קליבלנד בכוננות. לא, לא מדובר בלברון ג'יימס והחברים שנותנים את השואו שלהם כמו בכל עונה, מה שהולך להיות מעניין בלילה שבין שבת לראשון הוא אירוע UFC 203. קרבות טובים לא חסרים ברשימה הסופית, ומי שמושך את תשומת הלב הוא בכלל אדם שמעולם לא היה בקרב רשמי באוקטגון. כמעט בגיל 38, פיל ברוקס יכנס לכלוב מול מיקי גאל (0:2) כאנדרדוג ברור, אלא שלא מעט צופים יהיו מאחוריו, והם בכלל אוהבים היאבקות. למה? כי אותו ברוקס הוא למעשה CM פאנק.
כמה פואטי הדבר שפאנק עזב את WWE בטריקת דלת בינואר 2014 באוהיו, והנה הוא חוזר לאותו אולם בדיוק, אבל לא כמתאבק בידורי, אלא כלוחם. וככל שהאירוע מתקרב, הביטחון שלו עולה ואותה הגישה שגרמה למעריציו לאהוב אותו מצד אחד, ולקולגות לשנוא אותו מצד שני, צפה שוב מעל פניי המים.
פאנק היה ילד טוב כשהגיע ל-UFC למרות ביקורת בלתי נגמרת מלוחמים, אוהדים ופרשנים שטענו ש"הוא קיבל במתנה משהו שאנשים אחרים עובדים בשבילו שנים". ברוקס היה יכול להזדהות עם הטיעון מאחר שזה מה שאמר בימיו ב-WWE על מתאבקים כמו ג'ון סינה והרוק, בציטוטים שעשו אותו גדול כמעט כמו העסק שבו עבד.
אלא שהזמן עבר והקרב ממש כאן. יריבו של פאנק, מיקי גאל, התגרה בו בחודשים האחרונים עם אמירות שיוחסו לגילו המתקדם, חוסר הניסיון שלו וניסיון לנבא את תוצאת הקרב ("אנצח תוך 45 שניות"). פאנק ניסה לשמור על סטייל, עד לרגע האחרון. במהלך השקילה הרשמית לקרב הוא נעמד מול פניו של גאל, וכשהאחרון הציע לו ללחוץ ידיים ולאחל הצלחה, פאנק פשוט סרב והוציא החוצה את אותה גישה מפורסמת. "לא באתי ללחוץ ידיים, אני כאן כדי לתת מכות לפנים של אנשים", אמר אחרי התקרית שעיצבנה מאוד את יריבו.
ברוקס הוא טיפוס שמאוד נאמן לדרך שלו. בכל ראיון הוא יזכיר שני דברים על שונאיו: הם מעלים לו את המוטיבציה להצליח ושביקורת לא רלוונטית לא נכנסת לראש שלו. שונאים תמיד היו לו, אבל רגע לפני הקרב גם החברים הישנים מפרגנים. סת' רולינס, אחד המתאבקים הפופולאריים כיום, אמר: "למרות הגישה והיחסים שלו עם WWE כעת, אני מאחל לו המון בהצלחה. הוא פילס את הדרך למתאבקים העצמאיים להצליח בבמה המרכזית ועל זה אני ואנשים כמו דניאל בריאן חייבים לו המון". גם ראיין ריבס (רייבאק) שחטף ביקורת קשה מפאנק, שיבח אותו: "היכולות המקצועיות שלו תמיד היו פנומנליות. אם הוא הביא את המחויבות להצליח ל-UFC, הוא יפתיע אנשים רבים".
פאנק עזב את WWE כשהיה אחד הכוכבים הגדולים בחברה. הוא ידוע בתור הדבר הכי אמיתי שהיה בארגון הזה. ב-2011 הוא סרב לחתום על חוזה חדש וקיבל מיקרופון פתוח בשידור חי בשביל להשמיע את טיעוניו, בתקווה שיסכים להישאר לאחר מכן. הוא אמר דברים קשים על הבוקינג שלו לעומת אנשים שעובדים פחות קשה, טען שגם אחרי מותו של וינס מקמהן החברה תישאר רעה בניהול סטפני מקמהן וטריפל H ויצא נגד השמות הגדולים בתעשייה כמו האלק הוגאן, הרוק וכמובן שג'ון סינה. הדבר הוביל לרייטינג גבוה לתכניות WWE שבהן כיכב וכמובן שלהישארותו עד לינואר 2014.
הסיבות לעזיבה של פאנק, כפי שאמר בפודקאסט בנובמבר 2014, היו בגלל בריאותו, העובדה שלא היה אמור להיות באירוע המרכזי של רסלמניה 30 והכסף שהיה אמור לקבל באותו אירוע לעומת אנשים כמו ברוק לסנר, טריפל H ואנדרטייקר. עד ליום הזה יש דם רע בין הצדדים, כשרופא WWE תבע את ברוקס בגלל אותו פודקאסט, אחרי שפאנק כינה אותו "חתיכת חרא עצל".
לא בכל יום מצטרף ל-MMA מישהו בן 38, אבל דיינה ווייט הבעלים, שהכיר את פאנק שנים וזיהה את הפוטנציאל העסקי בהבאתו, הגשים לו חלום ישן. "רציתי לחתום ב-UFC כבר ב-2011 אבל החלטתי לתת צ'אנס נוסף להיאבקות. ימי המתאבק המקצועי שלי מאחוריי, אבל אני בטוח שמחכים לי מאבקים נוספים באוקטגון". הלילה הוא יכנס לכלוב הפופולארי בעולם מול יריב צעיר שעדיין לא נוצח. תהיה התוצאה אשר תהיה, את הניצחון שלו ברוקס כבר השיג.
מה דעתך על הכתבה?