מחשב מסלול מחדש: אופיר מזרחי פותח את הלב בראיון מיוחד

אופיר מזרחי הוא עוד דוגמה טובה לכדורגלן ישראלי שנע על קו התפר הדק בין כישרון גדול להחמצה. יש בו את כל מה שמזכיר העברות דומות שביצעה מכבי חיפה לפניו – שחקן קריית שמונה לשעבר שנמצא בתנופה (אלעד גבאי, עודד אלקיים, גיא חיימוב), ואפילו שיחק קודם באירופה (שמעון אבוחצירה, רועי קהת), ובכל זאת לא הצליח להטביע חותם ממשי.

מזרחי בסך הכל בן 25, אבל במבט לאחור, גם הוא מסכים שהבחירות שלו בקריירה לא תמיד היו נכונות. בקיץ 2016 הוא עזב לשווייץ מיד אחרי שהתחתן, כשברזומה שלו גביע ותואר אלוף האלופים. הוא חזר למכבי חיפה כדי לחתום לשלוש שנים, ואחרי שנה וחצי עבר למכבי פ"ת כדי לנסות ולהזניק את הקריירה מחדש. אבל הלוזונים ירדו ליגה, ומזרחי הצטרף לעולה החדשה, סקציה נס ציונה, ששאלה גם את עומרי גלזר בתקווה לשרוד את עונתה הראשונה בליגה הבכירה זה 51 שנה.

אין ספק שזה לא המקום בו מזרחי קיווה למצוא את עצמו בשלב הזה בקריירה. לפני שלוש שנים ניבאו לו את חולצת הנבחרת ומאז הוא אפילו לא מתקרב לנבחרת העונה של ליגת העל.

"לא קל בחיפה עם התקשורת, פשוט הרגו אותי" (אלוני מור)

"למה?", שאלתי אותו.
ואז הראיון התחיל.

"אני זוכר אותך כשהיית כתב מכבי חיפה. גמרתם אותי שם", פותח מזרחי, "חיפה זה חיפה, לא קל שם עם התקשורת. פשוט הרגו אותי שם".

אז בוא נתחיל עם המעבר לנס ציונה. חתמת לשלוש שנים, החוזה נגמר בתום העונה. תחזור לחיפה?
"החוזה נגמר, אז אני לא אמור לחזור לשם. אם אעשה עונה טובה, נס ציונה עוד יכולה לעשות עליי כסף (צוחק). וברצינות, אני חתום שם לעונה אחת בלבד. אין לי לא צלקת ולא טראומה, לא סגרתי את הדלת ואני לא לוקח שום דבר באופן אישי. מה לא הסתדר? חילופי המאמנים (מרקו בלבול במקום פרד רוטן – א"י) פגעו בי, ובינואר הייתי צריך לקבל החלטה, כי בלבול לא רצה אותי. תראה, הוא לא אמר לי אף פעם 'לך מכאן', אבל נתן לי לשחק עשר, 15 דקות, והרגשתי שאני בשל ליותר. מבחינת דקות משחק, נתתי בעונה הקודמת מספרים שאין לאף אחד. אצל בלבול הבנתי שאני לא עומד לקבל דקות".

כשמדברים על אופיר מזרחי, הדבר הראשון שעולה לראש הוא "שחקן טכני עם סיומת מול השער". אבל כשמסתכלים על המספרים, הם מספרים סיפור קצת אחר. אולי בגלל זה אתה לא במכבי חיפה?
"אני השחקן היחיד במכבי חיפה שלא קיבל צ'אנס. שני משחקים בהרכב הם לא באמת הזדמנות. במשחקים ששיחקתי בישלתי או כבשתי, גם אם שיחקתי חצי שעה או חמש דקות. לא באמת רצו אותי. תראה, אני שחקן שאוהב מספרים. בשביל גיל 24, לכבוש 30 שערים פר דקות המשחק שקיבלתי, זה דבר מדהים. היו לי 900 דקות, ששה שערים ושני בישולים. אחרים עם 3,000 דקות לא נתנו תפוקה כזאת".

"שני משחקים בהרכב הם לא באמת הזדמנות" (אלוני מור)

בדיוק לפני שנה, בכתבת דירוג המבקיעים לעומת דקות משחק במכבי חיפה, מזרחי דורג במקום הראשון עם 30 שערים שכבש ב-127 משחקים בכל הקריירה. "רוקאביצה היה ראשון בקבוצה, עם 28 שערים ב-83 הופעות. אבל הוא זר שמשחק כחלוץ תשע. ואני בן 24. אחרי היה רועי קהת עם 28 שערים ב-155 הופעות. ועוד שואלים אותי מה קרה במכבי חיפה".

האווירה במכבי חיפה לא הייתה טובה בתקופתך. היא שרדה בקושי את תקופת תור כריסטיאן קרלסן. אחרי עזיבת רוני לוי הגיע רנה מולנסטיין שצלל למטה, ואז החל עידן גיא לוזון, שרצה אותך. השחקנים היו עם הראש בכדורגל?
"אני זוכר שחתמתי ואמרתי להורים שלי: 'העונה אני אתפוצץ. אני אכבוש שערים'. ידעתי שהמצב בחיפה לא טוב, אחרי שבע שנים רעות. פר דקות משחק, עשיתי את זה. במהלך העונה שידרנו אופטימיות, ניסינו לשכוח ממה שקורה. לא להביא את הלחץ למגרש. אף אחד לא דיבר על חלופה של מאמנים. הגעתי אחרי שגיא לקח אותם לפלייאוף ובנה את הקבוצה לעונה הבאה".

בראיון בספטמבר 2017, בקיץ הראשון במדי הירוקים, אמרת לתקשורת בשווייץ: "הייתי מעדיף להישאר בלוגאנו, זו לא הייתה ההחלטה שלי לעזוב. הייתי חייב לשחק במכבי חיפה". הציטוט הזה גרם לתסיסה בקרב האוהדים. אחריו ישבת ביציע בהפסד לעכו.
"הציטוט הזה לא היה נכון, אבל לא בגלל זה ישבתי בחוץ. אף אחד גם לא נזף בי. בגביע הטוטו שיחקתי, אבל בליגה גיא לא נתן לי. זגזגתי עד שכבשתי ואז נפצעתי. ישבתי חודשיים וחצי בחוץ, חזרתי לשחק, ומה קרה אז? גם הוא פוטר".

אחרי לוזון הגיע רוטן עם מו אלאך, ושניהם עזבו. גוטמן הגיע ועזב גם הוא. ואז החל עידן בלבול. שוב תקופה לא יציבה.
"בסופו של דבר, לכל מאמן יש את השחקנים שלו. אנחנו השחקנים לא עיוורים, אתה יודע מי רוצה אותך. בדרבי גוטמן לא שם אותי בסגל, אבל הוא דיבר איתי וראיתי איך אני יוצא מהתקופה הזאת. אם גוטמן היה נשאר, הייתי נשאר במכבי חיפה. אבל כשמרקו הגיע, יכולתי לראות שאני דקות לא אקבל, לפחות לא בסדר הגודל שאני מצפה לו. ראיתי שחקנים מתקדמים, ואני נשארתי מאחור. שחקנים נכנסים לכושר, ואני מהצד רואה איך אני מתאמן, אבל כלום לא קורה. מי שטוב משחק? שלא יספרו סיפורים. אם המאמן לא רוצה אותך, לא תשחק. שום דבר לא אישי, זה הכדורגל. אני לא כועס ולא מאוכזב. הכל בסדר".

"עם הזמן, מכבי חיפה יחזרו לטופ" (אלוני מור)

אדם שעבד שם בעבר אמר לי: "מכבי חיפה זה מועדון שיש בו הכל, אבל אין בו כלום. יש סדר, ארגון, תנאים, אבל כמערכת העסק לא מצליח לעבוד. אתה מסכים?
"לא מסכים. יש תקופות בכדורגל, אתה יכול לראות את זה בכל קבוצה גדולה בעולם שחמש או שש שנים לא מביאה אליפות. הם הבינו את העסק עכשיו. הם עשו הופעות טובות באירופה. לקח למכבי חיפה קצת זמן, אבל הדרך נכונה. עם הזמן הם יחזרו לטופ".

בדיעבד, הבחירות שלך בקריירה לא היו נכונות. פחות משבוע אחרי החתונה נסעת לחתום בלוגאנו, עיר דוברת איטלקית. לא התאקלמת, ומשם החלה ההידרדרות. התחרטת שיצאת לאירופה?
"אפילו לא לרגע. זה הדבר הכי טוב שקרה לי. כשתהיה לי הזדמנות לצאת לאירופה, אצא שוב. אין מה להשוות את ישראל לאירופה, אלא אם הקבוצה מגיעה לשלב הבתים כל עונה. בדיעבד הייתי עושה את אותה הדרך, אבל משנה רק דבר אחד: מכבי פ"ת הייתה טעות. באותו רגע חשבתי באותו רגע שאשחק 70 דקות, או אכנס כמחליף, אבל גם זה לא קרה. הטעות הגדולה שלי היא שעזבתי את מכבי חיפה בינואר. אולי הייתי צריך להישאר עד סוף העונה".

מה כבר יכולת להשיג בקבוצה שמתמודדת על הירידה? זה מה שהיה מחזיר אותך למכבי חיפה? הדבר היחיד שאולי אמרת: לוזון הביא אותי למכבי חיפה, אז אשחק אצלו.
"בוא נעשה סדר: אם יש שחקן כדורגל שאוהב לשבת על הספסל, שיבושם לו. אני לא כזה. אני שחקן שרוצה ליהנות מהמשחק. בעונה האחרונה לא נהניתי. כשאתה לא נהנה, זה משליך על הכל. שאף אחד לא יגיד שהמגרש לא משליך על הבית. אשתי נושמת איתי את הכדורגל. בעונה שעברה רציתי להחזיר לה את שמחת החיים. רצית לחזור וליהנות מהכדורגל. בשביל זה אני משחק. אני שחקן התקפה עם מספרים, חוץ מהעונה האחרונה. בשנה שעברה לא הייתה לי תמיכה, לא חדוות משחק. בגלל זה גם כשהייתי קרוב, לא הכנסתי. אני זוכר שהייתי חוזר הביתה מדוכא. אם אני לא משחק, לא משנה על איזה ספסל אשב. כדורגל זה כיף, זה תהילה, ילדים קוראים לך ברחוב. אבל מה אתה רוצה? לכבוש שערים. מהספסל אני לא יכול לעזור לאף קבוצה".

לאן אתה מכוון בקריירה עכשיו? לפני שנה לא חשבת שנס ציונה תהיה הקבוצה הטובה בשבילך.
"עשיתי בחירה טובה, כי זה המקום הנכון בשבילי. רציתי לחזור ליהנות מכדורגל. אהיה חלק משמעותי בקבוצה הזאת. בוא ניתן לזמן לעשות את שלו".

עם המשפחה. "אשתי נושמת איתי את הכדורגל" (אלוני מור)

גם עומרי גלזר איתך בנס ציונה. חיכית לו?
"לחצתי עליו שיבוא. ימים ולילות הייתי מתקשר: 'מה קורה? אני חותם, תבוא איתי'. הוא צריך להתחשל, לשחק הרבה. הוא חייב, כמוני, לחזור ליהנות מהמשחק. הוא חייב לצבור דקות משחק. בגלל זה המלצתי לו לבוא. הוא חייב לחזור למכבי חיפה יותר בשל, ואני חושב שהוא יחזור. הוא שוער העתיד של ישראל. יש לו דברים שאין לשוערים אחרים, אבל כשלא משחקים, אין פוטנציאל. מי כמוני יודע".

ממכבי חיפה נמסר בתגובה:"כל ההחלטות אותן קיבלו המאמנים במכבי חיפה (גיא לוזון, פרד רוטן ומרקו בלבול) היו על רקע מקצועי בלבד".