שמואל ללקין לעולם לא יישכח את ה-5 בספטמבר 1972. כראש משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן הוא היה 10 מטרים מדירה מספר 1 בה החלו מחבלי ארגון "ספטמבר השחור" במסע הרצח שלהם לפני 44 שנים בדיוק. אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי המשלחת האולימפית הישראלית נרצחו בטבח מינכן.
ללקין כבר חצה את גיל 90 אולם זכרונותיו מאותה טרגדיה עדיין חיים. ללקין, שחי כיום במגדלי הים התיכון בכפר סבא, עבד כל חייו בתחום הספורט. הוא כיהן בתפקיד מנכ"ל ההתאחדות לספורט במשך 34 שנים ובשנת 1972 במסגרת כהונתו, נסע עם המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים במינכן.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
כמה שבועות לפני תחילת משחקי מינכן, בנו של ללקין חגג בר מצווה וכמתנה, ביקש מאביו להצטרף אליו לאולימפיאדה בתקווה להיפגש עם הספורטאים האהובים עליו בענף האגרוף ובענף הרמת המשקולות. ללקין הסכים בשמחה ואף לקח את כל משפחתו לטיול בגרמניה. ערב לפני שהמחבלים פרצו לחדרים של הספורטאים, הפציר בנו של ללקין, אריה, באביו שייקח אותו לבלות ולהכיר את המתאגרפים.
ללקין וההלך שאול לדני בטקס זכרון במינכן (gettyimages)
"סירבתי לבקשתו של אריה, כי הוא ביקש לשהות איתם בלילה, וזה לא היה מקובל עליי", מספר ללקין. "אשתי דווקא תמכה ברעיון, אבל בדיעבד הסירוב שלי לאפשר לבני ללון בלילה עם המתאגרפים הציל את חייו".
ללקין תיאר את ששמע וראה בבוקר ה-5 בספטמבר. "בבוקר שלמחרת שמעתי פתאום יריות. החדר שלי היה ממוקם עשרה מטרים מחדר המתאגרפים. אחד המאמנים, משה ויינברג, שנתתי לו אישור לילה קודם לצאת מהכפר אולימפי לבקר קרובי משפחה, חזר בדיוק בזמן חדירת המחבלים למקום. הוא ניסה לברוח מהם, אך הם הרגו אותו. שמעתי את היריות, ראיתי מה קורה והתחלתי בסדרה של טלפונים למוסדות ולגורמים שונים במינכן כדי להזהיר אותם ולספר מה קורה. פניתי לכלי התקשורת ולכל מי שרק חשבתי, כדי שיזעיקו עזרה במהירות. זה היה אחד הימים הקשים בחיי", הוא נזכר.
צלמי העיתונות מחוץ למגורי המשלחת במינכן (gettyimages)
כמה חודשים לפני המשחקים במינכן, נערך סיור מקדים במתקנים. ללקין ביקש להצטרף לסיור, אך קיבל תשובה שלילית. למרות זאת, הוא החליט לנסוע על חשבונו לגרמניה. "כשהגעתי ביולי למתקנים ראיתי שמגורי המשלחת הישראלית נמצאים בקומה הראשונה, ממש על הרחוב ליד מכוניות ואוטובוסים שנוסעים חופשי".
ללקין הוסיף כי "מתחת לבניין היה גרם מדרגות שהיה פתוח לכל מי שרצה להיכנס לשם". כאשר התריע וביקש להעביר את מגורי המשלחת הישראלית למקום גבוה יותר, השיבו לו המארגנים כי "הכל סוכם כבר מראש" וכי אין בכוונתם לשנות מחדש את הדברים."התרעתי והזהרתי את אנשי המשלחת וגם גורמים גרמניים על כך שהמקום שבו גרו הספורטאים שלנו אינו מאובטח".
ללקין. ממשיך לעסוק בספורט (אורה דולב, מגדלי הים התיכון)
ללקין, שלחם במסגרת הפלמ"ח, היה בצעירותו כדורסלן בהפועל ת"א ובנוסף גם שיחק כדורעף וטניס עד שעבר לפעילות הניהולית. בשנת 2011 זכה בפרס הוקרה מיוחד עבור תרומתו לתחום הספורט."הזכרון הזה של ה-5 בספטמבר הוא לא קל. אני כל שנה מופיע ומשתתף בטקס הזיכרון בקריית שאול, שם מציינים את שמותיהם של הנרצחים, ואני נפגש כל שנה עם המשפחות שמגיעות לשם, כך באופן עקבי מאז ספטמבר 1972".
"עכשיו בריו הם הזכירו את הנופלים בטקס יפה, כללי שנעשה על ידי הוועד האולימפי הבין-לאומי". בטקס שהתקיים באיצטדיון במינכן לאחר הרצח, ללקין נאם ואמר כי ישראל תמשיך להופיע לכל אירוע ספורט בינ"ל. הוא עשה זאת בעצה אחת עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, למרות שכבר היו כאלו שטענו שישראל צריכה להפסיק להשתתף באולימפיאדות ובתחרויות בינ"ל.
גם בגילו, משתדל ללקין לשמור על שגרת חיים ספורטיבית. "אני הולך מדי יום, אני אוהב ספורט, תמיד אהבתי ספורט וזה משהו שלא ישתנה לעולם". במקביל הוא שומר על הזכרון, למען כולנו.
מה דעתך על הכתבה?