אחרי שלושה הפסדים רצופים, אפשר היה לראות אתמול ב-2:3 על בני יהודה כיצד הפאניקה אחזה בהפועל באר שבע. מי שמעוניין לראות וללמוד כיצד מתנהגת קבוצה שנמצאת בפאניקה והביטחון העצמי של שחקניה רעוע עד מאוד, יכול לצפות בשידור החוזר של המפגש אמש וללמוד עד כמה התחום המנטאלי משפיע על החלק המקצועי בספורט בכלל ובכדורגל בפרט.
לא משנה בכלל כמה ניסיון יש לך או עד כמה אתה איכותי, בכל פעם שהביטחון שלך ירוד – אתה בבעיה. תזכרו כמה נינוחה הגיעה ברצלונה לאנפילד אחרי היתרון המבטיח מהמשחק הראשון, עד כדי כך שווידאל התנדב להיפטר מאיברים חיוניים בגופו אם וכאשר מהפך ההדחה יתרחש. זה קרה גם לאיאקס הצעירה, שבמחצית הייתה משוכנעת שהיא כבר בגמר ליגת האלופות, אבל כשמשהו מערער לך את הביטחון העצמי היכולת מושפעת בצורה משמעותית מאוד.
הפחד המשתק בעקבות שלושת ההפסדים ניכר היטב בשחקני ב"ש. הדקות הראשונות היו בעיקר דקות של חשש עצום מספיגה ודווקא השער של בני יהודה שיחרר את הלחץ וגרם לב"ש להראות מעט מהיכולת שלה. שני שערי המהפך היו שערים שהגיעו כתוצאה ממהלכי שדה יפים מאוד עם שיתוף פעולה בין כמה וכמה שחקנים. גם במחצית השנייה ראינו עד כמה החשש הגדול מספיגת שער שוויון היה משמעותי בב"ש, כשהאדומים של בכר התייצבו 35 מטר משערו של לויטה במגננה רבתית.
בן שהר. החשש של האלופה היוצאת הורגש (עדי אבישי)
מצד אחד, תגידו שבמצב העניינים הנוכחי של ב"ש, הניצחון הוא הדבר החשוב ביותר והדרך כלל לא משנה. מצד שני, יש מי שיאמרו שלקבוצה במעמדה של ב"ש אסור להראות כל כך חלשה לאורך דקות ארוכות, כזו שצריכה להסתגר מהדקה ה-55 כדי להשיג ניצחון. עכשיו תבחרו באיזה צד אתם מעדיפים להיות.
נייגל האסלביינק כבר לא ילד. הוא בן 28, אמור להיות בשיאו, את מה שיש לו אי אפשר לקחת ממנו – ומה שאין לו כנראה כבר אי אפשר ללמד. ההולנדי אוהב מאוד את הכדור, אולי יותר מהכדורגלן הישראלי הטיפוסי כפי שהיינו נוהגים לומר, ואולי זו הסיבה העיקרית שהוא מתקשה מאוד למסור לחבריו בנגיעה אחת או שתיים לכל היותר וגם מתקשה לרוב למצוא את התזמון הנכון למסירה. אני מסופק אם זה משהו שניתן עוד ללמד אותו, אבל אין ספק שאם בב"ש לא יצליחו לשפר באופן משמעותי את הנקודה הבעייתית הזו – יהיה קשה להיעזר בשירותיו בעונה הבאה, כי כרגע הוא בעיקר תוקע את משחק ההתקפה של ב"ש ולא מסייע לו.
אוהב את הכדור יותר מדי. האסלביינק (עדי אבישי)
כעת נראה שהמקום הרביעי דיי מובטח לב"ש והיא תצטרך להמתין עד ליום רביעי כדי לדעת אם זה מקום שיספיק לכרטיס אירופי, או שמא ב"ש תצטרך להשיג גם את מכבי נתניה בדרך למקום השלישי בליגה, בהנחה שכאמור בני יהודה תזכה בתואר.
נקודה נוספת שמאוד מסקרנת בעיניי היא החזרה של ב"ש לטרנר במחזור הבא. האצטדיון שהאיר לה פנים בשלוש האליפויות וצריך לומר שהשנה הרבה פחות, יקבל את פניה אחרי שני הפסדים רצופים בבית. בשנים האחרונות האצטדיון הביתי היה מקום מפלט לקבוצה של בכר, המגרש הביתי הניב אינספור נקודות והיה קרקע נוחה להתאוששות. זוכרים את הפן המנטאלי? הנה הוא שוב חוזר.
אז אחרי שני הפסדי בית רצופים יהיה מעניין לראות כיצד שחקני ב"ש יתנהגו באצטדיון הביתי שלהם, עד כמה הם יושפעו מהפסדים האחרונים.
חוזרים לשני משחקים אחרונים בטרנר (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?