"אף פעם אל תתחרט על יום שעובר בחיים שלך. ימים טובים מביאים שמחה, ימים רעים מביאים ניסיון. הימים הכי גרועים מלמדים אותך שיעורים, והימים הכי טובים מספקים זיכרונות".
נבחרות ישראל הצעירות עוברות קיץ עמוס ומרתק, והמילים האלו כתובות על יד שמאל של אחד ממצטייני המסע במונדיאליטו בארגנטינה שהסתיים עם מדליית ארד, וגם כעת הוא אחד מעמודי התווך בהרכב של גיא לוזון. סתיו למקין, 20, בלם הפועל תל אביב הוא מהשחקנים הישראלים הבולטים בקיץ העמוס והמרתק שעוברות נבחרות ישראל הצעירות.
אחרי ההפסד מול נבחרת אנגליה החזקה בכותאיסי, במלון הנבחרת בטסקאטולבו, עיירה הנמצאת קילומטרים ספורים מהעיר, למקין התפנה לדבר עם וואלה! ספורט לקראת המשחק הגורלי מול צ'כיה הערב (רביעי, 19:00, ספורט1). על שנה עם שלושה טורנירים גדולים, נוכחות של מצלמות בחדר ההלבשה, עונה ראשונה אמיתית בבוגרים, משמעות של קעקועים, חשיבות של דרך ומשתף בתחושות לקראת אחד המשחקים החשובים של הנבחרת הצעירה אי פעם.
סתיו, קיץ אחד שני טורנירים. איך זה מרגיש?
"זה כנראה האתגר הכי קשה שהתמודדתי איתו. זה קשה אבל טוב. לא קל, אבל אין תלונות. זו חוויה וחלום והכל."
העומס הוא בעיקר פיזי?
"יש טיסות, כל שלושה ימים משחק, זה לא פשוט. לא כל שחקן עושה מונדיאליטו ויורו בקיץ אחד, ועוד בשנה עם יורו עד גיל 19, בכלל. גם בנבחרות יותר גדולות מישראל זה לא שכיח, אז ברור שאלו זיכרונות לכל החיים. בינתיים בשניים מהטורנירים הבאנו מדליה, אז אולי גם פה נצליח לעשות משהו מיוחד, אבל קודם צריך לעבור את צ'כיה. אנחנו נעשה את כל ההכנות וכל מה שצריך, ונבוא לנצח את המשחק הזה".
מה ההבדל בין שני הטורנירים, המונדיאליטו והיורו?
"אי אפשר עדיין לסכם את מה שהולך פה בגאורגיה, כי זה עוד לא נגמר. בארגנטינה באמת הגשמנו יותר ממה שחלמנו, אפילו שבשלב מסוים חשבנו אפילו שנגיע עד הסוף, והסתפקנו במקום שלישי. אין לדעת לאן נגיע פה, כי כן אפשר להגיע רחוק ואני גם מאמין שנעשה את זה. בכל מקרה מה שהיה במונדיאליטו היה, עשיתי לגמרי את הסוויץ' לפה שזה אתגר אחר, ואחרי שנסיים פה נסכם, ונוכל להשוות".
עוד על הקרב המכריע של הצעירה
19:00 בספורט1: ישראל הצעירה מול צ'כיה בקרב על כל הקופה ניצחון על צ'כיה וסיוע מאנגליה: זה מה שצריכה ישראל הצעירה התסריט שיעלה את ישראל לאולימפיאדה גם אם לא תגיע לחצי הגמר בנבחרת הצעירה הצהירו: "אנחנו לא מפחדים מאף נבחרת בעולם"
למעשה מאז המונדיאליטו אתה, דור תורג'מן, רוי רביבו, ענאן חלאילי כבר חודש במשחקים בעצימות גבוהה של טורניר. כל שלושה ימים להוציא מעצמכם את המקסימום. איך עושים את זה?
"באמת אחרי כל משחק צריך את היום הזה להתנתק ולנקות את הראש, אבל אין ברירה. יום לפני המשחק נכנסים לזה לגמרי. בכדורגל אין דבר כזה לבוא לא מאה אחוז למשחק. אם אתה בא רפוי, קשה מאוד לעשות את ההתאמה בראש, וכדורגלן חייב להיות דרוך כל הזמן. אז גם מי שלא היה במונדיאליטו מבין את זה והכין את עצמו. בכנות עוד לא היה לי זמן לעכל את מה שקרה בארגנטינה, לכן מבחינתי אני ממשיך בדיוק אותו דבר".
זה מאוד אינטנסיבי ומעורב הרבה רגש. איך תצליח לחזור מכאלו חוויות לליגה וליום יום הסיזיפי של הכדורגל הישראלי?
"אני לא אגיד שזה הלם לחזור, אבל אתה כן חוזר אחרי שסיימת שני באליפות אירופה ושלישי בעולם, וצריך להתרגל מהר מאוד להכנה לעונה כמו כולם. הכל קורה נורא מהר וצריך לעשות את המעבר הזה מאוד מהר. אני יכול להגיד שבשנה שעברה לא עשיתי את הסוויץ' הזה מספיק מהר ומספיק טוב. השנה אני חכם יותר, ויודע שלא משנה מה עשית, זוכרים אותך כמו את המשחק האחרון שלך. אם אני לא אעשה את השינוי כמו שצריך, אז זה לא משנה מה עשיתי, זה יפגע בי. העונה אני מוכן, ניישם את הלקחים, ונחזור לקבוצה הכי חזק שיש".
אתם דור שמתועד המון בוידאו. לפני שנה צילמו עליכם סרט ביורו עד גיל 19, וגם עכשיו במונדיאליטו. נכון שאנחנו חיים בעידן הנטפליקס והטיקטוק, וסדרות על חדרי הלבשה של קבוצות כדורגל זה דבר רגיל, ובכל זאת – מה ההשפעה של זה עליכם כשחקנים? יש לזה מקום? זה משנה את התגובות את האינטרקציות?
"אני מבין מה שאתה אומר, אבל האמת שאין הבדל. עם מצלמות או בלי, אני יכול להגיד לך שהתשוקה והאמונה נמצאת שם באותה צורה גם אצל השחקנים וגם אצל הצוות. אנשים מתנהגים חופשי ורגיל. את הקללות מורידים בעריכה (צוחק), וזה מדהים – בסוף יש לך מזכרת מדהימה ממסעות כאלה. ואם הסרט של שנה שעברה ריגש אנשים, זה של השנה בכלל יהיה משהו מיוחד".
@_stavlemkin_ Plofi plof ?? #נבחרתישראל #worldcup @Elyam kancepolsky @Roy revivo #כדורגלטוק #u20wc ♬ som original – ennyzada ?
אחרי המונדיאליטו התפרסם שראקוב צ'סטנחובה הפולנית מעוניינת בך. זה קורה? נראה אותך באירופה בשנה הבאה?
"אמרתי לאבא שלי ולסוכן שלי שכל עוד אני בטורנירים אני לא רוצה להיות מעורב בכלום, כדי להיות מרוכז רק בכדורגל. כרגע כמו שאתה קורא, גם אני קורא, ואני לא יודע כלום ולא מעוניין לדעת. אני מתרכז רק בנבחרת, ואחרי זה אני אתרכז רק במה שיהיה. אם זה הפועל אז אתרכז רק בהפועל, כדי לא להסיח את הדעת מהביצועים שלי כשחקן".
אי אפשר להתעלם מזה שקורה משהו מיוחד עם הנבחרות הצעירות בקיץ הזה. גישה חדשה, משחק ללא פחד, משהו שלא הכרנו בנבחרות ישראל. אתה מרגיש שזה דור מיוחד, שמביא בשורה אחרת?
"מבחינת אמונה, התחלנו להבין שלכולם, כולל שחקנים ממדינות כדורגל גדולות באירופה, יש שתי ידיים שתי רגליים. הם לא באמת יותר מוכשרים מאיתנו, או פחות, הם פשוט נולדו במדינה אחרת. יש פה דור של שחקנים מאוד כישרוניים, שמודע לזה ומצליח להביא את זה למגרש. אנחנו מאוד מאמינים בעצמנו. אם נקטין עצמנו ונחשוב על זה שהם משחקים בליגה כזו או אחרת ואנחנו בליגה הישראלית, אז באמת לא יהיה לנו סיכוי לנצח. אבל אם אני אחשוב להפך, ואגיד שגם אני יכול לשחק ברמות האלה ופשוט לא היה לי מזל להיוולד איפה שהם נולדו, אבל אני כן שייך לרמות האלה ויש לי מה להראות, אז אני אהיה יותר בטוח בעצמי ותראה את זה. זה פשוט יגדיל את הסיכוי שלך לנצח".
במשחק האחרון התמודתם עם נבחרת אנגלית חזקה ביותר. אנתוני גורדון, נוני מאדואקה, שחקנים ברמה הגבוהה של הפרמיירליג. איך זה להתמודד עם שחקנים ברמה הזו?
"הקצב הוא ממש גבוה, למרות שזה יורו צעירות זה יותר קשה מליגת העל בישראל. זה מרגיש כמו כדורגל שונה, ברמה הכי גבוהה שיש, כמו שאתה רואה פרמיירליג בטלוויזיה. איבדת ריכוז לחצי מאייה, והכדור כבר לא שם. מה שהם עושים בטבעיות ובגיל קטן, אנחנו לומדים רק בגיל בוגרים, ואני חושב שבגלל זה גם הפערים נפערים בגילאי המבוגרים יותר. מה שכן, זו בלי ספק חוויה שונה ואחד המשחקים הקשים שהיו לי."
עכשיו צ'כיה. משחק קשה, מצד שני סיטואציה דומה למה שהיה לכם בארגנטינה.
"זה בדיוק מה שאמרתי לחברים בחדר ההלבשה, זו בדיוק אותה סיטואציה בה היינו בארגנטינה. הנבחרת שלפנינו עם 3 נקודות אנחנו עם נקודה, אנחנו חייבים לנצח, הם צריכים תיקו, וזה דווקא יכול לשחק לטובתנו אם נוביל והשעון יתקתק. אנחנו נבחרת מספיק טובה לעבור את הבתים פה ולהמשיך את המסע, ואני מאמין שכולנו ניתן את הכל וגם נעשה את זה."
נבחרת בצד, מה החלום? איפה נדבר בשנת 2030 לדוגמא?
"החלום זה להגיע לרמות הכי גבוהות שיש. צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, וזה גם לא חלום. זו מטרה. אני מאמין שאני יכול להגיע לרמות האלה."
יש לך קעקוע של מסי שעשה הרבה כותרות בארגנטינה והתהלבו ממנו שם, אבל יש לך עוד קעקועים. כמו זה פה על היד (משפט באנגלית). מה הוא אומר?
"הוא אומר, לעולם אל תתחרט על יום שעובר בחיים שלך, ימים טובים מביאים שמחה, ימים רעים מביאים ניסיון, הימים הכי גרועים מלמדים שיעורים, והימים הכי טובים מביאים זיכרונות".
זה די מייצג את הרוח שלך כשחקן ועם מה שאתה מתמודד איתו הקיץ.
"בטח. כל יום רע או טוב, מביא לך משהו. כמו גם העונה הזו בהפועל, שהיתה קשה, אבל בסופו של דבר היא תביא לי הרבה ניסיון והרבה דברים להמשך".
כשחושבים על זה, זה קעקוע מאוד 'הפועל'. בעצם, אתה מאוד 'הפועל' במובן הזה. אתה לא מפחד לטעות, ללמוד, ולעשות את הדרך הארוכה.
"כן, חשוב להבין שיש פעמים שלא הכל תלוי בך, ולפעמים צריך לדעת גם לסבול, וללמוד מזה מה שאפשר, ולא להתעלם ולא לקחת מזה כלום. כי אם אני אעשה טעות של גול ואני אאשים את הקוון או את הדשא, אז לא יצא לי מזה כלום. אבל אם אני מסתכל על כל גול, ולומד שאם הייתי עומד אפילו כמה סנטימטרים מאחור יכולתי לעצור את זה, אז אני משתפר. ככה אני חי את עולם הכדורגל".
אם אמרנו הפועל, אתה שחקן שחווה את שני הצדדים של תל אביב. שיחקת גם במכבי תל אביב בנערים וגם בהפועל תל אביב בנוער ועכשיו. בימים כאלה מתוחים בין הקהלים, אתה יכול לחלוק קצת רשמים על החוויות והאווירה בכל מחנה
"כן ולא, כי במכבי אמנם גדלתי אבל לא היה לי את מה שאני חווה בהפועל. את העוצמות של הקהל, בטוב וברע בעונה כל כך משוגעת כמו שהיתה וחוויות חזקות כל כך, זו רמה אחרת לגמרי של חוויה והיכרות עם תרבות של מועדון".
יש איזה רגע בכל הקיץ המטורף הזה, עד עכשיו, שהסתכלת לשמים ואמרת 'אלוהים מה קורה פה'?
"המשחק מול יפן בסוף שלב הבתים היה מיוחד. דקה 70 קיבלנו אדום, היינו בעשרה שחקנים, בפיגור 1:0. הכל היה נגדנו. במחצית דיברתי עם החבר'ה שהרגשתי שאני חייב להגיד משהו. אמרתי להם: "אם לא יקרה כלום עוד 45 דקות אנחנו בבית". זה העיר אנשים. הם הבינו שאם נגיד שוב 'יהיה בסדר', ונפסיד בסוף, ו'יהיה בסדר', ונעשה תיקו, זה לא יעזור. אז אמרנו די, אין דבר כזה יותר 'יהיה בסדר'. עד עכשיו היה, ולא היינו מספיק טובים. מאותו רגע זה השתנה. את הסוף כולם יודעים".
מה יקרה מול צ'כיה?
"גיא והצוות אמרו לנו את זה ישר אחרי שהמשחק מול אנגליה הסתיים. צ'כיה זה משחק שהוא כמו גמר. אין פה מישהו שלא מאמין שאפשר לעשות את זה. אנשים הזיזו הכל, ולא עושים תכניות ולא חושבים על אחרי הטורניר. גם לא חושבים על מה גרמניה תעשה – תיקו, או אפילו תנצח – זה באמת תלוי בנו, ואני באמת מאמין שנעשה את זה".
אז מנצחים?
"מנצחים."
מה דעתך על הכתבה?