קלינגר, לטיפולך: כך תשקם את בית"ר ותטיס אותה לפלייאוף העליון

אז מה אפשר בעצם לראות מבית"ר? בדיוק איך קבוצת כדורגל יכולה להתפרק בגלל מערך. ההגנה, מחוררת ומביכה, מזכירה קבוצה שעולה ליגה ולא מבינה עוד את הרמה הנדרשת ממנה; הקישור, שבשנה שעברה היה עמוד התווך של הקבוצה, פורק ולא מצליח לשחזר את עצמו; וההתקפה, שבועטת לשער בכמויות מסחריות, אבל לא מדגדגת את המסגרת (גם אם הכדור כבר מגיע למסגרת הרשת, ברוב המקרים, ממש לא זזה). המרחקים בין השחקנים אדירים, המשחק נתקע וגורם לקשרים היצירתיים לרדת למטה. בין לבין, כמה שחקנים שרק בשנה שעברה היו חלק בלתי נפרד מההצלחה, נראים כמי שאיבדו את דרכם.

 

קלינגר. מהמשימות הקשות שיהיו לו בקריירה (דני מרון)

הגנה: מביכה וכושלת
בחוליית ההגנה הבית"רית, מעבר לחיסרון המורגש של אנטואן קונטה (צפוי לחזור בדצמבר) ולשמואל שיימן (שרץ הכי הרבה בקבוצה), יש בעיית בלמים קשה. לאחר שחרורו של קרלוס קויאר וכישלון משא ומתן עם מספר שחקנים בקיץ, הגיעו בקבוצה למסקנה שייאלצו להתמודד עם שלושת הבלמים שלהם. טל כחילה, מיקי סירושטיין וטל בן חיים רצים בממוצע כמעט אותו הדבר (סביב 8.8 ק"מ למשחק), וכשמשווים אותם להגנות אחרות בארץ, נראה שדווקא בחלק הזה בית"ר מסודרת.

אז מה לא עובד? הרי הסטטיסטיקה לא משקרת, בטח שלא ביחס שערים. לכן, מתברר שאפשר לרוץ הרבה, אבל אם זה קורה בחוסר תיאום מוחלט, זה מתכון לכישלון. טל בן חיים, שכבר סומן בטדי (גם בגלל הספסול של כחילה), לא מצליח לשחזר את היכולת שלו וצפוי לפתוח על הספסל במחזור הקרוב, או לפתוח בהרכב אם קלינגר יחליט על מערך של שלושה בלמים. מיקי סירושטיין איטי וכשהשניים האלה משחקים ביחד, למרות יתרון הגובה, נוצרת בעיה אמיתית של מהירות, בעיקר כשהקבוצה לוחצת גבוה (תשאלו את צ'יבוטה כמה קל היה לו בשבת האחרונה).

הנתונים מובילים לפרט שקלינגר חייב להביא בחשבון: טל כחילה צריך להיות חלק יציב בהגנת בית"ר ירושלים, לא זה שמתייבש ביציע. בקיץ האחרון, כשבית"ר היתה במשבר עמוק, הרבה מאוד קבוצות גיששו לגבי אפשרות שכחילה יעבור לחזק אותם. אחרי הכל, מדובר באחד השחקנים המשמעותיים ביותר בליגה וחלק בלתי נפרד מהריצה של קבוצתו לאליפות וההעפלה שלה לגמר גביע המדינה. כחילה, בעצת אביו, דחה את כל ההצעות ואמר לכל מי שרצה לשמוע: "אני נשאר פה".

שנה חלפה, ונדמה ששוב יש מאמן שלא קלט את גודל הפוטנציאל. אותו שחקן שרן בן שמעון גירש לבני יהודה, וחזר לבית"ר עם גביע, עבר את אותו התהליך עם גיא לוזון, שהעדיף את הגובה של סירושטיין, כמו גם את הוותק וההגעה המתוקשרת של טל בן חיים, כדי ליצור את מערך ההגנה מהכושלים שהיו לבית"ר אי פעם. הפעם, מספרים שחקנים, הייאוש כבר לא כל כך נוח וכחילה, שרואה את הקבוצה שלו סופגת 19 שערים בשמונה משחקים, כולל חמישייה מביכה מבני יהודה, צפוי לראות דשא בקרוב מאוד. כחילה שיחק עד עכשיו בהרכב בשלושה משחקים, נפצע במחזור החמישי ומאז לא ראה מגרש.

התקפה: מסורבלת וחלודה
הקישור הבית"רי, בתוספת ההתקפה שלה, לא מוצא את האיזון. כעת גם ייאלץ קלינגר להסתדר ללא אפונסו טיירה ודן אייבינדר. אופיר קריאף, שסובל בתפקיד המגן, וגם משחק פצוע, ימצא את עצמו ככל הנראה שוב באמצע, כשדוד קלטינס, שהלך אחורה בעונה האחרונה, ינסה לעשות קאמבק וברונו איבה, שהיה חלש ולא נייד נגד בני יהודה, יהיה גם כן בהרכב לאור המצוקה.

ארבעה כובשים בלבד יש לבית"ר ירושלים העונה. שלושה שערים של ורד, שניים של אינברום, אחד של אולנארה והשער של טיירה נגד סכנין. זהו. אותה קבוצה שבעונה שעברה שברה את שיא הכיבושים, מוצאת את עצמה מתקשה להגיע אפילו לרחבה. הסיבה לכך פשוטה. משחק ההתקפה של בית"ר איטי. אנתוני וארן, מאז פרשת סרטון הסקס, לא מוצא את עצמו, המהירות של יעקב סילבסטר כבתה כמו ההתלהבות שלו (גם בחדר ההלבשה מתלוננים על כך שהאגו שלו טיפס גבוה), ופתאום בית"ר מוצאת את עצמה עם חלוץ טוב (אהרון אולאנרה), אבל עם חוד לא מהיר ולעיתים אף מסורבל ומלא חלודה.

קלינגר חייב למצוא את שיטת המשחק שתפעיל בצורה הטובה ביותר את החלוצים שלו. הוא יצטרך לעצור את בזבוזי הזמן והחזקת הכדור המיותר. מה שלא ייכנס לרחבה בכוח, צריך להיות מופגז מחוץ לרחבה. הקישור הקדמי יוכל לבוא לידי ביטוי אך ורק אם יהיה קשר אחורי תזזיתי ודומיננטי. להזכירכם, קלאודמיר פריירה, בגילו, הצליח לשרוף את הדשא ולשחרר את שחקני ההתקפה. לאן זה יוביל? כנראה לשחרור של אחד הזרים.

לטפל מיד בקרבות האגו. קלינגר עם עידן ורד (צילום: דני מרון)

מוטיבציה: שריף חדש בא לעיר
בית"ר תצטרך להפוך את העולם בינואר כדי להביא בלם זר. כדי לעשות את זה, היא תיאלץ לחשוב את מי מהזרים שלה היא משחררת. ז'אורז'יניו עוד פצוע וצפוי לחזור אחרי הפגרה, קונטה מושבת עד דצמבר, איבה רק עכשיו מתחיל להיכנס לכושר, על סילבסטרה חבל להרחיב, טיירה פצוע גם כן, אולנארה עכשיו נחת.

בית"ר בעטה לשער מתחילת העונה 101 פעמים, 33 מתוכן היו למסגרת, 8 בלבד מצאו את הרשת. לשם השוואה, מכבי ת"א בעטה לשער 103 פעמים, 51 מתוכן למסגרת, אבל התפוקה שלה עומדת על 18 שערי זכות. השפיץ של הנעל שלח את הירושלמים למקום האחרון בטבלה.

אז מאיפה מתחילים, שואלים את עצמם אוהדי בית"ר ירושלים. התשובה פשוטה: במאמן החדש שהגיע לבית וגן. מאמן שצריך להבין שמה שתמיד ידחוף את הקבוצה הזאת זה הקהל שלה, שיגרום לשחקנים להשתולל על המגרש. קלינגר יצטרך להשאיר אותם מפוקסים מתמיד, וממושמעים. קרבות האגו בחדר ההלבשה, שכוללים מספר שחקנים בכירים, שעימותים ביניהם נראו גם על כר הדשא, הם הבעיה החמורה ביותר של הירושלמים עכשיו.

קלינגר חייב להיות אוטוריטה – גם חברתית, אבל בעיקר מקצועית. בתקופת לוזון, ישב המאמן עם הבלמים שלו לשיחה ואחרי רבע שעה אמר לו בן חיים שאין לו מושג על מה הוא דיבר. קלינגר ייאלץ להיות הרבה יותר מובן ונחרץ. בית"ר חייבת להפסיק ולספוג בכמויות היסטריות שכאלה. קלינגר גם יצטרך להבין שקלישאות מול הקהל לא יעזרו כאן. אתם מדברים על קהל שלא ממש נח מאז סוף העונה הקודמת, ניהל מאבקים, החליף בעלים – ורואה שחקנים שלא עושים את העבודה שלהם. לדבר אל הקהל יהיה אחד הדברים החשובים ביותר. אבל, זה קהל שיודע לזהות קלישאות עוד משער הגיא, לכן כדאי לקלינגר לדבר פשוט ולעניין. המאמן שידע להוציא מים מהסלע בשנה שעברה, יצטרך עכשיו להוציא שמפניה, לפתח את השחקנים הצעירים שאיבדו כיוון בזמן האחרון (קריאף, קלטינס, כחילה), ולמצוא את הנוסחה בין קבוצה עם פערים עצומים בין חלקיה, לבין קבוצה שתצליח לחבר את סך חלקיה ולטוס לחלק העליון של הטבלה.