בתוך כל הבלגן הביטחוני במדינה, התקיים היום (שלישי) אירוע מאוד מרגש בבית הנבחרות בשפיים, כאשר קבוצות הילדים של הפועל תל אביב, בני סכנין, מכבי ברקאי ובית"ר פרדס חנה נפגשו לאימון משותף עם נבחרת הנוער של אלי אוחנה.
האירוע הופק ביוזמת גל קרפל, רכז "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים" של הקרן החדשה לישראל, ובשיתוף עם ההתאחדות לכדורגל, הרימו אירוע בבית הנבחרות תחת הכותרת "FOOTBALL PEOPLE" כסמל למה שמאחד את בני האדם בלי הבדל של דת, גזע ומין – הכדורגל.
- מחוז צפון: "כרגע אין החלטה לדחיית משחקים"
- מבאטח יוצב באימוני הנוער של בית"ר
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
לאוחנה התלווה באימון סאלח חסארמה מאמן הפועל קרית שמונה, שבעבר שיחק תחתיו בבני יהודה, והיה לשחקן הערבי הראשון שהגיע לקבוצה. "עומד לידי פה שחקן שלפני 13 שנים היה לשחקן הערבי הראשון בבני יהודה שגם אז התנגדו לשחקנים בני מיעוטים", אמר אוחנה, "אנחנו הבאנו את סאלח לא בגלל שהוא ערבי, הבאנו אותו כי הוא בן אדם, כי מבחינתנו כדורגל זה נחמד, אבל מה שאנחנו מנסים להנחיל לשחקנים שלנו בנבחרות, זה להיות אנשים טובים, זה להיות בני אדם טובים.
"מנסים לגרום לשחקנים להיות בני אדם טובים יותר" (לירן תלם)
"אנחנו מקווים להגיע למצב שלא רק במגרש הכדורגל כולם יהיו שווים, אלא בכל התחומים. בעינינו לפחות אף פעם לא היה הבדל או שוני אם אתה ערבי או יהודי. זימנו את השחקנים לפי הכישורים שלהם ואף פעם לא התייחסנו למוצא שלהם ואנחנו מקווים שהמפגשים יהפכו את הדברים להרבה יותר פשוטים. החשיבות של האירועים האלה היא תמיד גדולה כי לא צריך לחכות שיהיו מאורעות כמו שיש עכשיו, ברור שעכשיו זה יותר רלוונטי וגם יותר מהותי. אני חושב שמפגשים מהסוג הזה הם חשובים מאוד כדי להראות שהחיים מבחינתנו מתנהגים כרגיל. אנחנו מקווים שהמפגשים האלה לא יהיו יוצאי דופן אלא טבעיים ונורמליים".
סאלח חסארמה: "כשעומדים בימים אלה יהודים וערבים ומנסים לגעת במציאות הקשה והמורכבת, קורים בדרך כלל שני דברים. אפשרות אחת היא שכל אחד בא וידבר מתוך האני מאמין שלו והצד השני לא יבין אותו כלל, כך שאין סיכוי לשום דבר. אפשרות שניה זה לבוא ולדבר עם קלישאות וסיסמאות ולהגיד הרבה שזה כמו להגיד כלום, וגם זה בלי שום תועלת, ולכן אני לא בוחר בשתי האפשרויות האלה".
"צריך לראות בני אדם ולא דת, גזע ומין" (לירן תלם)
"אותי לימדו כל החיים לראות בני אדם, ולא דת, גזע או מין. לימדו אותי לחפש מה יכול לקחת ומה יכול לקרב בין אנשים ולחפש מה משותף ביניהם ולא מה מרחיק ביניהם. אולי זאת אחת הסיבות שבחרתי בקריירה של שחקן כדורגל, כי מעבר לזכויות שיש לספורטאי, הזכות הכי גדולה היא להתעסק בחיבור ובבנייה. כל החיים שיחקתי בקבוצות מעורבות והיום אני מאמן גם קבוצה של יהודים וערבים כמשפחה אחת גדולה. במקום להתעסק בשאלות הגדולות שגם ככה אין לנו שליטה עליהן, יש לי הצעה אחת קטנה לכל מי שהגיע היום, בואו ניקח אחריות על עצמנו, בואו נשפיע במקומות שיש לנו מנדט להשפיע. כל חלקת אלוהים בריאה, גם אם היא הקטנה ביותר, בואו נחזק את המקום הזה שכולנו שותפים אליו".
רונן הרשקו, מנהל אגף הנבחרות בהתאחדות לכדורגל, סיכם: "הנבחרות הלאומיות מאז ומתמיד היו כור היתוך של החברה הישראלית, ללא שום הבדל של דת, גזע או מין – כל ספורטאי וספורטאית נבחרו על סמך כישוריהם. 'החינוך הינו נשק חזק ביותר שיש ברשותך במטרה לשנות את העולם'. הכדורגל שאנחנו משחקים כאן הוא אחד הכלים החשובים ביותר בתחום החינוכי. כשמשחקים על המגרש, כולם שווים".
מה דעתך על הכתבה?