משחק נוסף חלף לו, והפועל באר שבע שורדת. זו המילה הנכונה כרגע: האלופה מצליחה לשרוד עוד משחק, אבל לא יותר מזה. השמחה על הניצחון מובנת. באר שבע מנצחת בפעם הראשונה העונה מחוץ לביתה, 2:3 נגד בית"ר ירושלים שנמצאת במגמת התקדמות, אבל, וזה אבל גדול, לא ניכר שקיימת אצל ב"ש התקדמות משמעותית ביכולת.
ברק בכר החליט לפתוח עם חן עזרא, כשכל השבוע הדיווחים נעו בין חנן ממן לנייג'ל האסלביינק. יש שחקנים שטובים כשחקנים פותחים בלבד ולא מצליחים להיכנס למשחק כמחליפים, ויש ההפך. בכר כבר למד שממן מתקשה להיכנס למשחק כמחליף ושההולנדי עושה זאת מצוין כבר שבוע שני ברציפות, כשהשבוע הוא מקנח בבישול ובשער ראשון במדים האדומים.
הבעיות שאנחנו מדברים עליהן כבר שבועות ארוכים לא באות על פתרונן, ונראה שהן גם לא מתקרבות אליו. מול הגנה צפופה באר שבע הולכת שוב ושוב אל המרכז הצפוף ותעיד על כך מפת החום של הקבוצה במשחק, שם היריבה מרכזת המון כוחות ומקשה על ב"ש לחדור לרחבה, דבר שנובע בעיקר מהעובדה שלאלופה אין כרגע שחקני אגף טהורים, כשגם הניסיון לפתור זאת חלקית בעזרת חן עזרא לא עלה יפה. מספר המצבים שב"ש מייצרת ממשחק עומד היא קטנה מאוד ואם בכר לא ימצא דרך לייצר גם בהרכב הנוכחי הרבה יותר התקפות דרך האגפים, ב"ש תמשיך להתקשות.
הדרך השנייה לכבוש היא התקפות המעבר. זה קורה קודם כל דרך חטיפות כדורים במרכז המגרש והמון דיוק ביציאה קדימה. במשחק אתמול לב"ש לא היה לא את זה ולא את זה במחצית הראשונה. המחצית השנייה הייתה אפילו חלשה יותר ובדקות רבות לא הצליחה הקבוצה אפילו לשלוט במהלכים במגרש ובקצב המשחק, מה שבדיעבד היה לטובתה.
האסלביינק. מצוין כשהוא עולה מהספסל (דני מרון)
ניר קלינגר, שהרגיש שהוא גם יכול לנצח, הימר מעט על התקפה והעניק לב"ש קצת יותר שטחים. ברבע שעה קטלנית ב"ש שוב הראתה את הפוטנציאל שיש בה. שניים משלושת השערים הגיעו מהאגף (כן, מהאגף!), משם ב"ש מיעטה לתקוף לכל אורך המשחק ורק משם יגיע הפתרון שלה להגנות צפופות. ככל שהאלופה תתקוף יותר מהאגפים, כך ייטב לה בהמשך.
עונה לא פשוטה עוברת על מאור מליקסון. בכר לא מוכן, ובצדק, לוותר על מליקסון, שבעמדה החדשה שלו משחק רחוק יותר מהשער ולכן גם קשה לו לייצר שערים ובישולים. אמש הוא ניסה וניסה, גם אם לא תמיד בהצלחה יתרה, ובסופו של דבר גם בא על שכרו בשער ראשון העונה ועוד חצי שער. מליקסון היה ונשאר הברומטר של האלופה, לטוב ולרע.
נקודה חשובה נוספת היא מיקום השחקנים במצבים נייחים: שוב ושוב האלופה סופגת במצבים נייחים, אך לא בכדור הראשון אלא בכדור החוזר. בעיה שניתנת לתיקון עם קריאת משחק טובה יותר של מי שמחכים לריבאונד, ופיזור חכם של השחקנים.
הברומטר של ב"ש, לטוב ולרע. מליקסון (דני מרון)
אי אפשר שלא להתייחס לאי שיתופו של אריאל הרוש. חשבתי לעצמי שאחרי פרשת שיר צדק יופקו הלקחים בצורה רוחבית ולא נקודתית, משמע, קביעת חוקים ברורים לשחקנים באשר לנטילת תרופות כלשהן שלא במסגרת הקבוצה. אם המועדון מגלה שעתיים לפני המשחק שהשוער שלו נטל תרופה שעלולה להתפרש כלקיחת חומרים משפרי ביצועים מבלי ידיעת הצוות הרפואי, מדובר בעיניי בלא פחות משערורייה.
כשצ'סוואה אנסופוואה, החלוץ הזמבי, נפטר באימון הקבוצה לפני כמה שנים, קבעה אלונה ברקת כללים מחמירים בסוגיית בדיקות הלב. תשאלו את רומאריו פירס ממכבי פתח תקווה כיצד בדיקות הלב שלו מנעו את חתימתו בבירת הנגב לפני חמש שנים. מאז פירס אמנם משחק ללא בעיות מיוחדות, אבל את הלקח ההוא ב"ש כנראה למדה ויישמה לרוחב. אסור שדבר כזה יקרה. גם מצד השחקן וגם מצד המועדון, שחווה טראומה בסוגייה הזו בעונה שעברה ולבטח לא מעוניין לעבור אותה שוב.
עכשיו כולם יוצאים לחופשה של שלושה שבועות ויאגרו כוחות עד לסיום הסיבוב הראשון, בדרך לחלון העברות בינואר. מכבי תל אביב עברה מבחן קשה מאוד בקריית שמונה וכרגע היא נראית בלתי פגיעה. ב"ש צריכה לשפר משמעותית את יכולתה, להמשיך לנצח ולקוות למעידות של הצהובים.
מה דעתך על הכתבה?