נראה שהעונה הקשה שעוברת הפועל באר שבע לא עשתה מספיק רושם על חלק מהשחקנים, כי אחרי חודשיים טובים עם רצף תוצאות חיוביות, שבוע אחרי שבוע מתייצב מתנדב תורן שמנסה לאתגר את המועדון מחדש בעוד קצת קשיים. לפני שבוע זה היה אריק סאבו עם מהלך חסר אחריות, אמש זה היה דור אלו שצריך לקום בבוקר ולומר תודה לאל שהוא לא גמר לקניקובסקי את הקריירה בפעולה נפשעת לדעתי, לא פחות.
המפגש אתמול בטרנר הסתיים כבר בדקה השנייה. מכבי נתניה היא קבוצה נהדרת, כזו שעובדת קשה על המגרש, קבוצה חכמה בצלמם של מאמניה. להוציא שני משחקים בעונה שעברה, הפועל ב"ש לרוב מתקשה במאצ'אפ מול נתניה וב-10 שחקנים זה היה חסר סיכוי. דראפיץ' הזכיר במחצית המשחק שב"ש ניצחה בטרנר את מכבי ת"א ב-10 שחקנים בעונה שעברה והוא צודק, אבל הוא שכח שהקשר בין הפועל ב"ש ההיא לזו ששיחקה אתמול בטרנר הוא מקרי לחלוטין.
איך ייתכן שהקבוצה ב-11 שחקנים ביצעה יותר עבירות מזו שעם 10 שחקנים? כמות הכרטיסים האדומים שנציגת הדרום סופגת היא גבוהה מאוד, שנייה רק למכבי חיפה, אז מה הפלא שהעונה של שתיהן נראית אותו הדבר? כידוע היה זה מחזור שני ברציפות שנשלף אדום לשחקן מקומי בטרנר ונראה שהקסם של האיצטדיון הכל כך בייתי הזה מתפוגג. לא רק בגלל התוצאות, אלא כי הקבוצות, השחקנים, הקהלים ואפילו השופטים כבר לא חוששים ממה שהיה עד לא מזמן המבצר האדום. בשנה שעברה עלי מוחמד כבר היה מורחק בלחץ הקהל. השנה גם הלחץ הוא כבר לא אותו דבר.
המבצר בבירת הנגב כבר לא מפחיד את האורחים (דני מרון)
ב"ש בנתה עצמה בחודשיים האחרונים כדי להגיע למשחקי הבית הללו מול חיפה ונתניה ולהכריע את המאבק על המקום השני והכרטיס האירופי לטובתה, בנתה ובנתה ובתוך שבוע ריסקה הכל. כעת זה יהיה קשה יותר, כי סמי עופר הוא ההיפך הגמור ממגרש מסביר פנים לנציגת הדרום ולב"ש אין ברירה אלא לנצח בחיפה כדי לחזור למאבק על הכרטיס לליגה האירופית – אני מניח שהיא לא תרצה לכסוס ציפורניים בגמר הגביע ולהיות תלויה במכבי נתניה.
אם לא די בצרות, זה גם לא יהיה קל כי הסגל הולך וקטן, כשאתמול היא איבדה את אלו זריהן וכנראה גם את שהר. שוב בכר ייאלץ לעשות לפחות ארבעה שינויים בהרכב, בניהם גם החזרתו של ג'ון אוגו להרכב. הניגרי, למרות היעדרות ממושכת, עדיין נראה מאוד מחוייב – אם לא לקבוצה, אז לאוהדיו הרבים. ידוע לכולם שהשידוך בין הצדדים יסתיים בקרוב אבל עד אז כנראה שב"ש זקוקה לו הרבה יותר מאשר הוא זקוק לה. בכר עשוי גם לשנות מערך ועם כל זה הוא צריך לנצח בסמי עופר, מה שנראה כמו משימה גדולה על מידותיה של הפועל ב"ש.
גם אלונה ברקת הגיעה אתמול לטרנר, אבל כצפוי נראתה מנותקת ומרוחקת. המחווה המרשימה והעוצמתית של אוהדי הקבוצה לשחקנים על המאמץ לאורך 90 דקות נבחנה היטב בענייה של הבוסית. אין לי מושג אם זה חיזק אותה, ריגש אותה או שהיא ראתה זאת בעניים ציניות ושאלה איפה הייתם כשאני הייתי זקוקה לכם בתשעה באפריל, אבל דבר אחד ברקת לבטח הבינה אתמול: אם היא שאלה את עצמה מה היא משאירה בדרום ביום שאחריה, אז אתמול היא ראתה זאת בשיא העוצמה. כך נראית המורשת של ברקת.
דבר אחד בטוח: יש מורשת חזקה בב"ש (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?