרת הכנה טובה למשחק, משחק סבלני ומבוקר (רק שבעה איבודי כדור קבוצתיים) ולחימה בלתי מתפשרת. התקפת ירושלים נתקעה לחלוטין, כשהקרדיט לכך מתחלק בין ההגנה הקשוחה של חבורת שמיר לבין קבלת ההחלטות הרעה של האדומים.
אמארה סטודמאייר בכושרו הנוכחי הוא שחקן כמעט בלתי ניתן לעצירה במושגים מקומיים. הקבוצה היחידה שיכולה לעצור אותו היא הפועל ירושלים. לאחר פתיחת משחק מבריקה הפסיק הסנטר לקבל כדורים במקומות בהם הוא צריך לקבל אותם, כשבחלק מן ההתקפות הוא משתתף במהלכי פיק-אנד-רול חסרי תכלית ובאחרות הוא פשוט לא משותף. ירושלים סבלה גם מערב אנמי של שחקניה הישראלים (תשע נקודות משותפות), מאחוזי קליעה איומים מעבר לקשת (שלוש מ-21) ומערב שחור של ג'רום דייסון (0 מ-7 מהשדה).
אז איך היא בכל זאת ניצחה? בזכות יתרון העומק הבולט שלה, ובזכות היותה קבוצת הגנה טובה מאד. אפשר וצריך לבוא בטענות לפיאניג'אני לנוכח משחק ההתקפה המבולבל ומלא מהלכי הסרק של קבוצתו, אך כדאי גם להעריך את העובדה שהוא הצליח לייצר מחבורה משופעת שחקני הגנה בעייתיים קבוצה שיודעת לשמור. הגארדים האדומים ובראשם דייסון הקשוח מייצרים לחץ על הכדור, סטודמאייר מספק מטרייה אווירית ונוכחות מאיימת בצבע, ואפילו בעלי הרגליים הפחות זריזות נדבקים בהתלהבות ונרתמים למאמץ.
בגמר הוא יקבל כדורים במקומות נכונים? (דני מרון)
פייבוריטים להנפה (דני מרון)
ההגנה של מכבי ת"א לעומת זאת הייתה רחוקה מלהרשים. התפקוד שלה מול מהלכי הפיק-אנד-רול של קבוצת ההתקפה הגרועה בליגה מלבד קריית גת היה מזעזע, הגארדים הזניחו את פרסטון נואלס והחזירו לחיים את הקלעי שלא תפקד בתקופה האחרונה, והגבוהים אפשרו לגבוהי אשדוד (קרמייקל, כהן ואלטיט) לסיים את המשחק עם לא פחות מ-40 נקודות ו-20 ריבאונדים.
הצהובים זכו בכרטיס לגמר בזכות יום קליעה מוצלח מעבר לקשת, התעלות לא צפויה של צמד הנעלמים של התקופה האחרונה, ויקטור ראד ודי. ג'י סילי, וזהות היריבה. בגמר מול ירושלים הביתית זה ממש לא יספיק. מכבי תהיה חייבת לקבל הרבה יותר מאנדרו גאודלוק שנוטרל אמש, מדווין סמית' שהתעלויות שלו בשני הגמרים האחרונים סידרו לקבוצתו את שני תאריה האחרונים, ובעיקר מאיינרס בגאצקיס.
מה יש לו במגירה? בגאצקיס (דני מרון)
לא יכול להיות שזה כל מה שיש למאמן הלטבי בארסנל הטקטי שלו. סביר יותר להניח שהלחץ העצום בו הוא שרוי, האווירה השלילית בקבוצה ומצב רוחו העגום הם שמונעים ממנו להטביע חותם כלשהו על קבוצתו הבעייתית ממילא. למשחק ביום חמישי, מול ירושלים הביתית, השמחה יותר והחזקה יותר באופן ברור, יהיה בגאצקיס פשוט מוכרח להגיע עם תכנית משחק הכוללת לא מעט שינויים והפתעות ליריבה. רק תכנית משחק מפתיעה ומוצלחת שכזו עשויה למנוע מירושלים הנפת גביע ראשונה מאז שנת 2008.
מה דעתך על הכתבה?