היה פעם איש כדורגל בכיר שביקש משחקניו: "רק מתחיל המשחק, עוד לא יצאו מעיגול האמצע, תעיפו אותם באוויר". ואכן אחד משחקניו אחרי דקה כבר היה עם כרטיס צהוב, מבוא לאדום, בזמן שהרופא של הקבוצה השנייה ניסה בכל כוחו להציל את מה שעוד היה אפשר.
חלילה אנחנו לא מטיפים פה לאלימות והתפרעות חסרת רסן, אבל כדורגל הוא לא עסק ליפי נפש ואת זה צריך להסביר לשחקני מכבי חיפה, עוד לפני שמדברים איתם על הנעת כדור. אם אין יכולת, לפחות תראו נוכחות אגרסיבית, תצברו כמה פאולים למזכרת. הסתכלתי על משחק ההפסד למכבי תל אביב שלשום והתקשיתי להאמין. חשבתי שבטעות הגעתי למדור דרושים בערוץ האופנה.
שחקני האלופה שבדרך הניעו כדור בנגיעה, החליפו מקומות כמו באימון בשעה שאיזה חיפאי חיוור ליווה אותם במבט נוגה, לא דחף אפילו רגל לפרוטוקול. דור מיכה, לדור פרץ, משם לשכטר, בחזרה למיכה, כשנטע לביא מנקה עבורם את הדשא ודוס סנטוס (בלם על פי הסיפורים) כבר מכין את האליבי לבניית החור. אין פה קשר ליכולת, זה עניין של כניעה ללא קרב, אבל ככה זה נראה כשהמאמנים מתעקשים להסתכל על חצי הכוס המלאה ולוקחים מכל משחק את נקודות האור, אבל משאירים את החושך בהרכב.
חיפה אנמית, מרוקנת מאנרגיות. היא הרי לא תוכל להחליף את כל הסגל בחודש הבא, אבל היא חייבת מישהו שיעיר אותה עם דפיברילטור של שוקים חשמליים, לפני שיהיה מאוחר.
היא זקוקה למאמן ערס, שנותן סטירות בחדר ההלבשה וזורק אנשים הביתה, ולא לאיש מקצוע חביב שאומר שבאיזה תפקיד שייתנו, הוא יהיה מוכן להישאר. עם כל הכבוד למרקו בלבול, מדובר במועדון בקריסה ולא בסידור עבודה.
מועדון בקריסה, לא סידור עבודה. בלבול (צילום: Gettyimages)
שחר אולי אשם שלא מצא עד עכשיו את האיש המתאים, אבל הוא לא צריך ללכת. תראו לי כמה טייקונים מוכנים להגיע היום לקבוצת כדורגל ולהשקיע את הסכומים שהוא זרק. רק שלשחר כבר אין ברירה, הוא חייב לבחור הפעם נכון. עובדה, הקבוצה ששיחקה מולו שינתה לא פעם את פניה ומדיכאון טוטאלי עברה לאופוריה של תואר בזכות מינוי האנשים המתאימים.
בתחילת שנות התשעים אברהם גרנט הוציא את מכבי ת"א מחושך לאור, ב-2012 היה זה ג'ורדי קרויף ששיקם את המערכת ועכשיו זה ולדימיר איביץ' שעושה שם סדר ומעמיד את חייליו בשלשות. הבעיה היא שחיפה כבר לא יכולה להרשות לעצמה לטעות עם עוד מינוי הזוי ועוד עונה מבוזבזת (הבאה, זו כבר הלכה פייפן).
חיפה בזבזה את האשראי שניתן ונשארה עם מינוס גדול, תדמיתית ומקצועית. מה שקורה שם עכשיו זה כמו החבלן שמגיע למטען נפץ מטורף וצריך לחתוך במהירות את החוט האדום, או את הכחול, אין לו אפשרות אחרת. חיים, או שתמו שידורנו.
חוט אדום או חוט כחול? יעקב שחר (צילום: עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?