Sport1 Banner

מאור מליקסון הודיע על פרישה: "איבדתי את הכדורגל אבל זכיתי בחיים"

מאור מליקסון
מאור מליקסון | דני מרון

בגיל 35 ואחרי שלא הצליח להתאושש מהפציעה, הקשר תלה את הנעליים בבכי: "הייתי עושה דבר אחד בצורה אחרת - לא הייתי יוצא לאירופה, לא הייתי עוזב את הפועל באר שבע"

קבוצות: הפועל באר שבע
(גודל טקסט)
בגיל 35 ואחרי קריירה מפוארת, מאור מליקסון, קפטן הפועל באר שבע, הודיע היום (רביעי) על פרישה מכדורגל במסיבות עיתונאים מיוחדת ומרגשת בהשתתפות הבעלים אלונה ברקת, המנכ"ל אסי רחמים והמאמן ברק בכר.

עם דמעות בעיניו, מליקסון פתח את דבריו: "תמיד כששחקן מודיע על פרישה ממשחק אחת השאלות היא 'האם הוא היה עושה משהו אחרת'. אולי הייתי עושה דבר אחד שונה, תגידו לי שזה קצת מוזר, אבל לא הייתי יוצא לאירופה. לא הייתי עוזב את הפועל באר שבע". בשלב הזה מליקסון פרץ שוב בבכי, לא הצליח לדבר ומי שהקריאה את דבריו הייתה אלונה ברקת.

"הצלחתי בפולין ובצרפת, חוויתי שנים מדהימות, אבל זו הייתה טעות לעזוב את האהבה הזו. כל שנייה שלי בחוץ הייתה שנייה מבוזבזת. שלוש שנים בלב היה לי חור בלעדיכם, האוהדים, ואתם לא יודעים כמה זה נכון. כשחזרתי לכאן לליגה הלאומית כולם אמרו שנגמרה לי הקריירה, אבל אתם לא ויתרתי עליי. אם נדמה לכם שהייתי אדיש לזה, תדעו שזו לא אדישות – הייתי נבוך. הרגשתי אתכם מהיציעים כל שנייה. האמת? אין לי מושג למה מגיע לי כל הטוב הזה. אני הולך כאן בעיר ומוקף באהבה ובחיבוקים מכל מקום. מי אני? בסך הכל ילד צנום וביישן מיבנה שרק רצה לשחק כדורגל ולשמח אותכם.


סוף עידן בהפועל באר שבע (דני מרון)

"האהבה שלכם, הקהל, הביאה אותנו מהליגה הלאומית ועד לסן סירו. כמה כוח יש באהבה. מה שאני רוצה להגיד לכם היום זה תודה. תודה שהייתם שם גם כשהיה פחות טוב, העיקר זו הדרך הארוכה שעשינו ביחד. שלצערי, נגמרת היום. באמת ניסיתי לחזור. עשיתי שיקום ארוך, אימונים ארוכים ועבודה קשה אבל לפעמים צריך להסתכל למציאות בפנים ולהגיד שזה נגמר. אני מרגיש שאני לא מסוגל לתת את המאה אחוז שלי ומבחינתי זה קו אדום. תודה לאלונה, לאסי, לברק שבזכותו הגענו לשיאים מדהימים. תודה לדודו דהאן, מכבי חיפה, ויסלה קראקוב, ואלנסיין ולבית"ר ירושלים על ארבע שנים נפלאות בתחילת הקריירה. תודה לכל אוהד ואוהדת, כל המאמנים שעברתי, כל האוהדים וכל מי שהיה חלק במסע הזה. תודה לרופאים שהצילו אותי, איבדתי את הכדורגל אבל זכיתי בחיים. זה יותר חשוב, לא בהרבה, אבל עדיין. רק אתם תבינו את האהבה שלי למועדון ולעיר הזו. מעכשיו בלב יהיה לי חור שאני בספק אם יהיה אפשר לסגור", הוסיפה ברקת בשמו של מליקסון.

לאחר מכן השיב מליקסון עצמו לשאלות העיתונאים: "לא חשבתי על איך אני רוצה שיזכרו אותי, אני עדיין צריך לעכל את כל העניין. האמת שזה פחות מעניין אותי, מה שחשוב לי זה להסתכל למראה ולדעת שעשיתי תמיד את המקסימום עבור המועדונים שלי ונתתי הכל. אני צריך עוד כמה ימים להתאושש. מה בסופו של דבר גרם לי לקבל את ההחלטה הזו אחרי שחזרתי מהפציעה? עבדתי נורא קשה ומאוד רציתי לחזור. רציתי מאוד לזכות בתואר ולפרוש, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. עבדתי נורא קשה אבל נתקעתי. לא הייתי יכול לתת את המאה אחוז שלי וזה קו אדום מבחינתי. אני לא מתחרט שלא בחרתי לשחק בנבחרת פולין, אני ידעתי שנבחרת ישראל זו הבחירה הנכונה גם אם תמיד יהיה עקצוץ קטן בלב. מה הרגע הכי יפה שלי? היה לי פה המון רגעים טובים, קשה לי לחשוב על זה, אבל אולי דווקא המשחק שעזבתי את הפועל ב"ש. זה נשמע מצחיק. המשחק הזה נגד בית"ר ירושלים לפני שעזבתי לפולין גרם לי להבין כמה אני אוהב את המקום הזה".

ברקת עצמה נפרדה: "זה רגע נורא מרגש וקשה למאור וגם לנו. הוא הגיע אלינו כשהיינו בליגה השנייה והוא האמין בפרויקט שלנו ובמועדון. היה חיבור באמת מדהים וקסום בין שחקן מוכשר מאוד לבין קהל אוהדים שמיד התאהב בו. כמו שאתם יודעים, הוא לא נולד בסורוקה, אבל מבחינתנו הוא שחקן בית לכל דבר. מיד ראינו את האהבה שהקהל הרעיף עליו. כשהוא עזב הייתה תחושה של ריקנות מאוד גדולה. כשידענו שמאור חוזר לישראל היה ברור לנו שהוא חוזר להפועל ב"ש, חוזר הביתה. היה כאן קמפיין מטורף של עיר שלמה שתהגיייסה לחזרה של הבן הביתה. הרשתות החברתיות היו מלאות בסרטונים של "מאור תחזור הביתה". הוא אמר לי בפגישה שלו איתנו שהוא חוזר אלינו, בכלל לא היה מדובר על כסף. היה ברור שהוא חוזר הביתה.

"לפני שאדבר כמה מילים עליו כאדם וכשחקן, אני רוצה להודות לאנשים מדהימים שהיו איתו לאורך כל הדרך – אשתו, טל הלביאה, ילדיו, הוריו המדהימים, אחיו. בשבילנו מאור הוא לא רק הקפטן, הוא סמל, הוא אגדה. הוא רקד על המגרשים. הוא שיחק מופלא, הוא ריגש אותנו. זכינו שהוא היה חלק מאוד חשוב מהמשפחה שלנו. איתו ביחד עשינו דברים מופלאים, אבל הוא הרבה מעבר לשחקן. הוא איש מדהים. הצניעות שלו מדהימה. הפועל ב"ש תמיד הייתה הרבה יותר חשובה מבחינת מאור מאשר הוא עצמו כשחקן. אהבה לזולת ולאדם זה הערך הכי חשוב עבורו. המופנמות שלו והצניעות שלו מדהימים, אתם לא יודעים איזה מצחיק הוא. אני מדברת בשם כל אוהדי הפועל ב"ש, הצוות, השחקנים ואפילו בשם כל האוהדים בארץ – אנחנו מעריכים אותך ומעריכים את מה שנתת. אתה חלק מאוד חשוב בהיסטוריה של המועדון ואין לי ספק שעוד תהיה חלק חשוב בעתיד של הפועל ב"ש. תודה רבה על הכל, אנחנו אוהבים אותך מאוד", סיכמה ברקת.


לא הצליח לעצור את הדמעות. מאור מליקסון (דני מרון)

"אין לי ספק שעוד תהיה חלק חשוב בעתיד של הפועל ב"ש" (דני מרון)

המאמן ברק בכר נפרד גם הוא עם דמעות בעיניו: "אם אני צריך לתאר את מליקסון במילה אחת הייתי אומר מנהיג, אבל יותר נכון שתי מילים – מנהיג שקט. מנהיג לא עושה את הדברים כדי שיראו שהוא עושה, הוא עושה דברים קטנים שלא כולם רואים, דברים שאחר כך מתבררים כגדולים. כי הוא חושב על לעזור לקבוצה. הוא לא רואה את עצמו מנהיג באישיות שלו, אבל באישיות שלו הוא סוחב את כולם איתו – שחקנים ואוהדים כאחד, ולכן הוא מנהיג אמיתי. זה מה שמיוחד בו ומה שמיוחד באוהדים של הפועל ב"ש, שזיהו את זה מהרגע הראשון ומראים את זה באהבה בלתי פוסקת אליו, ובצדק. אני יכול לספור על כף יד אחת את השיחות שהיו לי איתו, כי לא היו הרבה, אבל לא הייתי צריך. הייתי צריך רק להאמין בו ולתת לו להיות מי שהוא ומה שהוא, וזה השתלם בגדול. נשאר לי להגיד רק תודה. תודה שהיית חלק מאוד משמעותי מהקריירה שלי ובהצלחה בפרק החדש בחיים שלך".

מנכ"ל המועדון אסי רחמים הוסיף: "זכיתי לשתף פעולה עם מאור גם על כר הדשא. הוא באמת אישיות מיוחדת במינה בנוף הכדורגל שלנו. צנוע, בעל חוש הומור. כמנהל זכיתי להכיר את הצדדים האלה. תמיד יש סביבו ענווה. תמיד כשהוא ייצג את השחקנים ועלה אל המשרד שלי הוא עשה זו בדרכו המיוחדת, עם המון צניעות וכבוד. אני מאחל לך מכל ליבי הצלחה בפרק הבא של החיים. אני בטוח שתישאר חלק מהמועדון שלנו. בשמי ובשם כל אוהדי הכדורגל, השחקנים וכל מי שאוהב את המקצוע הזה מודה לך על השנים האלה".

מליקסון תולה את הנעליים בעקבות העובדה שלא הצליח להתאושש מהפציעה אותה עבר. לאחרונה עלו שמועות בעניין עתידו המקצועי, אך בבאר שבע הכחישו כי מדובר בהחלטה סופית. כזכור, השחקן חזר למגרשים בשבועות האחרונים אחרי חצי שנה בה ראה את הקבוצה מהיציע בשל ניתוח הבקע שהסתבך. מליקסון גדל במכבי יבנה ובה גם החל את הקריירה. ראשונה לזהות את הכישרון הייתה בית"ר ירושלים שרכשה אותו כאשר היה בן 18 בלבד בתחילת עונת 2002/03, והוא שיחק במדים הצהובים-שחורים במשך ארבע עונות בהן התנדנד בין הספסל להרכב. בתחילת עונת 2006/07 הצטרף למכבי חיפה ולאחר עונה וחצי עזב להפועל כפר סבא.


מאחרוני הקוסמים בכדורגל הישראלי (דני מרון)

בכר נפרד: "תודה שהיית חלק מאוד משמעותי מהקריירה שלי" (דני מרון)

אחרי חצי עונה בירוק של הקבוצה מהשרון, הצטרף מליקסון להפועל באר שבע, שם סוף סוף פרץ ומצא בית חם. הקשר אף קיבל את סרט הקפטן אחרי פרק זמן לא ארוך במיוחד במדי הדרומיים וביסס את עצמו כאחד מהשחקנים המובילים בליגת העל. בינואר 2011 נמכר מב"ש לוויסלה קראקוב הפולנית, בה פרח, נבחר לתגלית העונה בליגה הפולנית, נבחר לנבחרת העונה של הליגה ועזר לקבוצתו החדשה לזכות באליפות. בינואר 2013 עזב הקשר את פולין לטובת ואלנסיין הצרפתית, עמה נשר לליגה השנייה.

מצרפת חזר הקשר לב"ש בתחילת עונת 2014/2015, בה כמובן שיחק עד היום, ועזר לה לחזור אל קדמת הבמה של הכדורגל הישראלי כשהוא זכה איתה בשלוש אליפויות רצופות בין השנים 2016 ל-2018 ואף שימש כקפטן לאחר פרישתו של אליניב ברדה. בנבחרת ישראל רשם מליקסון 26 הופעות בהן כבש שלושה שערים.
 

 

עוד באותו נושא: אלונה ברקת, אסי רחמים, ברק בכר

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי