בעולם שרובו גברי, תמיד כיף לשמוע על נשים שעשו זאת בכדורגל הישראלי ובגדול – ויש אחת כזו שעדיין שומרת על הטייטל "סוכנת השחקנים היחידה בישראל". מדובר בויקי ואקנין, בת 34, קרייריסטית שלא עוצרת לשנייה, מכירה כל שם בכדורגל ומקושרת מפה ועד ברצלונה.
ואקנין גדלה על הפועל חיפה, אבל אם תשאלו אותה את מי היא אוהדת, נכון להיום התשובה תהיה מעט שונה: "אני אוהדת את השחקנים שלי ואוהבת מאד את מכבי חיפה. את ההתנהלות, את המועדון עצמו, ואת השחקנים".
למי שלא מתמצא, אז ואקנין היא גם עו"ד המתמחה בדיני נזיקין, מייצגת שחקנים כבר כמעט עשר שנים וביניהם שחקנים מובילים ובולטים בליגת העל שלנו. טאלב טוואטחה, ולדימיר סטויקוביץ', פרדראג ראיקוביץ', דודו גורש, פיראס מוגרבי, מושיקו מישאלוף, אמיר אבו ניל (עוד מגיל 16), אליאור סיידר, טל איילה, מילאן סמיליאניץ', ברניסלב יובאנוביץ', סמאח מרעב ממכבי נתניה – שכבש שער בכורה בשבת, קלאודיו בומבה, ליביו אנטל, עידן ורד, מוחמד אבו אל-היג'א וגם את אחד השחקנים הבולטים בנוער של מכבי חיפה, אלופת המדינה הטרייה, חמודי אבו פאני.
אוהבת לעבוד קשה ולהתקדם בזכות עצמה. ויקי ואקנין
מה התחדש אצלך מאז השתתפת בתוכנית "מאמא ליגה"?
"אני אוהבת לעבוד קשה. לא חיכיתי להופיע בסדרה כדי להתקדם, גם לפני זה הכירו אותי, אך אני עדיין עובדת מאד קשה כדי להתרומם ולהתקדם. מה השתנה מאז? הגעתי למצב שאני עובדת עם הסוכנים הכי גדולים ומובילים בעולם כמו פאלי רמדאני ופיני זהבי. אני עובדת איתם בשיתוף פעולה מלא, הם כבר כמו משפחה. פאלי הוא כמו אבא בשבילי".
"מי שמכיר אותי יודע שאני נותנת לשחקנים שלי את העיניים. עוד לפני שנכנסתי לכדורגל פיני זהבי היה עבורי דמות לחיקוי. השם פיני זהבי הוא דמות בישראל, לא עוד סוכן, הוא אגדה. בארץ הוא עשה כאן בית ספר לכולם. הבוס שלי שותף איתו (רמדאני) ולי יש יד חופשית לדבר איתו מתי שאני רוצה. כל פעם שאני נמצאת בחברתו אני לומדת עוד משהו ועוד משהו. למי שרוצה להצליח בכדורגל, אין אושר יותר גדול מזה".
אז אחרי כמעט עשור בתחום הכה תובעני, איך את מרגישה בנוף סוכני השחקנים בארץ?
"אני מרגישה בעיניינים. אני יודעת שאני בין הסוכנים המצליחים בארץ וברור שאני מודה לכל האנשים מהכדורגל שנותנים לי את הבמה, זה בזכותם ובזכות זה שסמכו עליי. שמות כמו אודי שוכטוביץ, איתמר צ'יזיק, אפריים גבאי, יואב כץ, אבי לוזון, אלונה ברקת, ג'ורדי קרויף שאני מעריצה אותו, ציון ויצמן הבעלים הקודם של עכו שנתן לי את המפתחות להביא לו את כל השחקנים והצלחנו יחד בגדול".
החברה שאותה מייצגת הסוכנת הלהוטה היא "ליאן ספורט", שהבעלים שלה הוא פאלי רמדאני, שנבחר בחודש פברואר השנה לאחד מחמשת הסוכנים המובילים בעולם על ידי פיפ"א. לצידו ברשימה היו שמות גדולים ומוכרים כמו ז'ורז' מנדס האגדי, סוכן השחקנים הפורטוגלי שמייצג בין השאר שחקן די מוכר – כריסטיאנו רונאלדו.
"אני מעריצה אותו". וקנין על ג'ורדי קרויף
לא מפתיע אותך שאחרי ההצלחה שלך אין עוד נשים שמנסות את מזלן בתחום?
"האמת, אני מקבלת המון פניות בפייסבוק מנשים שמעוניינות להיכנס לתחום, אפילו מגברים שרוצים עזרה ממני להיכנס לתחום. כמעט בכל יום אני מקבלת פנייה. יש לי עוד הרבה דברים ללמוד כדי להעביר הלאה ידע לאחרים, אולי בעתיד. כדורגל זה תחום מאד רחב".
איך את רואה את תרבות נשות הכדורגלנים, על כל מה שמסביב – האם יש לך בטן מלאה עליהן?
"ממש לא. אני חושבת שכל בנאדם צריך לעשות מה שהוא רוצה, אם זה עושה לו טוב. כל אחת התברכה במה שאלוהים נתן לה, יש כאלה שבעלן מרוויח הרבה כסף ואין להן הרבה על הראש, אז הן יכולות להתעסק בתיקי לואי ויטון כל היום. אני בנאדם עובד, אני לא אוהבת שבנות לא עובדות, אבל אני לא שופטת. יש אנשים שנועדו לעבוד ויש כאלה שפחות, זה בסדר. אני אוהבת לראות בחורות מצליחות וקרייריסטיות שלא תלויות בבעלים, אך לעולם לא אכנס לחיים של בחורה אחרת, אם זה מה שבחרה כנראה שזה מה שעושה לה טוב".
מה את חושבת על חברותייך לתוכנית, קרן גולץ ושיר אלמליח שהספיקו לפרק את החבילה מאז?
"אני כבר ראיתי את זה עוד אז. ניבאתי את הנולד. אצל קרן פחות האמנתי, אבל זה גם היה צפוי. קרן היא בחורה דינמית ויוזמת, בן הזוג שלה קצת הרדים אותה למרות שהוא בנאדם מדהים. יש אנשים שלא מתאימים להיות ביחד".
"לגבי שיר, היא בחורה מאד חרוצה, לא הגיעה סתם לאיפה שהיא נמצאת כיום – אלא בזכות כוח הרצון החזק שלה. ראיתי את הנסיגה ואת ההדרדרות של אלרואי ושהיא לא תהיה שם בנסיגה הזאת. בחורה שהיא למעלה והגבר שלה למטה, זה לא הכי נעים. אלרואי הוא לא הטיפוס לנהל קריירות של דוגמניות ממה שאני מכירה אותו. הוא היה טוב בכדורגל – שישאר בכדורגל. פחות יושב עליו הטייטל של אמרגן, אני אישית הרגשתי שהם לא ישארו יחד ולכן לא הופתעתי לשמוע שהם החליטו לפרק את החבילה".
"בחורה שהיא למעלה והגבר למטה, זה לא נעים". שיר אלמליח ואלרואי כהן (אינסטגרם)
ומה עם החיים הפרטיים, יש לך זמן לזה עם עבודה כזו אינטנסיבית?
"כשאמצא את הבנאדם הנכון, אז אני מאמינה שזה יקרה. כרגע אני משקיעה בכדורגל כי אני רוצה להתמקצע בזה ולעשות עוד כמה דברים, אם יבוא יבוא".
לסיום, מה את מאחלת למדינה שחוגגת 68 ולכדורגל הישראלי?
"אני מאחלת למדינה שיהיה שלום. די עם המלחמות. לאור המצב הביטחוני, כל פעם שמתקרב הקיץ – מתחממת הגזרה הדרומית ונמאס כבר. אז בעיקר שלום, אחווה ורעות. לכדורגל הישראלי יש המון מה לאחל. אני מאחלת את כל האיחולים האפשריים כדי שנהיה פונקציה רצינית בכדורגל העולמי ולא נשאר חובבנים. שנשתפר, שנלמד ושנגיע להיות כמו כולם ולא פחות. אין סיבה שלא. אנחנו העם הנבחר, אין סיבה שזה לא יבוא לידי ביטוי גם בכדורגל. אם בכל העולם אנחנו נתפשים כהכי חכמים, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בכדורגל".
עם טאלב טוואטחה. "אני מקווה שיהיה כאן שלום, אחווה ורעות".
מה דעתך על הכתבה?