הניצחון החשוב והמרשים ביותר של הפועל באר שבע העונה

הפועל באר שבע פתחה אמש (ראשון) את הפלייאוף העליון בצורה חיובית. זה היה ניצחון מעט שונה מהניצחונות האחרונים – היו ניצחונות שהביאו שמחה למועדון, היו כאלה שהביאו שביעות רצון ואפילו הקלה, אלא שהניצחון אתמול היה ניצחון שהעניק נחת למועדון. למה נחת? כי למרות ארבעה ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים, זה היה הניצחון החשוב ביותר ואולי גם המרשים ביותר.


אני לא מדבר על היכולת, כי גם אתמול באר שבע לא הטיבה. היא לא ייצרה יותר מידי מצבי הבקעה ליד השער של נתניה ובחלקים רבים אפילו שעממה. היא פגשה אתמול את אחת משתי הקבוצות טקטיות ביותר בליגת העל והצליחה לנצח אותה במשחק שלה. בכל פעם כשבאר שבע פגשה את נתניה בשנים האחרונות, פרט לפלייאוף בעונה שעברה, היא התקשתה מאוד, משום שצוות המאמנים שמנגד הוא חכם, טקטי ואיכותי.


ברק בכר שבר את הראש כל השבוע איך להתמודד עם נתניה, בפעמיים הקודמות ששתי הקבוצות נפגשו נתניה הראתה עליונות אתמול בכר בא בגישה אחרת, אולי בגישת האנדרדוג, כדי קודם כל לנטרל את היתרונות של נתניה מתוך מחשבה שההזדמנויות לקבוצה שלו יגיעו. הניצחון אתמול היה ניצחון של אופי, של נחישות, של רצון ושל הקרבה, בלי הרבה יכולת, ובעיניי זה הניצחון הכי חשוב בתקופה האחרונה.



ברק בכר. הגיע בגישת האנדרדוג (דני מרון)


באר שבע הוכיחה אתמול שהיא במגמת התקדמות ושהיא מסוגלת להתמודד עם יריבותיה על הכרטיס לאירופה ואולי גם על המקום השני שכרגע הוא מתנת ניחומים לאלופה היוצאת. היתרון הגדול של באר שבע על יריבותיה ואולי גם היתרון היחיד, זה הניסיון בפלייאוף, הזיכרון החיובי מהפלייאוף בהתבסס על השנים האחרונות..


גם בשבוע החולף, למרות התקופה הטובה מבחינת תוצאות, נפלה על באר שבע עוד מכה בדמות ג'ון אוגו. אין ספק שהתנהגותו לא מכבדת אותו ואת המועדון ואין ספק שהמועדון פעל נכון כשהשעה אותו באופן מיידי.

 

החלטה נכונה להשעות את ג'ון אוגו (דני מרון)


אני ממש לא סלחן באשר לנהיגה בשכרות במיוחד לאנשים שמהווים מודל לחיקוי בקרב נוער מתבגר, אוגו אני מניח יקבל את עונשו בבית המשפט, הוא גם לא ימשיך בבאר שבע בעונה הבאה, אבל אני סבור שהנהלת הקבוצה צריכה לנהוג בו במידת הרחמים בחודשיים שנותרו לסיום העונה כדי שהפרידה תהיה מכובדת, חמה ובעיקר מוקירה תודה על חמש שנים נפלאות, וזה מחבר אותי לקווין טאפוקו האיש שהגיע מחדרה, כמעט ולא קיבל הזדמנויות ועכשיו כנראה נראה אותו הרבה יותר.


מקצועית אמש הוא היה בהחלט טוב הראה שהוא מסוגל לשלוט בקישור. הוא נייד וטכני ובהחלט יש לו פוטנציאל מצוין להצליח בעונה הבאה, אבל מה שצד את עיני יותר היא העובדה שמאז שהגיע לא שמענו ממנו ביקורת, בכיינות או תלונה על העובדה שהוא לא משחק.


גם כשהבהירו לו שהוא לא יזכה להרבה דקות העונה אלא רק בעונה הבאה לא שמענו ממנו מילה רעה על ההחלטה, זה מסמל בעיניי משהו מאוד חיובי על האישיות שלו, על הבגרות שלו והמקצוענות שלו.


מיגל ויטור. איכות יוצאת דופן (דני מרון)


ואי אפשר לסיים בלי מיגל ויטור. בכל פעם שהוא על המגרש רואים עד כמה האיכות שלו יוצאת דופן ולא בגלל השער שכבש אמש, זה רק הבונוס.
חוכמת המשחק וקריאת המשחק לא נעלמת אף פעם,  הוא יצטרך כמובן להחזיר לעצמו בהמשך את כושר המשחק, את החדות ואת מהירות התגובה.
אבל אתמול ראינו את מי שהיה הבלם הטוב בישראל, כשהיה בריא, פוגש את החלוץ הטוב בישראל והמגוון בישראל וגם כשהוא עדיין רחוק מכושרו, הוא עדיין מבטל את בצ'יראי די בקלות בעיקר בשל החוכמה שבו.


מזל לא היה הצד החזק של ויטור בשנתיים האחרונות, אינספור פציעות והיעדרויות. אין ספק שאם הוא בריא הוא חיזוק אדיר למשחק ההגנה של הפועל באר שבע אבל אם יצליח לתת פלייאוף איכותי הוא רק יעצים את הדילמה של הקבוצה לעונה הבאה.


להמר עליו כאחד מהבלמים של הקבוצה לעונה הבאה או שמא לומר לו מצטערים קשה לנו לסמוך עליך בשל הפציעות המרובות ואנחנו מעדיפים בלם פחות טוב אבל בריא מאשר יותר טוב אבל פצוע, שאלה שיעסקו בה לא מעט בקיץ.



נזכור את החזרה של מיכאל אוחנה (דני מרון)


גם חזרתו של מיכאל אוחנה אל הדשא, אל המגרש שבו נפצע לפני שנה בדיוק הייתה רגע שנזכור מהמשחק הזה,  כי אוחנה בריא ובכושר משחק גבוה הוא אחד השחקנים המוכשרים שיש בכדורגל הישראלי.