מורן סמואל עברה דרך ארוכה ולא פשוטה עד לפודיום בריו. כמו תמיד, גם הפעם היא סיימה עם הישג וחיוך על הפנים. "היה מקצה קשה מאוד וסיימתי אותו עם מדליה על הצוואר. עשיתי דרך טובה", סיפרה מדליסטית הארד במשחקים הפראלימפיים לתכנית הספורט של 103FM.
"פתחתי טוב, אבל היה לי מאוד קשה לסגור את המקצה. התנאים השתנו ואני איבדתי הכי הרבה", המשיכה סמואל. "היה מאכזב, אבל אחרי זה הבנתי שאני עם מדליה על הצוואר. הבנתי שהדבר היחיד שישפיע על הפציעה זה רוח צד. היו תנאים מצוינים והיום ב-250 המטרים האחרונים הייתה רוח שזרקה אותי לצד אחד ועבדתי המון כדי לתקן. עבדתי המון בחצי השנה האחרונה, אבל זה לא הספיק. אני מסיימת את המסע עם חיוך".
הייתה תחרות רצינית (צילום: IGOR MEIJER, באדיבות מרכז דניאל לחתירה)
"סיימתי כאלופת עולם בשנה שעברה ורציתי מאוד לשחזר את ההישג הזה", הוסיפה המדליסטית, שבכלל הייתה כדורסלנית בעברה. "הלחץ חיובי עבורי ונותן לי המון מוטיבציה. עם התחושה הזו אני הולכת לישון והולכת לישון טוב. אני מאוד מאוד מרוצה".
"לא ממש הספקתי לחגוג, אבל קיבלתי חיבוק מהתינוק הקטן שלנו ומבת הזוג שלי וזו הייתה חגיגה מאוד גדולה בשבילי. וגם לראות את הקהל עם דגלי ישראל", סיפרה סמואל. "כל המשחקים הפראלימפיים זו חגיגה בשבילי. הבאתי ארד לבן שלי ארד, אז אמרתי לכולם שלבת הבאה שלי אני אקרא פז".
ארד לארד. מורן סמואל והבן (צילום: IGOR MEIJER, באדיבות מרכז דניאל לחתירה)
מה דעתך על הכתבה?