ב-29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האום על חלוקת ארץ ישראל ותוך שעות פרצו המאורעות שהובילו למחרת לתחילתה של מלחמת העצמאות.
עונת הכדורגל באותה שנה יצאה לדרך רק בתחילת אותו חודש, ב-1.11.1947, וכעבור ארבע המחזורים נאלצו כדורגלני המדינה לעזוב את הכדור ובמהרה גויסו ליחידות הצבאיות – התותחים החלו לרעום וכמעט כל כדורגלני ישראל גויסו ליחידות הלוחמות הפלמ"ח, הארגון הצבאי הלאומי ויחידות לוחמות מהדרום עד לצפון כמו גבעתי, חטיבת אלכסנדרוני ואחרות.
משחקי כדורגל התקיימו לסירוגין בזמן ההפוגות בלחימה, אולם הופסקו לאלתר בחודש מאי 1948. התחושה במדינה הייתה שהעם כולו לבוש מדים ומוכן ללחום בשבעת צבאות ערב שפלשו למדינה.
שחקנים מובילים ומוכרים היו בקווים הראשונים של המלחמה וכאשר הישוב החל לקבל ידיעות על כדורגלנים מפורסמים אשר נפלו למען המולדת וביניהם פנחס פידלר, שמשון רוזי, נתן פנץ, מאיר מנדלסון ואריה גיסין. סיפורם של החמישה שנפלו במלחמה הגורלית ביותר שבה עמדה ישראל.
שמשון רוזי – תושב כרם התימנים ושחקן מכבי תל אביב שנפל במהלך מלחמת העצמאות ב-1948. כעבור שנה נוסדה קבוצת הכדורגל "שמשון תל אביב" על שמו.
מאיר מנדלסון – נחשב באמצע שנות ה-40 ליורשו של החלוץ הגדול פרי נויפלד שפרש מפעילות. מנדלסון, החלוץ המרכזי של קבוצת הנוער מכבי מיכאל ת"א, הצטיין בכיבוש שערים ולבש את החולצה מספר 9, חלוץ גבוה בעל בעיטה חזקה במיוחד שהפליא במשחק ההתקפה שלו עד כדי כך וגרם לכך שחלוץ גדול אחר, שייע גלזר, שיחק כמגן ימני. במלחמת העצמאות נשלח מנדלסון לקו החזית וכדור עופרת שפילח את גופו חיסל תכניות ספורטיביות מבטיחות. למרות הקריירה הקצרה נחשב מנדלסון לאחד הכישרונות הגדולים בתולדות מכבי תל אביב.
ויתר על הפטור כדי להתגייס. גיסין (ארכיון פרטי)
אריה גיסין – נולד בשנת 1926 לחיה ואבשלום גיסין, ממייסדי המושבה ראשון לציון. בגיל 14 היה חבר ב-"הגנה" ובמכבי הצעיר. גיסין היה שחקן מצטיין בענפי הכדור השונים ובמיוחד בכדורגל כששיחק במכבי ראשון לציון מהליגה הבכירה. לימים הוזמן גיסין לשחק בנבחרת מכבי ארץ ישראל, בשורותיה הוכיח יכולת מרשימה כמקשר ימני. כאשר מלחמת השחרור פרצה ומשחקי הכדורגל בארץ ישראל הופסקו, גויס גיסין לגדוד 52 של חטיבת גבעתי למרות שיכול היה לפטור עצמו מן הגיוס בשל מחלה. המחשבה שחבריו יילחמו והוא יישאר בביתו הדירה שינה מעיניו ובליבו גמלה ההחלטה. הוא התעלם ממחלתו והסתיר את דבר קיומה מן האחרים והשתתף בקרבות בכיבוש סרפנד (צריפין של היום) וביתר פעולות החטיבה שעמדה בפני נחשול ההתקפות של הצבא המצרי ובהדיפתו. ב-10/07/1948 נפל אריה גיסין בקרב מול המצרים ליד מוצב עבדיס, הנמצא על רכס במרחק של כ-2,000 מטר מצפון מזרח לרגבה.
נתן פנץ – נחשב לאחד מחמשת השחקנים הגדולים של ארץ ישראל . פנץ נולד ב-1917 ובתחילת דרכו שיחק במכבי תל אביב. ב–1939 עבר לבית"ר תל אביב במקביל להצטרפותו לשורות הארגון הצבאי הלאומי. ב–1948 חזר למכבי תל אביב והשתתף ב-24 באפריל 1948 בדרבי נגד הפועל תל אביב שהסתיים ב-1:1 וכבש את שער השוויון. מאצטדיון המכבייה יצא פנץ אל גדוד הארגון הצבאי הלאומי והשתתף כעבור ארבעה ימים בכיבוש העיר יפו. במהלך פריצת המשוריין בו ישב פנץ, פגע פגז בו היה בן 30 בנופלו בקרב. היום ניצבת אנדרטה מפוארת לזכרו במרכז יפו, סמוך למקום שבו נפל.
פנחס פידלר – נחשב למגן הימני הטוב ביותר בארץ ישראל. פידלר היה שחקן וקפטן קבוצת מכבי "חשמונאים" ירושלים ונבחרת ארץ ישראל, שיחק בשני משחקיה של נבחרת ארץ ישראל במוקדמות אליפות העולם 1934 נגד נבחרת מצרים בקהיר (7:1) ובמשחק הגומלין בתל אביב בו מצרים ניצחה 1:4. הבריטים ששלטו בארץ הציעו לפידלר חוזה מקצועני באנגליה, הצעה לה הוא סרב. ב– 1948, במהלך הקרבות בקטמון, נפל פידלר ונקבר בירושלים.
פידלר. סרב לחוזה מקצועני באנגליה (ארכיון פרטי)
לאחר סיום מלחמת העצמאות רצה ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון לחדש את הכדורגל במדינת ישראל והחליט לשלוח את הנבחרת הלאומית למסע משחקים בארצות הברית כבר בשנת 1948. השחקנים הוחזרו מיחידותיהם הלוחמות וביניהם גם אברהם בנדורי, שוער מכבי תל אביב שהגיע היישר מבית החולים לטיסה לאחר שנפצע במהלך תקופתו כלוחם ב"שועלי שמשון". במשחק הראשון מבין שלושה שנערכו, נכנעה הנבחרת של מדינת ישראל 3:1 לארה"ב בניו יורק.
מה דעתך על הכתבה?