בימים אלה ולדימיר איביץ' ומכבי תל אביב היו אמורים להיות טרודים במאבק האליפות נגד מכבי חיפה אלא שהכדורגל מושבת כמובן בגלל הקורונה. המאמן איביץ' מצא זמן להתראיין לעיתון הסרבי "חדשות" ולספר על השגרה החדשה בישראל. הוא אומר שהמדינה נמצאת במשטר קפדני בעוד הכדורגל מוקפא.
איביץ' סיפר: "הקורונה כמובן פגעה גם בישראל והכדורגל מושבת. עד לפני 15 ימים עוד התאמנו יחד כקבוצה, ואז הגיעה החלטה שצריך לעצור את הספורט. החיים אמנם לא פסקו אך ההגבלות כאן משתנות מעת לעת. אני עם המשפחה בתל אביב וזה קל יותר כשאנחנו יחד". הראיון, כמובן, נעשה בטלפון.
העונה שהייתה: "שיחקנו את כל המשחקים בליגה הסדירה, כל מה שנותר הוא הפלייאוף בו שש הראשונות משחקות עשרה משחקים נוספים אחת נגד השנייה. הגענו לחלק האחרון של העונה עם שש נקודות יותר ממכבי חיפה. עם זאת כרגע אף אחד לא חושב על כדורגל. הכי חשוב עבור כולם – לשמור על הבריאות".
ולדימיר איביץ'. "החיים לא נפסקו אבל אף אחד לא חושב על כדורגל" (דני מרון)
ההגבלות: "בישראל המשטר קשוח ויש הגבלה קפדנית מאוד. איש אינו רשאי לנוע יותר ממאה מטרים מביתו". איביץ' תיאר שאשתו ארטמיס ובנותיו נמצאות כאן לצידו בארץ וכך זה קל יותר, ושאחיו עם יתר המשפחה באתונה. "אני מדבר כמה פעמים ביום עם חברים בסרביה ואומר להם שעלינו להיות חזקים". הוא מגדיר את התנאים בישראל כחיים חדשים ובלתי צפויים".
האימונים של השחקנים: "הם קיבלו תוכנית הכנה ביתית מותאמת אישית. בהחלט כל העניין הזה חדש להם, אך מכיוון שהם ספורטאים ואנשי מקצוע, אין לי ספק שהם יסתגלו במהירות למצב החדש".
המאמן כבר הרגיש בעבר מהי המשמעות של החיים במצב חירום, אפילו מלחמה. זה קרה כשאא"ק אתונה הגיעה באקט של סולידריות למשחק ידידות נגד פרטיזן בלגרד בשיא המלחמה. "אני זוכר שהם הגיעו מאתונה לבודפשט בטיסה ואז נסעו באוטובוס לבלגרד. זה היה מהלך הירואי, אחווה ספורטיבית שלא תשכח לעולם". באותו יום ב-7 באפריל 1999 הגיעו 15,000 אוהדים לצליצילי הסירנות.
זוכר איך זה להתנהל במצב חירום (מאור אלקסלסי)
מה דעתך על הכתבה?