לא בציניות, לא בכאילו ולא במרכאות, אלא עם המון הוקרה המון שמחה אני אומר את מה שלא חשבתי שאוכל לומר לפני שלושה חודשים: אנדי, וילי, תודה, תודה שהחזרתם לנו את נבחרת ישראל.
נכון שכרגע אנחנו מחוץ לפליאוף של ליגת האומות ואולי הכוכבים עוד יסדרו לנו בכל זאת עלייה, שם עוד עלולה לחכות לנו סרביה. נכון שבמבחן התוצאה כשלנו, אבל צריך להיות ריאליים: כל שביקשנו ערב הטורניר זה קצת תקווה. אלבניה פירקה אותנו רק לפני כמה חודשים בארץ, לנציגות האי הבריטי אנחנו כמעט תמיד מפסידים, כך שצפיות גדולות ערב הטורניר לא היו לנו, לפחות לא לי.
אני מזכיר לכם שלפני הטורניר חלקנו קיווינו לסיים אחרונים, כדי לרדת לדרג 4, אולי משם נצליח לעלות ליורו. היום אנחנו מאוכזבים וזה מצוין, כי הצוות האוסטרי הפיח בנו תקווה, לקח להם כל כך מעט זמן כדי להבין מה הנבחרת שלנו צריכה כדי להיראות נבחרת, אבל עכשיו הם בבעיה כי הציפיות עלו ואם נזכה בעוד שבועיים להגרלה "נוחה" במוקדמות היורו, הלחץ יגבר והציפיות להצליח יחזרו.
למה אני אומר תודה? די היה להסתכל ברשתות החברתיות בשעות שלפני המשחק, כדי להבין עד כמה הצוות האוסטרי הצליח. פוסטים רבים שעודדו את הנבחרת, שהאמינו בה, שתמכו בשחקנים – זה משהו שהרבה זמן לא היה פה. גם אני התכנסתי אתמול עם חברים לצפייה משותפת, לא זוכר מתי עשיתי זאת בפעם הקודמת כשעל המסך משחק של הנבחרת. הרשת הייתה מלאה בתמונות של אנשים בשולחנות מלאים כל טוב, מנגלים, פיצוחים ודגלי ישראל.
כאן הצוות האוסטרי כבר ניצח, העובדה שבחודשיים הוא חיבר את הנבחרת לאוהדי הכדורגל – זו ההצלחה שלו. קודמיו הישראלים הרחיקו, והוא קירב.
האוסטרים גם התעלמו מכל פוסט או טור דעה שהמליץ להם לעשות כך או אחרת. זהבי הוא רק המשל, רוב האוהדים לא סלחו לו והיום הם צולבים אותו. לא משנה מה דעתי אם צריך היה לשחק, משנה העובדה שהצוות האוסטרי התעלם מהרעש בציבור ועשה את מה שהוא חשב שטוב לנבחרת, לא עוד גניבת דעת, לא עוד קומבינות, לא עוד שמירת חסד נעורים לשחקנים שכבר שכחו שהיו טובים פעם, אלא בחירה עניינית לפי מחשבה מקצועית.
צריך לומר תודה גם לשחקנים (אודי ציטיאט)
גם לשחקנים חייבים לומר תודה, תודה שסוף סוף אחרי שנים הרגשנו שנתתם הכל על המגרש, שהאמנתם שרציתם, שנלחמתם. נכון, נכשלנו, אבל החזרתם לנו האוהדים את האמונה וזה כל מה שרצינו, להאמין.
עכשיו נמתין להגרלת מוקדמות היורו ולתחילת המשחקים במרץ. נקווה להגרלה טובה, לא בהכרח מקצועית כי אם בעיקר מנטאלית. נקווה שנוכל שוב להאמין, לאכזבות כבר התרגלנו. אנחנו רוצים להתרגל לעניין הזה של להאמין, זה חדשני ומרענן כל כך.
מה דעתך על הכתבה?